- מי המתחרה שלך?
סיפור ישן מספר על שני ציידים שמנסים לצוד דוב, כשהם מגלים שאזלו להם הקליעים. הדוב עצבני, מתחיל לרוץ לעברם.
אחד מהם, בקור רוח, שולף מהתיק את נעלי הריצה שלו.
"מה אתה עושה?!" צועק לעברו הצייד השני, "אין לך סיכוי לרוץ מהר יותר מדוב!"
"זה נכון," משיב הצייד הראשון, "אבל אני לא צריך לרוץ מהר יותר מהדוב, אני רק צריך להשיג אותך...".
- באיזה תנאים נוצר שיתוף פעולה בעולם של אנשים אגואיסטים ללא שלטון מרכזי?
זו היתה שורת הפתיחה של הספר THE EVOLUTION OF COOPERATION של פרופ' רוברט אקסלרוד מאוניברסיטת מישיגן. (אין קשר לדמות הנפלאה של בובי אקסלרוד מהסדרה "מיליארדים").
הוא התפרסם כשבסוף שנות ה-70, הוא ערך ניסוי יוצא דופן: הוא הזמין מתכנתים לכתוב תוכנות מחשב שיתחרו בפתרון דילמת האסיר אחת נגד השנייה.
***
פאוזה מתודית:
דילמת האסיר היא בעיה פרדוקסלית בתורת המשחקים:
שני חשודים בפשע נמצאים בחקירה.
אם שניהם לא מודים, הם מקבלים שנה בכלא כל אחד.
אם אחד מלשין והשני לא, מי ששתק מקבל עונש של 15 שנה, והמלשין יוצא לחופשי.
אם שניהם מלשינים, הם מקבלים 5 שנים כל אחד.
אין להם אפשרות לתקשר אחד עם השני.
במה יבחרו?
הפרדוקסליות שבדילמה נובעת מכך שהחלטה רציונלית מביאה לתוצאה שאינה הטובה ביותר. כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור שניהם נדרשים השחקנים לשתוק, אך דרך הפעולה המשתלמת יותר לכל שחקן לבדו – מבלי לדעת מה יעשה השני, היא לפעול תחת הנחה שהשחקן השני ילשין.
אחת הדוגמאות הטובות לכך במציאות, היא המלחמה הקרה ששררה במאה ה-20 בין ברית המועצות לבין ארה"ב.
***
אבל מה קורה, כשאתה משחק את דילמת האסיר יותר מפעם אחת?
מה היה קורה אם היית חי 300 שנים, והיית יכול "להיעצר" 30 פעמים בביצוע אותה העבירה עם אותו השותף?
זה מה שאקסלרוד ביקש לבדוק.
בגלל שבאותה העת מחשבים לא היו פופולאריים במיוחד, וגם לא היו פייסבוק וגוגל, קיבל אקסלרוד – בדואר רגיל – 14 תוכנות. הוא הוסיף תוכנה אחת משלו.
סה"כ 15 תוכנות "נלחמו" אחת בשניה.
איזו אסטרטגיה תנצח בדילמת האסיר, אם משחקים אותו הרבה פעמים (120,000 פעם)?
המנצח היה אנטול רפפורט, איש מבריק שהיה גם מתמטיקאי וגם פסיכולוג.
הפתרון שלו? 4 שורות קוד, שזכו לכינוי TIT FOR TAT.
האסטרטגיה אומרת "תתחיל עם צעד שמשתף פעולה עם המתחרה (במקרה של האסירים, זה אומר לשתוק) ואז תחקה את הפעולה שלהם. אם הם מלשינים, אתה מלשין, אם הם שותקים, אתה שותק."
פשוט.
כך אין תמריץ לצד השני "לדפוק" אותך.
מה למד אקסלרוד מהניסוי? שכדאי להתחיל בכך שאתה נחמד, אבל אז להיות הדדי. והדדיות, והעובדה שהצד השני יכול לדעת בוודאות איך תנהג, מייצרים אמון.
וזו הדרך לקבל את התוצאות הטובות ביותר.
כמה שנים עברו ואקסלרוד החליט לעשות את הניסוי שוב. הפעם נרשמו 63 אנשים מ-6 מדינות. אפילו הכלכלן הנודע ג'ון מיינרד קיינס השתתף – אבל האסטרטגיה שלו הגיעה למקום ה-24 בלבד.
ושוב, TIT for TAT ניצחה.
