1. גזר דין מוות לחצי מהאוניברסיטאות?
לפני כמה חודשים, אמר פרופ' סקוט גאלוואי שהקורונה היא גזר דין מוות לכ-50% מהאוניברסיטות בארה"ב, שם הסטודנטים מתבקשים לשלם שכר לימוד מלא, שיכול להגיע גם ל-50,000 דולר לשנה) עבור שיעורים ב ZOOM, עבור לידע שאפשר לרכוש בכמה עשרות או מאות דולרים, גם ממוסדות כמו הרווארד (רק בלי התואר).
האוניברסיטאות הידועות בעולם כמו סטנפורד, נורת'ווסטרן, דיוק, לונדון סקול אוף אקונומיקס, הרווארד, אינסיאד, MIT, אוניברסיטת שיקגו ועוד, עדיין ישמרו על יוקרתם, בדיוק כמו שבנטלי, פאטק פיליפ ולואי ויטון שומרים על שלהם – כמותגי יוקרה, סמלי סטטוס שידועים בכל העולם. גאלוואי קורא לזה "שיטת קאסטות" (כמו בהודו), רק של העולם המערבי.
אבל מה לגבי אלפי מוסדות השכלה גבוהה, שלא נכנסים לאף רשימת טופ20 או טופ 50?
למה צריכים לבזבז 4 שנות לימודים, כדי לקבל בעיקר תואר ולא יותר מדי ידע פרקטי? כי זה משמח את ההורים?
אז הנה הבשורות – בערך לחצי מההורים עכשיו, אין כסף לממן לימודים במחיר מופקע (הלוואות לימודים בארה"ב עומדות על סכום מדהים של 1.6 טריליון דולר). הלחץ החברתי ("אתה חרא של הורה אם אתה לא שולח את הילדים ללמוד באוניברסיטה") שאפשר לאוניברסיטאות להעלות מחירים שנה אחר שנה, מסביר גאלוואי, נעלם במציאות שבה קורונה לא מאפשרת ליהנות מחווית קמפוס מצד אחד, ופוגעת ביכולת ההשתכרות של מי שאמור לממן את הסטודנט מצד השני.
2. הלקוח של הלקוח שלי – הוא הלקוח שלי
לפני כמה שנים, ייעצתי למכללה טכנולוגית. במסגרת התהליך, בו מעלים גם רעיונות "מופרעים", העליתי את הרעיון הבא: פונים לחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל, עם השאלה: "איזה יכולות מקצועיות צריך מועמד, כדי לקבל בוודאות, ב100%, תפקיד אצלכם בחברה – ובאיזה שכר?".
ואז בונים תכנית שמבטיחה שהבוגר עומד בדרישות, ואז – מבטיחים לך תוכנית לימודים, שאם תתקבל ותעמוד בדרישות שלה – תסיים אותה ותקבל עבודה. מובטח.
ההיגיון היה פשוט: הלקוח של הלקוח שלי – הוא הלקוח שלי. זה נכון שאת הכסף מקבלים מהסטודנט, אבל הסיבה העיקרית שהוא משלם היא כי הידע שהוא רוכש מאפשר לו להרוויח שכר נאה בעתיד, בעבודה בחברה טכנולוגית. כלומר, המעסיק העתידי הוא למעשה הלקוח הסופי של הידע שאנחנו מלמדים.
וכמו בכל פעם שמישהו מעלה רעיון, הרבה אנשים חכמים משקיעים המון אנרגיה בלמצוא 17 סיבות מדוע זה לא יכול לעבוד, למה זה לא יקרה ואיך זה בכלל לא אפשרי.
3. האם זה אפשרי ללמוד שלא באוניברסיטה?
היום (22 לאוגוסט 2020) אני רואה את הכותרת "Google Has a Plan to Disrupt the College Degree", במגזין INC (תודה לאריאלה היקרה, שהסבה את תשומת לבי).
מה זה אומר?
גוגל הכריזה על מיזם "לשיבוש" את הצורך בלימודי תואר. על פי התוכנית גוגל עומדת להציע מסלול של לימודי הכשרה מקצועית בני 6 חודשים בלבד שיאפשרו לבוגרי התוכנית להשתלב באופן מהיר בתחומי העיסוק שלדעתה הם במגמת עליית ביקושים. מדובר בתחומי עיסוק שגם השכר הממוצע שלהם יקנה ללומדים מקפצה כלכלית מהירה.
שלושת התחומים הם:
א. ניהול פרוייקטים (עם שכר שנתי ממוצע של $93,000)
ב. דאטה אנליסט ($66,000)
ג. ועיצוב ממשק משתמש ($75,000).
קנט ווקר, סגן נשיא בכיר לנושאים גלובליים בגוגל, אמר שבעולם החדש שכולנו חווים עכשיו, ללכת להשקיע 4 שנים בלימודי תואר, לא עונה כיום על הצרכים המשתנים. "אנחנו זקוקים לפתרונות מהירים של הדרכות תעסוקה מקצועית חדשות ונגישות - החל מתוכניות מקצועיות משופרות עם רלוונטיות גבוהה וכלה בחינוך מקוון - כדי לעזור לאמריקה להתאושש ולשקם את עצמה מחדש".
בנוסף, גוגל תממן 100,000 מלגות לאלו שימצאו זקוקים לתמיכה. התוכנית שגוגל מציעה אמורה למקסם את ההחזר על ההשקעה, גם בזמן וגם בכסף. (להודעה של גוגל, הקליקו כאן).
כמובן, יכול להיות שהמניע כאן הוא לא רק עסקי – גוגל היא אחת מ-4 חברות שנמצאות תחת בחינה קפדנית של גורמי ממשל שטוענים שהיא מונופול דורסני – ולכן צריכה לחזק את האהדה הציבורית לה היא זוכה. זה יכול להסביר את המלגות, אולי, אבל לא את מהות התכנית – ולא את המשמעות שלה:
עבור הילדים שלכם, תואר אקדמי כנראה לא יהיה "חובה", אלא סוג של לוקסוס, כמו מוצרים של פרארי, ברברי, וג'ימי צ'ו.