מה ההבדל בין סתם "טוב" לבין יצירת מופת?

 
מה ההבדל בין טוב ליצירת מופת? / שלושה דברים שלמדתי השבוע

1. מה ההבדל בין זמר טוב לזמר גדול?

מה אתם צריכים לעשות, כדי להיחשב "גדולים" בעיני אחרים? מתי משהו שתעשו, יחשב ליצירת מופת?

 

יש אנשים שהשיחות עימם הן לא בדיוק "שגרתיות".

כזו שיחה היתה לי לאחרונה עם חבר, יאיר היידו, בה הוא ציטט את רוברט מונדבי (יינן אגדי מקליפורניה) שאמר ״יין טוב זה כשרון, יין גדול זו אמנות״.
וזה גרם לי לתהות: מה ההבדל בין יצירה טובה ליצירה ממש גדולה? מה ההבדל בין יוצר טוב לבין יוצר אלמותי כמו שייקספיר או מיכאלאנג'לו?
יש לנו בחיים לא מעט דברים "טובים": טיילור סוויפט, ג'סטין ביבר, אריאנה גרנדה, נועה קירל – זמרים מצוינים, פופולריים, אבל האם נזמזם שירים שלהם גם בעוד כמה עשרות שנים?
תחשבו למשל על יצירותיהן של הביטלס, נניח "כסף לא קונה אהבה",  או לד זפלין, למשל עם "שיר המהגר" שמלווה לא מעט פסי-קול של סרטי מרוול.
האם "ברבי" של סטטיק ובן-אל, אחד השירים הפופולריים של השנים האחרונות ("אני קורא לך ברבי – את עונה לי קן"...), מרגש באותה המידה? כמה שירים של הראל סקעת או שירי מימון אתם באמת מכירים? וכמה לדעתכם תאהבו בעוד עשור?

תשאלו מה המאפיין של זמר גדול, ואנשי דור הריאליטי יפלטו משהו כמו: "כדי להצליח כזמר, צריך שיהיה לך קול יפה, צריך כשרון".

האמנם? מה דעתכם על מייסי גריי, לאנה דל-ריי ואיימי ויינהאוס? סאונד מיוחד? כן. קול יפה? לא בטוח.
ברצינות, כמה אנשים עם קול נפלא יצא לכם לשמוע בעשור האחרון, בשלל תוכניות ריאליטי, שלא הפכו לזמרים מצליחים? יכול להיות שקול יפה זה לא מספיק, ואולי אפילו לא ממש נדרש?
פרופ' אלברט בראבשי, חוקר הצלחה, הסביר אף הוא "הצלחה לא עוסקת בך. הצלחה עוסקת בנו". וזה אומר, שהצלחה במרבית התחומים היא לא רק עניין של כמה אתה טוב, אלא באיזו מידה מה שאתה מביא לעולם – מוערך על ידי אנשים אחרים.

מה זאת אומרת? כדי להתחיל להבין את זה, חישבו בבקשה על השמות הבאים:

בוב דילן

אמינם

ברוס ספרינגסטין

אלביס פרסלי

אביב גפן

שלמה ארצי

מאיר אריאל

ליאונרד כהן

אני משער שאף אחד מהם לא הצליח בגלל הקול היפה שלו.

האם כולם הצליחו מיד?
והאם זה חשוב שהם יצליחו מיד, או שישמרו על נאמנות לאמנות שלהם, לאמירה שלהם?
האם הם התאימו את עצמם לרוח התקופה, לקהל, או שאולי הם הכתיבו את הטון?
האם הם נשארו נאמנים לאמירה שלהם, או שעם הזמן, ניסו להיות "הכול עבור כולם", וחדלו ליטול סיכונים? שמעון פרס אמר פעם: אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת - אתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך.
אז מה העניין?

2. מה הקשר בין טסלה ואייפון לאמינם ואייל גולן?

אל ריס וג'ק טראוט, שני מומחי שיווק שכתבו את הספר "22 חוקי השיווק", הסבירו פעם שהדבר הכי חשוב להצלחה בשיווק, הוא לייצר ולהיות המוביל של קטגוריה חדשה. צרכנים, מסבירים השניים, חושבים קודם כל קטגוריה, ורק אח"כ מותג. "אף אחד לא נכנס לחנות מוצרי אלקטרוניקה ואומר למוכר 'תראה לי את כל המוצרים של סוני שיש לך, אני רוצה לקנות מוצר של סוני", הם אמרו.
קודם כל קטגוריה (איזה סוג מוצר), אח"כ מותג (היצרן שמייצר אותו).
והשינויים הגדולים מתחוללים, כשאנחנו מגדירים מחדש בהצלחה את הקטגוריה, כמו שאילון מאסק עשה עם טסלה או סטיב ג'ובס עשה עם האייפון.
ההצלחה של מאסק וג'ובס היא לא רק כלכלית – הם שינו עבור אנשים רבים את הדבר שהם חולמים עליו.
.
ואם מוזיקה היא מוצר – בלתי מוחשי, שמהדהד את הרגשות שלנו ומגדיר "מי אנחנו" – יש הקבלה מעניינת בין פורצי דרך עסקיים לבין אמנים שיוצרים יצירת מופת.

