למה בכלל צריך סיפורים וסטוריטלינג?

למה בכלל צריך סיפורים?

יש אנשים שמאמינים שעובדות זה מה שחשוב. אבל ... 
אם עובדות בלבד הן אלו שקובעות את המציאות, כנראה טסלה לא היתה חברת הרכב בעלת השווי הגבוה בעולם; כנראה ש"מומחים לשיווק" לא היו מהללים את חברת DOLLAR SHAVE CLUB על השיווק הוויראלי שלה, בזמן שהוציאה 140 מיליון דולר על רכישת מודעות; ומצביעים לא היו אומרים שהם היו מצביעים למועמד שלהם (לא משנה מה שמו), גם אם היה נכנס לביתם ומצית אותו באש. 
אם עובדות - ורק עובדות היו חשובות, לא הייתם מביטים על חבריכם, אנשים מוכשרים ומומחים בתחומם, שממש נאבקים כדי לשרוד. לא הייתם רואים מיזמים מקרטעים נמכרים בסכומי כסף דמיוניים, ולא הייתם רואים מוצרים ושירותים נפלאים מתקשים להימכר.
האם הארלי דיווידסון הוא מותג אופנועים מוצלח ב-30 השנים האחרונות? האם האופנועים של הארלי דיווידסון מהירים יותר או מהנים יותר מאלו של ימאהה, קוואסאקי, דוקאטי או הונדה? או שהיתרון שלהם נמצא במקום אחר, שנקרא לו "בלתי מוחשי"?
ערכו בנושא הזה אינספור ניסויים.
כמו אותו מקרה, למשל, כשהעמידו את ג'ושוע בל, נגן כינור שמרוויח 150,000 דולר להופעה, לנגן עם כינור בשווי של 3 מיליון דולר בתחנת הרכבת התחתית בוושינגטון, הוא גרף 32 דולרים בלבד. או כשהכניסו את אד שירן, אחד הזמרים המצליחים בעולם, לעמדת פיפ-שואו (Peep-Show), וניסו למכור הופעה שלו, הצליחו למכור הופעות שלו בסך של 5 דולר אוסטרלי בלבד.

עובדות חשובות?
כן.
כדאי מאוד שיהיה לכם מוצר מצוין, צוות מעולה, שירות נפלא, חברה שהיא מובילה עולמית. אבל זה לא מספיק, ולא פעם, זה אפילו לא נדרש. 
אם נגן הכינור הטוב בעולם והזמר המצליח בעולם לא הצליחו למכור את התוצרים שלהם, זה אומר לנו שעולם השיווק יותר חשוב ממה שנדמה לנו. לטסלה יש מוצר מיוחד, אבל זה עדיין לא מסביר איך החברה שווה את סך השווי של המותגים טויוטה, לקסוס, פולקסווגן, אודי, פורשה, סיאט, סקודה, למבורגיני, מרצדס, פורד, שברולט, ב.מ.וו. ורולס רויס ועדיין יישאר לכם עודף לקנות את יונדאי ואת רנו.
(מה מסביר את ההצלחה של טסלה? הקליקו כאן).

אז מה זה סטוריטלינג?

סטוריטלינג: היכולת שלנו להעביר מסר מתאים שיתחבר רגשית לקהל רלוונטי, ויגרום לו לשינוי של אמונה או התנהגות שמקדם אותנו. יש כמה סיבות שסטוריטלינג עובד עלינו נפלא, אבל החשובה שבהן, כנראה, היא זו: רובנו, רוב הזמן, פשוט שונאים לחשוב (לא אתם כמובן, אלא האנשים האחרים...).  וכשאנחנו לא חושבים, או "חושבים עם הבטן", מה שעובד אצלנו זה הרגש. סטוריטלינג מתחבר לנו לרגש, ללב, לנשמה. וזה אומר שברגע שאנחנו מתחברים לסיפור של מוצר, מותג, שירות, אדם – אנחנו מתעלמים מהעובדות שלא מתאימות לסיפור, ואנחנו גם לא מבינים איך מישהו יכול לחשוב אחרת.

ואגב, כמו במקרה של סטלה, של סטיב ג'ובס, של הארלי דיווידסון ושל מייקל דאבין מ dollar shave club-- אחד היתרונות הגדולים של סטוריטלינג, הוא שרוב הקולגות והמתחרים שלכם, מזלזלים בו. הרי מה שחשוב זה העובדות, לא?

---
מה הבעיה המרכזית של סטוריטלינג?

---

למי סטוריטלינג מיועד: 

- לאנשים שטובים במה שהם עושים, אבל מרגישים שהם מתקשים להציג את הייחוד שלהם ורואים אחרים – שיודעים לשחק את המשחק – מתקדמים ומצליחים.
- מנהלים בתפקידים בחברות, שיודעים למכור היטב את החברה, אבל מרגישים פחות נוח כשזה מגיע "למכור" את עצמם.
"
- ליזמים שרוצים לגייס כסף או אנשים מוכשרים למיזם שלהם, ומבינים שרעיון טוב לא מספיק. 
- לאנשים שרוצים להתקדם בקריירה ומוכנים להשקיע בעצמם, והבינו כבר שעבודה קשה לבדה לא מספיקה בעולם כל כך תחרותי.