חלקכם יודעים שהרצאות זה לא רק משהו שאני הולך אליו (כי אני אוהב ללמוד), אלא גם משהו שאני מעביר בעצמי.
האתגר הכי גדול בהרצאה, הוא להיות סופר מעניין.
יש לי משחק שאני משחק עם עצמי, שבו תוך כדי שאני מעביר הרצאה, אני כל הזמן סורק את האולם, ומחפש אנשים שמתעסקים עם הטלפון הסלולרי (תמיד יש כאלה, השאלה כמה).
אם מישהו נוגע בסלולרי שלא על מנת לצלם משהו שמופיע על המסך, יורדת לי נקודה.
לא משנה מה "העובדות", אם זה תרבותי או מוסרי או באיזה בית הוא גדל – אם הוא מתעסק בטלפון, זאת אשמתי.
זה מכריח אותי להיות כל כך מעניין, שאנשים פשוט לא רוצים לפספס ועוזבים את הסלולרי.
ההרצאה המבוקשת ביותר שלי "מוח קונה, מוח מוכר", שמסבירה בעיקר באמצעות סימולציות את ההבדלים בין איך שאנחנו קונים לדרך בה שאנחנו מוכרים, ובין מה שאנחנו אומרים למה שאנחנו עושים בפועל - היא תמצית של כל מה שניסיתי על קהלים: זיקוק תרגילים, תובנות וסימולציות – שפשוט גורמים לאנשים לשכוח מהטלפון שלהם.
בעולם שהתמכר לנייד שלו, אם מכשיר הסלולרי לא בתודעה שלך, כנראה שאני עושה משהו ממש טוב.
איך אתה הופך להיות מעניין?
אחד הדברים שמייצרים עניין, הוא כשאתה עסוק במה שמעניין את הצד השני, לא אותך. אישית, אני מאוד אוהב לאכול פסטה. אבל אם הייתי צריך להכין מלכודת עכברים, כנראה שהייתי מניח עליה גבינה צהובה – ולא פסטה.
למה?
כי עכברים אוהבים גבינה צהובה.
ואי אפשר למשוך עכברים למלכודת, כשאתה שם עליה את מה שאתה אוהב. מה שחשוב, זה מה שהעכבר אוהב.
השבוע, כשדיברתי מול ההנהלה ונציגי המכירות של חברת רהיטים גדולה וצומחת, הוספתי להרצאה קטע על איך אפשר לעשות שינוי קטן בחנות כדי להגדיל את המכירות, ואיך אפשר לשנות עיצוב של דפי נחיתה, כדי לעודד אנשים להעריך את האיכות של המוצר, לא רק את המחיר שלו.
כמה שעות לאחר מכן, בהרצאה מול למעלה 300 איש ממחלקות הפיתוח, החדשנות והשיווק של בנק הפועלים, דיברתי על הפרמטר העיקרי שמגדיר שביעות רצון מסניף בנק, והוא לא קשור לטכנולוגיה, מיתוג או שירות לקוחות.
כשאני מרצה לקמעונאי אופנה, אני מזכיר להם שהדרך הכי קלה לגרום לגבר לבזבז הרבה כסף אצלם בחנות, היא לגרום לו למדוד מכנסיים.
בכל עסק, בכל תחום, יש תובנה שיכולה לעשות הבדל דרמטי בדרך שבה העסק מתנהל, ולמזלכם, המתחרים שלכם לא אוהבים להתעדכן כמוכם.
כדי לקבל את מה ש-א-ת-ה רוצה, אתה צריך לתת לאנשים אחרים את מה ש-ה-ם רוצים וצריכים. השבוע עדכנו אותי, שבהרצאה שהעברתי, במסגרת קורס ל-20 מפקדי מתקני הכליאה הבכירים בשירות בתי הסוהר, נבחרתי לאחד המרצים שהכי נהנו מהם מבין עשרות מרצים – יחד עם שופט עליון, שר לשעבר בממשלת ישראל, ופרופסור באוניברסיטת ירושלים.
רגע מרגש בהחלט.