במילים אחרות, האמנים הגדולים באמת, קידמו – בין אם הבינו או לא, רעיון, תפיסה, וזהות חדשים. קשה שלא לחוות את תחושת ה"גאווה של להיות אמריקאי", כשמאזינים למוזיקה של ספרינגסטין.
אמינם עשה לגנגסטר ראפ את מה שאלביס עשה לרית'ם אנד בלוז (וקרא לזה "רוק אנד רול") – הפך סגנון מוזיקלי פופולרי "ששייך למיעוט", ללגיטימי להאזנה עבור הרוב - הקהל הלבן בארה"ב.

בעוד שאביב גפן ייצג כאב ותסכול של דור מז!**ן, הייחוד של אייל גולן (להבדיל, זמר בעל קול יפה), הוא בכך שהפך את המוזיקה המזרחית ללגיטימית כל כך, שהיום רוב הציבור הישראלי, כבר שכח שזו היתה מוזיקה שסבלה מסטיגמה נוראית.
גולן כנראה לא עשה את זה בכוונה, אבל כשהוא שר את "חלומות" של רחל שפירא, הקישקע של מדינת ישראל רעד, גם כשהוא עשה זאת עם ח' וע' גרוניות.

"חלומות של אתמול הם
שלהבות נרעדות
לא יכול כל החושך
לכבות"


3. מי היה הראשון ששינה אותנו?

יש פופולארי ויש גדול באמת כמו המלט. יש בניין יפה ויש יצירת מופת כמו הפרלמנט ההונגרי. יש ספר כיף ויש נשגב כמו מלחמה ושלום.
פופולארי לרוב יהיה "כמו".
גדול לעומת זאת, יהיה ראשון מסוגו.
הסנדק היה הסרט הראשון שהפך את הפושע לגיבור תרבות לגיטימי, ואת האלימות למשהו אלגנטי עם משפטים כגון "הוא הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה".
"רשימת שינדלר" עשה למכחישי השואה את מה ש-100 שנים של הסברה לא היו מצליחות לעשות. ואילו המשפט האלמותי "ג'נטלמנים, אינכם יכולים לריב פה, כאן זה חדר המלחמה!" הפך לתמצית הלעג של הסרט ד"ר סטריינג'לאב למלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות.
ואפשר להמשיך פה עוד עם "נהג מונית", "חלף עם הרוח", "12 המושבעים", "האזרח קיין", "קזבלנקה" ו"ענבי זעם", בין היתר.

חלק מהעניין ביצירת מופת, בנשגבות, הוא בין היתר בגדולת המהלך ביחס לתקופה.
כשנשאל פבלו פיקאסו על ידי הנאצים, על יצירתו גֶרְנִיקָה (Guernica) שמתארת את הפצצתם של העיירה הבאסקית שגדעה את חייהם של כ-1,600 ספרדים, "האם אתה עשית את זה?" הוא השיב להם, "לא, אתם עשיתם את זה".

גם מותגים יכולים לייצר מהלכים מופתיים: המותג וודקה אבסולוט הפך את הוודקה ממשקה זול של שיכורים ואלכוהוליסטים, למשקה מיינסטרים יוקרתי של יאפים.
סטארבאקס לימדה את ארה"ב שיש עוד קפה חוץ מ"קפה לבן" ו"קפה שחור".
מוחמד עלי היה "הגדול מכולם", כי הוא הראשון שהבין שאגרוף הוא יותר משני אנשים שהולמים אחד בשני.
יוסי ורדי, עם מכירת ICQ, אורי לוין עם מכירת ווייז, ואמנון שעשוע עם מכירת מובילאיי, כל אחד בתורו, שינו את התפיסה של יזמים ישראלים לגבי המקום שלהם ביקום: מה מותר, מה אפשרי, מה הגיוני.

והנה, אייל שני, מגיש לכם משהו פשוט לכאורה כמו בייבי כרובית בתנור בכ-30 שקלים, אפילו ללא צלחת (על נייר אפייה) וזה מעורר התפעלות.
אגב, איך קראו למקום השני שבו אכלתם כרובית בתנור?
בדיוק.
איך קראו לאדם הראשון שצעד על הירח? ניל אמסטרונג, כמובן.
ואיך קראו לשלישי? (צ'רלס קונרד). ולמה אנחנו לא מדברים על קונרד? אולי הוא היה טוב כמו או יותר מאמסטרונג, אבל הוא לא היה נשגב.
הוא לא פרץ דרך.
ואיך זה שמגדלי עזריאלי נמוכים יותר ממגדל משה אביב ברמת גן, ועדיין אנחנו רואים בהם סמל כל כך משמעותי?
כמו שאומר סת' גודין, גורו השיווק: לאדם הראשון שמתעסק בצנרת של הבית שלכם קוראים "מהנדס". לאדם השני שמגיע לעבוד על הצנרת קוראים "אינסטלטור".

