- כשאתה אומר "ככה אני", למה אתה מתכוון?
אפשר לחלק את הזהות שלנו במגוון צורות. למשל, בצורה הבאה:
- אישי – כל מה שמיוחד בך, ערכים, חלומות, מטרות, רגשות
כששואלים אותך מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, מדברים על זה.
למה אתה עושה את מה שאתה עושה? לאן אתה רוצה להגיע? מה אתה באמת רוצה להרגיש? מה ב-א-מ-ת מניע אותך? מי אתה כשאתה לבדך, עם דף חלק ועפרון מולך, ואף אחד לא בסביבה כדי להעיר, לבקר, לייעץ או לעזור?
- מערכות יחסים – מחויבות לשותפים, חברויות עמוקות, זוגיות
מה מהות מערכות יחסים עבורך? מה זה חבר עבורך?
איזה סוגי חברויות יש לך? מה מקומה של זוגיות בחייך? מה מקומם של בני זוג בחייך? אנשים אחרים בחיים נועדו כדי לדאוג לך? לשחק איתך? לגדול איתך? לחשוב איתך? להיות שותפים לדרך?
- חברתי – מידת פופולריות, תגובות מאחרים, חזות חיצונית
האם אתה מוערך?
כמה אנשים רוצים להיות בחברתך?
כשהם רואים אותך באירוע, מי ניגש למי?
כמה מחמאות אתה מקבל על המראה החיצוני שלך?
האם אנשים אחרים מקנאים / מזלזלים / מתעלמים מכם?
- קולקטיבי – דור, גזע, עדה, דת, אזרחות, קבוצת ספורט
האם אתה קודם יהודי או קודם ישראלי? האם אתה מזרחי או אשכנזי? האם אתה שייך לעדה מסוימת או שאתה "מעורב"? האם אתה כמו אבא/אמא שלך או ההפך? האם אתה הפועל או מכבי? אדום או צהוב? פוליטית, אתה ימין "חזק" או שמאל "נאור"?
- שטחי – דברים שבבעלותך, דברים שאתה צורך, גיל, מגדר
אתה עשיר? איזה תיק יש לך? איזה מכונית יש לך? איזה סלולרי יש לך? איזה שעון יד יש לך? איזה מותגים אתה לובש ונועל? באיזה מוצרי טיפוח את משתמשת? אתה צופה בטלוויזיה מסחרית ("ערוץ 2") או רק בנטפליקס? אתה טס לסקי כל חורף? אתה בתאילנד בחגים? איפה אתה גר? בן כמה אתה? גבר או אישה?
***
עכשיו תחשבו על ה"ככה אני" הנוכחי שלך: מתי הפכתם להיות "ככה" – בלידה שלכם או מתישהו אחר כך?
***
- מי הם שני האנשים שמנהלים את החיים שלך?
תחשבו על שני אנשים שיש לכם בחיים:
אחד, מגונן, והשני – שקול.
המגונן, כשמו כן הוא – הוא רוצה להגן עליכם. שלא תטעו, שלא תאכזבו, שלא תפגעו.
השקול, אוהב להבין את הטיעונים לכאן ולכאן, ולהראות לך שלפעמים הפרשנות המגוננת של האיש השני בחייך, היא קיצונית מדי – ויש עוד אופציה. הוא מאוזן, אובייקטיבי, מתון.
אבל יש עוד קטע פה: האדם המגונן בחייכם, זמין לכם כמעט 24 שעות. אולי הוא קופץ למסקנות, אבל הוא תמיד אתכם. הוא כל כך זמין לכם, שאתם מרגישים שאין לכם חיים בלעדיו. שהוא בעצם אתם. הוא מעניק לכם תשומת לב אינסופית, וזה כיף. בשביל מה יש חברים?
אתם מרגישים נוח איתו, ומספרים לו כל דבר, כל מה שקורה לכם. והוא, כמו חבר קרוב, ממש בן משפחה, מעורב כמעט בכל אספקט בחייכם. הוא תמיד שם כדי להזהיר אתכם, לשמור עליכם.
הקטע של הטיפוס השקול, הוא כפול:
א. הוא אוהב לחפור. הוא לא זורם עם השיפוט המהיר של המגונן. עוד זווית, עוד שאלה, עוד תהייה.
ב. הוא לא זמין כל כך. למעשה, בדרך כלל, אתם מצליח לתפוס אותו לקפה או שיחת טלפון רק לשעה בשבוע, בממוצע.
ושני הטיפוסים האלה, עושים את אותו הדבר, כל אחד בדרכו:
הם מסתכלים על העובדות, על הדברים שקרו לכם, ומסבירים לכם מה זה אומר על האדם שאתם.
הם עוזרים לכם, איש איש בדרכו, להגדיר מי זה ה*ככה אני* שלך.
אתה לא מסודר? אתה לא זוכר שמות? אתה לא טוב במתמטיקה? אתה יצירתי? אתה לא כריזמטי? אתה לא טוב במכירות? אין לך את מה שצריך כדי להצליח? אתה חייב להיות שונה?
