ואם אתם רוצים ללמוד עוד על איך אפשר להיכנס ל ZONE שלכם, אתם מוזמנים לקרוא פה עוד או להיות איתי בקשר. ---
אם הייתם פוגשים מישהו שהיה מספר לכם שכל החיות הן אותו הדבר: כלבים, דבורים, קופים, דולפינים, נשרים. מה הייתם אומרים לו?
שהוא מדבר שטויות.
יש המון סוגי דבורים, והן מבצעות המון סוגי האבקה.
והן בסך הכל דבורים... וכמה סוגי כלבים אתם מכירים?
פקינז ורוטווילר הם אותו הדבר?
הטבע הוא דבר מורכב, ובני אדם הם חלק מאותו הטבע.
אז למה להאמין שיש פתרון אחד שיכול להתאים לכל מי שרוצה להיכנס ל ZONE שלו,
אם אתה לא קומוניסט או חי את הספר של אורוול "1984"?
אתה יכול להיות מסי או רונאלדו?
אתה יכול להיות מר עולם בפיתוח גוף?
אתה יכול להיות מנכ"ל מיקרוסופט?
אתה יכול להיות נשיא ארה"ב או נשיא רוסיה?
אתה יכול לצעוד על המאדים?
כנראה שלא.
אנחנו לא יכולים להיות כל דבר שקופץ לנו לראש ו/או מרשים אנשים אחרים.
כמו שאומרים, ההבדל בין התיאוריה לפרקטיקה, הוא שבתיאוריה אין הבדל, ובפרקטיקה יש.
כמה פעמים שמעתם את המשפט המסוכן "להיות הגרסה הכי טובה של עצמך"?
מסוכן, כי הוא מניח משהו מסוכן: יש לכם רק גרסה אחת טובה, רק ZONE אחד, רק דרך אחת לחיות חיי תכלית.
זאת אומרת, שיש רק יעד אחד שהוא באמת נכון לכם, וזה משתק.
אתם רק הורים או רק יזמים? אתם נועדתם להיות מורים או שנועדתם להיות טייקונים? אתם אנשים שיודעים ליהנות מהחיים או שאתם מקדישים את חייכם לנתינה?
אם אתם לומדים משהו או עושים משהו עכשיו, זה מה שאתם חייבים לעסוק בו בכל חייכם, לא משנה מה?
אין "ייעוד אחד".
יש מנעד של אפשרויות, ספקטרום שתלוי ביכולות שלנו, בתשוקות שלנו, בעולם סביבנו ובקונטקסט. יש כמה וכמה דברים, שמאפשרים לך להיכנס ל ZONE שלך.
אין משהו אחד שהוא "הנכון".
ואין משהו אחד שאנחנו חייבים להיות ולעשות כל החיים – אנחנו יכולים לשנות ולהשתנות.
בדיוק בגלל זה, יש לנו את הזכות והאפשרות לבחור.
זאת גם הסיבה, שאני מאמין בבניית סצנריו, תסריטי חיים אפשריים - בלי צורך להמר.
אני לא מאלו שאומרים לאנשים "תקפוץ מהצוק, ותראה שיצמחו לך כנפיים בדרך למטה". רוב הסיכויים שזה לא יקרה.
אז מה כן יכול לעבוד?
ישנו תסריט האופטימיזציה, תסריט האלטרנטיבה, תסריט הרעיון הגדול מדי ותסריט המסלול הלא פרקטי.
התהליך בו מבינים מהם ואז איך ליישם אותם כחלק מהחיים, הוא חלק בלתי נפרד מסדנת "להיכנס ל ZONE שלך" שאני מעביר.
במילים אחרות, אתם יכולים לעבוד בתחום מסוים, ואז לעבור לתחום אחר. אתם יכולים להיות יותר מדבר אחד. לפעמים אתם מגלים דברים על עצמכם ולפעמים דברים משתנים. אתם יכולים ללמוד דברים, להתפתח, להכיר אנשים חדשים ולייצר הזדמנויות.
זה בסדר – אתם יכולים לזוז, אתם לא עץ.
לא משנה איזו שאלה אחת תשאלו לגבי איך להיכנס ל ZONE שלכם, התשובה לא תהיה טובה מספיק.
אם תשאלו "מהו הדבר האחד לו אני צריך להקדיש את חיי?" כנראה שתתקשו להחליט
אם תשאלו "מה התשוקה שלי?" תקבלו חיי אי ודאות, חוששים שהמסיבה תסתיים בכל רגע
אם תשאלו "מה מעניין אותי?" תהפכו להיות עבד של "מה שבא לכם".
אם תשאלו "מה עושה לי כסף?" אתם תבחרו בחיים של ריקנות.
