מה מפריע לנו למצוא את תכלית חיינו?

אחד הדברים שהכי מקשים עלינו לבצע שינויים ולהיכנס ל ZONE שלנו, הוא שאנחנו חושבים שהחיים הם ליניאריים ומוחלטים. אנחנו טובים במשהו או לא. יש לנו תשוקה כזו או אחרת - או שאין לנו. אנחנו מאמינים שחיים מאושרים זה אומר שאין אתגרים ואין רגעי עצב.
אנחנו מברכים את היקרים לנו ב"שרק תהיה מאושר", ולמי שחווה אובדן, אנחנו אומרים "שלא תדע עוד צער".
וכשיש לנו שאלה לגבי תכלית החיים או משמעותם, אנחנו שואלים חבר כבדרך אגב, על קפה. בכל זאת, זה לא "ביג דיל", נכון? אלו "בסך הכל" חיים שלנו.

אבל זה לא באמת עובד כך.
החיים זה לא שיעור במתמטיקה. אין אמת מוחלטת.
קארל יונג כתב פעם, שהמילה "מאושר" תאבד מהמשמעות שלה, אם היא לא תאוזן על ידי עצב. חלק גדול מהתשוקות שלנו, הם דברים שאנחנו מפתחים עם הזמן.
קרול דואק לימדה את העולם שמי שחי את החיים בתבנית חשיבה מקובעת – מפספס, ואילו מי שמבין שתבנית החשיבה הנכונה היא מתפתחת, מגדיל את סיכויי המימוש וההצלחה שלו. כשלימדו ילדים ומורים להחליף את האמירה "לא טוב במתמטיקה" ב"עדיין לא טוב במתמטיקה", ילדים שחשבו שהם טיפשים וחסרי סיכוי, הפכו למצטיינים.
"עדיין לא" אלו שתי מילים שמזכירות לנו שאנחנו יכולים ללמוד, להתפתח ולגדול.

תשוקה לריקוד, למשל, יכולה להיות משהו שאנחנו נולדים איתו – אבל כל מה שקשור בקריאה או כתיבה, זה לא בדיוק משהו מולד – אלא אם כן נולדנו כשאנחנו יודעים לקרוא ולכתוב.
תשוקות הן צמתים של סקרנות, וסקרנות אומרת שאנחנו לומדים דברים חדשים – ומתפתחים.
המשמעות שלנו, התכלית שלנו, היא לא דבר אחד קבוע, אלא משהו שיכול להשתנות עם הזמן, עם שיפור היכולות שלנו. תשוקות, במילים אחרות, כמו שאיפות וכמיהות, משתנות כשאנחנו משתנים ומשתפרים.

ומה לגבי "אמת מוחלטת?" עם הגיל, אנחנו מגלים שההפך מפתרון טוב, יכול להיות פתרון טוב אחר.
אין לנו "ייעוד אחד", יש לנו ספקטרום של אפשרויות, שאנחנו מפתחים ומגדילים עם הזמן, ויכולים לממש חלק מהן.
ה ZONE שלנו, הוא לא באמת מקום או יעד, אלא דרך חיים, מסע, מסלול.  
גם שחקן כדורגל נפלא, יכול ברבות השנים להפוך למאמן מנטלי, למנג'ר או ליזם טכנולוגי.

והסיבה שהמונח GRIT (שמקביל לביטוי בעברית "הנכונות לאכול חצץ") הפך לפופולרי, הוא שלפעמים אנחנו עוברים חוויות מתסכלות (ולא לינאריות) עד שאנחנו משיגים את היעד.

ואז אנחנו מבינים משהו חשוב: העולם לא עובד איך שאנחנו רוצים – אנחנו צריכים לעבוד איך שהוא רוצה. כמו מישהו שרוצה לשחק כדורסל מבלי להכיר את החוקים, ובכל פעם הוא נענש כשהוא עושה טעות ("מאיפה הייתי אמור לדעת שאני אמור להקפיץ את הכדור?"), כך אנחנו לומדים מה נכון או לא נכון: אנחנו עושים משהו לא נכון, ונענשים על כך.

כמו בתפיסת ה LEAN STARTUP שפופולרית בעולמות הטכנולוגיה, היקום בעצם מעודד אותנו להביט על החיים שלנו כתהליך למידה אינסופי, שבו אנחנו כל הזמן "נכשלים", לומדים את השיעור, ומנסים שוב.
כל זמן שנתעקש לשאול את השאלות הלא נכונות, להחזיק באמונות שמגבילות אותנו ולא נטרח להפוך את חיינו לתהליך למידה מתמשך – אנחנו נמשיך לחשוב שלאחרים יש "מזל", ו"ככה זה, אין מה לעשות" ונסיח את דעתנו עם אוכל משמין וצפייה בטלוויזיה.

---
איפה אפשר ללמוד עוד על איך ניתן להיכנס ל ZONE שלנו? >>  https://bit.ly/3oMwAop