מה מגדיר מטרה ראויה?

1. אבל מה לגבי היטלר?

כשאנחנו מדברים על הצורך במטרה ראויה ובמשמעות, אחת השאלות שכמעט תמיד נשאלות היא זו: מה לגבי אדולף היטלר? ללא ספק, הייתה לו מטרה והוא דבק בה, עם תוצאות הרסניות לעם היהודי ולעולם – וגם כמובן, לעצמו. להתאבד בבונקר אחרי שגרם ישירות ובעקיפין לרצח והרג של עשרות מיליונים זו לא הצלחה, וגם בשנים שלפני כן – להיות מכור ל"קוקטייל" של הרואין וקוקאין (היטלר קרא לזה "זריקת הוויטמינים שלי") - גם לא מעיד בדיוק על חיים בהלימה.

במילים אחרות, ממה צריכה להיות מורכבת המטרה הראויה שלנו, כדי שנוכל להיכנס ל ZONE?
אחד המאפיינים הכי מהותיים של מטרה ראויה, הוא שהיא מעודדת אותנו לצמוח ולגדול כבני אדם. אבל איך עושים את זה?


 

2. הרכיבים של מטרה ראויה
בספרם SOME DO CARE, מסבירים וויליאם דיימון ואנני קולבי, שמטרה ראויה, צריכה לעמוד בכמה קריטריונים:

 

א. בעלת ערכים

מטרה ראויה מעודדת אותנו למחויבות בלתי מתפשרת לרעיונות מוסריים או ערכים שכוללים כבוד לאנושות.

 

ב. הלימה

מטרה ראויה מדרבנת אותנו להלימה בין הנכונות לנהוג בצורה מוסרית וערכית, לבין הכוונה והפעולה בפועל, והאמצעים והיעדים שלנו.

 

ג. אמיצה

מטרה ראויה כוללת לא פעם גם את הנכונות לסכן את האינטרס האישי כדי להגשים אותה ולבטא את הערכים ואת העקרונות המוסריים שלנו.

 

ד. מעוררת השראה

מטרה ראויה מעניקה השראה לאנשים אחרים שרואים אותנו בפעולה, ומדרבנת אותם להצטרף למטרה שלנו או לייצר מטרה משלהם.

 

ה. ענווה

מטרה ראויה מעודד תחושת ענווה מציאותית, בה אנחנו מבינים את המקום שלנו בעולם, וכתוצאה מכך, באופן יחסי מצמצמת את ההתעסקות באגו שלנו.


 

3. איך זה בא לידי ביטוי במציאות?

כמו שאומרים הציניקנים, זה הכל טוב ויפה בתיאוריה, אבל מה אנחנו רואים בפרקטיקה?  איך כל המילים היפות הללו באות לידי ביטוי במציאות?
זה בדיוק מה ששאל את עצמו ג'רמי פרימר, פסיכולוג מאוניברסיטת וויניפג בקנדה. הוא החליט לערוך מחקר על דמויות משפיעות בהיסטוריה הקרובה.
הוא העניק ציונים גבוהים, נייטרלים או נמוכים לכל אחד מהקריטריונים.

מי היו המצטיינים?
רוזה פארקס, הדלאי לאמה, נלסון מנדלה, אמילין פנקהורסט, מרטין לותר קינג, אלינור רוזוולט, אנדרי סחרוב ושירין עבאדי – כלומר, אנשים שרוב עניינם היה קידום שוויון זכויות למיעוטים, נשים או זכויות אדם במדינות טוטליטריות.

מי היו ה"נייטרליים"?
השחקנית מרילין מונרו, הכדורגלן דיוויד בקהאם, מאמן הפוטבול ביל בליצ'יק, שרת החוץ האמריקאית קונדוליסה רייס, נשיא סין לשעבר הו ג'ינטאו וארנולד שוורצנגר.

מי היו הגרועים?
ולדימיר פוטין, שליט דרום קוריאה קים ג'ונג איל, התובע אליוט ספיצר, שר ההגנה דונלד רמספלד ו... מל גיבסון.
אדולף היטלר ומאו צה טונג, קיבלו ציונים נמוכים בסעיפים א' וה' (ערכים וענווה), ונייטרלים בכל השאר.


4. בונוס: איך מייצרים איזון בין "אני" ו"אנחנו"? 

אנדריאה קוצווסקי, חוקרת קוגניטיבית, מצאה הרבה דימיון בין ה"גיבורים" ל"רשעים": שני סוגי האנשים התאפיינו בקשיחות, אומץ לב, נכונות ליטול סיכונים ויצר מרדנות.

וההבדלים?
הבדל מהותי אחד היה בכך שהמצטיינים במבחן היו אלו שניגשו לחיים בצורה מאוזנת, ושמו את הקהילה ואת הנתינה במקום גבוה, בעוד שאלו שקיבלו ציון נייטרלי או גרוע, עסקו בעיקר בעצמם. איך המצטיינים יצרו את האיזון?  הם חיברו בין הצרכים האישיים לבין הצורך בשיתוף ועזרה לזולת בצורה כזאת, שקידום עצמי שלהם, בהכרח גם סייע לאחרים.
המצטיינים ראו בפעולות שלהם כלי לקידום מטרותיהם ההומניטריות. אצל האחרים, הנייטרלים והגרועים, תמיד יש כמיהה לעוד כוח, כסף, סטטוס או שליטה על אחרים.

כמובן, רובנו לא יכולים להיות אמא תרזה או מהטמה גנדי, אבל אנחנו בהחלט יכולים לוודא שמה שמניע אותנו להגיע להישגים, זה אכפתיות ודאגה לאחרים, והרצון לסייע להם.
בשורה התחתונה, האנשים המאושרים והמסופקים – אם כי הם לרוב לא העשירים, המפורסמים או החזקים ביותר, הם אלו שעושים דברים טובים עבור אחרים, מהסיבות הנכונות.
---
איפה אפשר ללמוד עוד על איך ניתן להיכנס ל ZONE שלנו? >>  https://bit.ly/3oMwAop