מסתבר שיש לנו 4 סוגים של "בנקים"...

 כשחושבים על זה, יש לנו 4 סוגים של בנקים.

 

1. בנק כלכלי

הראשון, המוכר והידוע, זה הבנק הכלכלי, הפיננסי. המקום שבו אנחנו לרוב מרכזים את ענייני הפיננסים שלנו. אם נגיע לבנק חדש, שאינו מכיר אותנו, ואין לנו בו חשבון, ונבקש ליטול הלוואה, מה יקרה? הבנק יסרב, כמובן.
מדוע? כי הוא אינו מכיר את ההיסטוריה שלנו, מעולם לא פתחנו שם חשבון, מעולם לא הפקדנו כספים ומשכורות, והוא אינו יודע אם אפשר לסמוך עלינו.

רגע, אבל זה כל כך ברור, למה אנחנו מדברים על זה?
בגלל הבנק השני.

 

2. בנק רגשי

את הקונספט לבנק השני, הבנק הרגשי, הגה ד"ר סטיבן קובי.
מדוע אנחנו נוהגים להחזיר טובה תחת טובה? תוהה קובי ומסביר: בכל פעם שאדם נחמד אלינו, עוזר לנו, נמצא שם בשבילנו – הוא בעצם מפקיד רגשות לחשבון הרגשי בבנק שלנו. וכשיש לו יתרת זכות – וצורך – הוא יכול לגשת לחשבון הבנק ולמשוך רגשות החוצה.
כשאדם או ארגון אחר מדברים בשפתנו, מייצגים את הערכים שלנו, הם גם כן "מפקידים רגשות", ואז כשאנחנו צריכים לקבל החלטה: השקעה, קנייה, הצבעה, גיוס – אנחנו מעדיפים את מי שהפקיד אצלנו רגשות.

גם נטוורקינג, למשל, זה משהו שעובד טוב כשאנחנו מפקידים "רגשות", ורק כשיש לנו מאזן חיובי, אנחנו מקבלים את הזכות לקבל עזרה מאותו אדם. אנשי מכירות שאנחנו מחבבים הם אלו שמבינים את זה. אנשי מכירות שאנחנו מתעבים, הם אלו שמנסים למשוך "רגש" (וכסף) מהחשבון עוד לפני שהם הפקידו.

שימו לב: הבנק הרגשי הוא לא רק מול אנשים אחרים, אלא מול עצמנו. בכל פעם שאנחנו "יורדים" על עצמנו, כועסים, מבקרים ומחפשים בעצמנו פגמים, אנחנו מדלדלים את חשבון הבנק הרגשי שלנו. ואם הוא נכנס לגירעון, מה עושים? רוב האנשים בוחרים ב"בריחה": אלכוהול, סמים, תרופות. לא להרגיש, להתעלם.
חוסר איזון רגשי יכול לגרום לנו להתנהג בצורה שאינה מיטבה איתנו: בזוגיות, בקריירה, בקניות ועוד. פוליטיקאים, מפרסמים ומנהלים מניפולטורים אוהבים אנשים חסרי איזון, כי קל מאוד לתמרן אותם.

אחת לשבוע, תעצרו לכם ותשאלו: מה המאזן הרגשי שלי? מי הפקיד אצלי רגשות? אצל מי אני הפקדתי רגשות?


 

3. בנק לימודי

הבנק השלישי הוא בנק הידע שלנו.
מה קורה לנו כשאנחנו לומדים, מתפתחים ומשקיעים בעצמנו? אנחנו יודעים יותר ויותר. היכולות שלנו גבוהות יותר. וכאשר השריר הזה של הלימודים מאומן, כי אנחנו לומדים כל הזמן, לימודים הופכים מעונש להרגל. ממשהו שקשה לעשות, למשהו שכיף לעשות. מ"אין ברירה" ל"בחירה".
התסכול שמלווה את השלב הראשון של לימוד כל נושא חדש, הופך לסימן טוב, בדיוק כמו "שרירים שורפים" אחרי אימון כושר. זה סימן שאנחנו צומחים.
וככל שאנחנו יודעים, אנחנו מעצימים את האפשרויות שלנו להתפתח, לפרוח ולהתקדם – אם כשכירים ואם כעצמאיים.

אבל מה זה משנה מה אנחנו יודעים לעשות ולתת, אם אנשים אחרים לא יודעים את זה?

 

4. בנק מותגי

הבנק המותגי שלנו מזמין אותנו לתקשר את היכולות שלנו.
בעולם הישן, אנשים האמינו שצריך לעבוד בשקט, ולתת להצלחה לעשות את הרעש. אבל יותר ויותר אנשים מבינים שזה כבר לא עובד.
הרתיעה מ"עשיית רעש" – קידום עצמי – מובנת לחלוטין. אנחנו שונאים להיות כמו אלו שעושים את הרעש, ולא עושים את העבודה.
אבל אם אנחנו כן עושים את העבודה (או מסוגלים לעשות אותה), למה שהעולם לא ידע על כך?

לפני שנים, ראיתי ראיון עם מנכ"ל זאפוס, טוני שיי. הוא הסביר שהחברה מעניקה 365 יום של החזר כספי מובטח על כל קנייה.
"ומה אם חלק מהאנשים ינצלו את זה לרעה?" הוא נשאל.
"אין פה אם", מסביר שיי, "בערך 4% מהאנשים מנצלים את זה לרעה," וממשיך "אבל האם זו סיבה לגזול את הזכות הזאת מ-96% מהאחרים?".

במילים אחרות, אם יש לנו מתנה לתת לעולם, מדוע אנחנו נותנים לחשש שלנו מביקורת של חלק מהאנשים, לגזול את המתנה שלנו מכל השאר? אם אנחנו באמת מאמינים ביכולת שלנו לעשות משהו טוב, למה שאנשים אחרים לא ידעו על זה?  כי אנחנו חוששים מ-4% מאנשים, אותם אנשים עם גרעון רגעי - שיפרשו את זה למשל, כאיום עליהם, ויגיבו בזלזול כלפינו?

תעשו לכם סקירה שבועית, חודשית, רבעונית או שנתית, ותבדקו כמה הפקדתם בכל אחד מהבנקים. הקפידו להפקיד יותר ממה שאתם מושכים, ותנו לזמן (ולריבית) לעשות את שלהם.

---
זהו חלק (קטנטן) מתהליך "להיכנס ל ZONE שלך", שאני מציע בימים אלו לאנשים שמרגישים שהם יכולים להפיק יותר מהחיים שלהם. אם יש לי מאזן רגשי חיובי אצלכם, אתם מוזמנים להציץ בלינק המצורף בתגובות ולקרוא פרטים נוספים על התכנית.  
https://bit.ly/3oMwAop