4. *בונוס* אפשר לחולל מהפכה שלא מעצבנת מישהו?

אז מה ההבדל בין משהו טוב למשהו גדול?
כנראה שמשהו טוב, זה משהו שקל לזהות: זה כיף, זה עכשווי, זה נעים.
משהו גדול – זה הרבה יותר מסובך להגדיר: לפעמים גדול זה מייגע, מרגיז, מפחיד, מוציא מאיזון – ולפעמים לא.
לפעמים גדול זו יצירת אמנות שרובנו לא ממש מבינים כמו אסלה מוזהבת של מאוריציו קטלן בשירותים של הגוגנהיים או שזה מוצר יוקרה כמו צעיף משי של הרמס שעוטף את ג'קי קנדי או מכונית פרארי "דייטונה" שזוכה בשלושת המקומות הראשונים במרוץ של 24 שעות בפלורידה ב1967. ולפעמים זה משהו שסוחף אותנו מהרגע הראשון, כמו להטוטיהם של הכדורגלנים ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו.
 
יש יין שטעים לנו מהלגימה הראשונה, ויש יין שלוקח לנו זמן להבין.
ומה עדיף, שכוס היין הראשונה מהבקבוק תהיה הטעימה ביותר, או דווקא האחרונה שלו?
יש דברים שאנחנו צריכים להשתנות כדי ליהנות מהם – וחלקנו אף מוכנים לעשות זאת.
לפעמים משהו גדול מגיע בתזמון נהדר (מוצרט), ולפעמים הוא מקדים את זמנו (ואן גוך).
מה שברור הוא, שאי אפשר להכין חביתה מבלי לשבור כמה ביצים, וכנראה שגם אי אפשר לעשות מהפכות (זוכרים את רוזה פארקס?) מבלי לעצבן כמה אנשים.

 

5. *בונוס2* למה זה בכלל חשוב?

קל להיות ציני ולמלמל משהו כמו "מה זה כבר משנה, גדול או טוב?"

ב-6 במאי, 1954, הפך רוג'ר בניסטר לאיש הראשון בעולם שהצליח לרוץ מייל בפחות מ-4 דקות.
זה נחשב להישג מדהים, כי עולם הרפואה היה בדעה שהריאות אינן מסוגלות לספק מספיק חמצן כדי לאפשר ריצה במהירות כזו.
אבל מה שבאמת היה מדהים, שהשיא שלו החזיק כחודש וחצי בלבד.
וב-3 שנים שלאחר מכן, 16 אנשים שונים הצליחו לרדת מ-4 דקות למייל. (בשיא הנוכחי  3:43.13דקות, מחזיק המרוקאי הישאם אל גרוז').

במילים אחרות, לפעמים הישג של אדם אחד, מראה לאלפי אחרים, שמשהו שהם חשבו שאינו ניתן לביצוע, בהחלט אפשרי.
תחשבו למשל, על כך שנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית מביאה בשנים האחרונות הישגי שיא וכבוד עצום למדינת ישראל. לינוי אשרם עם 8 מדליות (או יותר, כבר קשה לעקוב) ומדליות וזכיות קבוצתיות משמעותיות.
רק לפני עשור, זה היה נשמע כמו משהו בלתי נתפס – ישראלים, זוכים במדליה אולימפית? באמת?
מה קרה? איך זה התחיל? ביום שבו שנטע ריבקין הפכה לישראלית הראשונה שזכתה במדליה באליפות העולם בהתעמלות אמנותית, וזה קרה לפני פחות מעשור.
ובואו נעבור לרגע על עולם הג'ודו הישראלי, שמציג הישגים מפוארים, ואל תשכחו, שהכול התחיל עם אישה אחת, יעל ארד, שהראתה לכולנו שזה אפשרי.



טוב זה בסדר, ופופולרי זה נחמד מאוד.  
אבל יוצרים גדולים מראים לנו משהו הרבה יותר משמעותי מעוד שיר, עוד ריצה, עוד תרגיל על מזרן, עוד "מוצר חדש" שיוצא לשוק.
הם מראים לנו את הדרך קדימה.

אז לכו, תייצרו דברים גדולים ותראו לנו את הדרך.



---
(אם היה לכם זמן לקרוא ספר אחד בחודשים הקרובים, איזה ספר מומלץ לקרוא? הקליקו כאן)