האם זו בהכרח הדרך הנכונה לקבל החלטות?
אם כן, זה אומר שברגע שאחד הצדדים "מלשין", נוצר רצף אינסופי של הלשנות שמסתיים ב"מוות" של שני הצדדים. כולם מפסידים.
אם מעצמה אחת החליטה לירות טיל בליסטי-גרעיני אחד, זה אומר שאפשר להניח שהמעצמות ילחמו עד החייל האחרון? האם זה העולם שהיינו רוצים לחיות בו?
מה קרה בסיטואציה דומה בסרט "ד"ר סטריינגלאב"?
כמה שנים לאחר מכן, שני פרופסורים אחרים, קרל זיגמוד ומרטין נובאק פיתחו אסטרטגיה אחרת, שמאפשר "לסלוח". הם קראו לה GENEROUS TIT FOR TAT. כלומר, אסטרטגיה "נדיבה": לעולם תחזיר טובה תחת טובה, אבל מדי פעם, תסלח על התנהגות רעה ותאפשר לצד השני לתקן את דרכיו.
אבל מה קורה בעולם מורכב כמו זה שאנחנו חיים בו?
הרי אימפריות נופלות, חוקים חדשים נכנסים לתוקף, המציאות הכלכלית משתנה. איך יתכן שדווקא אסטרטגיה פשוטה היא זו שיכולה להנחות אותנו איך לנהוג עם חברים, מתחרים ואויבים?
- כמה סוגי שיתוף פעולה יש?
כדי לענות על כך, כתב פרופ' נובאק את ספרו Super-Cooperators, שעוסק במצבים שבהם כדאי לשתף פעולה ומצבים שלא, שם הוא מסווג 5 מצבי שיתוף פעולה:
א. הדדיות ישירה – אתה עוזר לי, אני עוזר לך.
דיברנו על כך לעיל בהקשר של דילמת האסיר.
ב. הדדיות עקיפה – אני עוזר לך, מישהו אחר עוזר לי.
כשאנחנו עוזרים לזרים, אנחנו צוברים מוניטין חיובי, ואז אנשים אחרים שמחים יותר לעזור לנו בחזרה.
ג. סלקציה סביבתית – שכנים עוזרים אחד לשני.
אנחנו עוזרים לאנשים שגרים סביבנו, מתוך מחשבה שכאשר נזדקק להם, הם יהיו שם עבורנו. נובאק, אוסטרי במקור, מספר על בעלי חנויות בוינה, שנהגו לתת הנחה לבעלי החנויות השכנות.
ד. סלקציה קבוצתית – קבוצות של משתפי פעולה מתחרים אחת בשנייה
ככל שיש יותר משתפי פעולה בקבוצה לעומת נצלנים שרק לוקחים, יש סיכוי גבוה שהקבוצה תנצח קבוצות אחרות במאבק על משאבים.
ה. נפוטיזם – שיתוף פעולה בין אנשים קרובים גנטית.
אנשים עוזרים לבני משפחה הרבה יותר מאשר לזרים.
הרצאה על הנושא, אפשר לראות כאן
- *בונוס* מה לגבי שיתוף פעולה עם העתיד?
מה זאת אומרת לשתף פעולה עם העתיד? (רמז: איכות הסביבה).
ובכן, אם יש לכם ילדים (זוכרים את גרטה?), זה אומר שהעתיד חשוב לכם, גם העתיד הרחוק יותר.
וזה מעלה את השאלה המאתגרת מאוד של כיצד גורמים לאנשים לשתף פעולה עם העתיד.
זה אומר, למשל, לא לזהם את הסביבה או לצרוך יותר מדי משאבים (למשל, כריתת עצים), כדי "לשתף פעולה" עם העולם בו יחיו הילדים שלנו.
אבל למה שמי שמזהם יפסיק? הרי הרווחים שלו הם היום, לא בעתיד.
ואם שמירה על איכות הסביבה פירושה פגיעה בתחרותיות של עסק, וכתוצאה מכך פיטורי עובדים?
יש כאן שאלות סבוכות מאוד, ואתם מוזמנים להציע רעיונות ותשובות משלכם, כמובן, כולל (למשל) איך ביטקוין יכול לשמש אותנו כדי "להעניש" את מי שמתעלם מהעתיד.
אם אתם מתעניינים בסדרה "מיליארדים" ובתורת המשחקים, כנראה שתאהבו את הקטע הבא