אם תשאלו "מה יעשה טוב לעולם?" תגלו ברוב המקרים שאתם מתוסכלים ולא מתוגמלים
אם תשאלו "במה אני טוב"? ברוב המקרים תגלו שאתם עושים משהו חסר ערך אמיתי
וזה רמז לא רע לכך, שכמו שאין "ייעוד אחד" ו"גרסה טובה אחת" ו"פתרון אחד", כנראה שאין גם שאלה מנחה אחת שמובילה ל ZONE.
כמעט בכל פעם שאנחנו עושים או אומרים משהו, יש מישהו – בסביבה שלנו, באינטרנט או בראש שלנו - שמחלק לנו ציון.
"טוב", "בינוני", "טעים", "יקר", "כדאי", "מהמם", "עלוב", ועוד. ואנחנו שוכחים כל מיני דברים, כמו למשל שבפעם הראשון שמייקל ג'ורדן עלה על מגרש כדורסל, הוא לא בדיוק ריחף באוויר; שברוס ספרינגסטין הלך לאודישן ואמרו לו שהוא צריך לוותר על שירה ולהתמקד בנגינה על גיטרה, כי יש לו קול נוראי; שאופרה ווינפרי פוטרה מתפקיד מגישת חדשות, כי "אין לה עתיד בטלוויזיה". היזמים של רוביו, החברה שפיתחה את המשחק "אנגרי-בירדס", נכשלו ב-51 המשחקים שניסו לפתח לפני כן. מה היה קורה אם אחרי הניסיון השני הם היו אומרים לעצמם "אולי הקטע הזה של משחקים זה לא התחום שבו נצליח?"
אנחנו לא שמים לב לכך שילדים שאומרים להם שהם "חכמים", מתחילים לחשוש לנסות לענות על שאלות, כי אולי נגלה שהם "לא יודעים הכל". חשיבה סטטית משתקת אותנו.
כמעט אף אחד לא מעולה במה שהוא עושה בפעם הראשונה שהוא עושה את זה, והפחד מכישלון הוא הרוצח מס' 1 של חלומות ואושר.
הפתרון שלכם צריך לזכור שהחיים הם מסע, מכשולים הם חלק חשוב בו, והעניין בחיים היא הדרך – לא איזה יעד שרירותי שאמור לעשות אותנו מאושרים ולהיכנס ל ZONE שלנו.
איך מישהו אחר שהוא לא אתם, שלא מרגיש מה שאתם מרגישים, שלא יודע מה אתם חווים, ולא יודע את מה שאתם יודעים ועל מה אתם חולמים, יכול להגיד לכם מה יכניס אתכם ל ZONE שלכם?
ולמה שבכלל תרצו לוותר על הזכות הזאת, של לבחור את החיים שלכם? האם אתם כל כך מפחדים?
הפתרון הוא כנראה להבין שאף אחד אחר לא יכול להגיד לכם מה לעשות או מה להיות.
אולי במקום למצוא מישהו "שיודע הכול", אפשר לעשות שימוש בכלים או בתהליך שיסייעו לכל אחד לפחות להתחיל לנסות להבין מהי הדרך האישית שנכונה לו?
הפתרון, במילים אחרות, זה משהו שאתם צריכים להגיע אליו בכוחות בעצמכם.
הרבה אנשים שואלים "איך אני מוצא את הייעוד שלי?" ו"איך אני מגלה מה ה-ZONE שלי?"
שזה כמובן מניח שיש ייעוד אחד חקוק בסלע איפשהו, ושרק צריכים לחשוב מספיק חזק ולמצוא אותו.
אבל אם יש לנו ספקטרום של ייעודים אפשריים?
ואולי אנחנו צריכים לבנות את היעוד שלנו, ולא למצוא אותו?
ואולי הדרך שלנו לבנות את היעוד שלנו, היא, בין היתר, לרכוש עוד ועוד יכולות, ולהבין את עצמנו טוב יותר?
זאת אחת הסיבות שיצרתי את חוברת העבודה עם 108 עמודים, שמהווה תהליך עצמי לחיי תכלית.
מי שמחפש מפה מפורטת, צפוי להתאכזב. אין מפה ל ZONE שלכם.
יש לכם משהו, שם בבטן, שאומר לכם מה מרגיש לכם נכון. זה המצפן הרגשי שלכם. יכול להיות שאתם רוצים להפוך את החיים שלכם ליצירת מופת, ויכול להיות שזה מפחיד אתכם.
אז למה צריך מצפן לחיי התכלית שלכם?
כי הצלחה, היא משהו שכל אדם מרגיש בעצמו.
לטעמי, הצלחה אמיתית מתרחשת כשאתם יכולים לענות בחיוב על כ-ל השאלות הבאות
שיהיה בהצלחה!
(אם היה לכם זמן לקרוא ספר אחד בחודשים הקרובים, איזה ספר מומלץ לקרוא? הקליקו כאן)
9 דברים לזכור כשרוצים למצוא את הייעוד שלנו