במילים אחרות, שניהם, שני האנשים האלה שמנהלים לך את החיים, מנתחים את אותן הסיטואציות, מפגשים במסגרת העבודה, דייטים, משפחה, חברים, קניות, צבא, לימודים ובונים לך זהות, מה שדן מק'אדאמס קרא לו NARRATIVE IDENTITY.
מה הקשר לנרטיב?
כי הרבה פעמים, העובדות לא מתאימות לסיפור שיש לנו על עצמנו: יש עובדות שצריכים להוסיף להן, יש עובדות שצריכות להיעלם, יש דברים שלא קרו ואנחנו "ממציאים", הכל כדי שהנרטיב, הסיפור שלנו, יעבוד.
- רגע, אז מי אלה, האנשים האלה, המגונן והשקול?
כנראה שכבר הבנתם: הם לא אנשים אמיתיים.
המגונן, זה המבקר הפנימי שלכם.
הקול בתור הראש שלכם, שלא ממש מתעניין באושר או בהצלחה שלכם.
הוא דואג לדבר אחד בלבד: להישרדות שלכם.
השקול, זה יכול להיות הפסיכולוג שלכם, המנטור שלכם או ... הצד המאוזן בראש שלכם, שפעם בשבוע (לפחות) עוצר כדי לראות מהם ה-3 דברים למדתם השבוע, ואיך הולך להתפתח השבוע הבא. הוא נותן אופציה נוספת לכל סיטואציה ("אולי היא לא ענתה לך כי היא בתקופה מאוד עמוסה? אולי הוא דיבר אליך לא יפה, כי הוא בסך הכל מגונן על עצמו? אולי אתה מאוד רוצה לעשות את זה, כי אתה מרגיש עכשיו לחוץ כלכלית, ובעוד חצי שנה מעכשיו, תצטער שמיהרת לקחת את ההצעה הזאת?" וכו').
השקול זה אותו אדם (ואולי זה אתם לעצמכם), שמביט על אותן העובדות, ורואה דרכן מציאות אחרת, סיפור אחר. מכאן בעצם, נובעת החשיבות של המאמן המנטלי או הפסיכולוג שלכם: הוא מנסה להבין איך פירשתם סיטואציות מהותיות, חוויות רגשיות עוצמתיות, ומראה לכם שיש פרשנויות נוספות.
במילים אחרות: הסיפור שלכם, לגבי מי אתם – ה"ככה אני" שלכם, הוא עניין של פרשנות, לא של עובדות.
- *בונוס* איך אפשר לשנות את מי שאנחנו?
א. ה"ככה אני" שלכם לא קבוע. למעשה, הוא יכול להשתנות בחלקיקי שניה.
יחד עם אדם אחר (פסיכולוג, מאמן מנטלי וכו'), אתם יכולים לבחון שלל סיטואציות שאתם חושבים שהן עובדות, ולגלות שהן ממש לא עובדות, אלא פרשנות. יש הבדל בין מה שקרה, לבין מה שאנחנו חושבים על מה שקרה, ובין הפרשנות שלנו, לפעולה שלנו.
למשל בניסוי שערכו בארה"ב, בחנו האם סטריאוטיפים משפיעים על הביצועים שלנו. נשים אסייתיות שכתבו שהם "נשים" בראש הדף בו ענו על שאלות במבחן, הציגו תוצאות נמוכות משמעותיות מקבוצת הבקרה שלא נתבקשה לציין מגדר (נשים, על פי הסטריאוטיפ, לכאורה פחות טובות מגברים במקצועות מדעיים). קבוצה נוספת, שכתבה מוצא בראש הדף ("אסייתי"), קיבלה ציונים גבוהים משמעותית, וזה קשור לסטריאוטיפ של אסייתיים כתלמידים חרוצים וכמי שמצטיינים במדעים.
במילים אחרות, הבדלים של ציון "מצטיין" לבין ציון "בינוני", היו תלויים בסיטואציה שהזכירה לנבחן את הסטריאוטיפים. העובדות לא השתנו, רק הפרשנות.
ב. שינוי אישיותי יכול להתחיל "בקטנה".
מה זה אומר? לעשות דברים שסותרים את "העובדות".
- אם אתם אדם שלא זוכר שמות, אז עכשיו אתם מתחילים להתאמן על להיזכר בשם אחד ביום.
- אם אתם אדם שלא חוסך, אז אתם מתחילים לחסוך 100 שקלים בחודש.
- אם אתם טיפוס שלא עושה ספורט, אז אתם מתחילים לעלות 2 גרמי מדרגות פעם ביום.
- אם אתה אדם שלא קורא, תתחיל לקרוא רק פסקה אחת ביום, מספר שמעניין אותך.
תמיד זה יהיה משהו קל, זניח, שאולי לא עושה הרבה הבדל (לכאורה), ושאי אפשר לסרב לעשות.
ומה זה בעצם נותן?
כשהימים יהפכו לשבועות, השבועות יהפכו לחודשים והחודשים יהפכו לשנים, אתם תתחילו לזכור יותר משם אחד ביום, לחסוך (הרבה) יותר מ-100 שקל בחודש ולעשות פעילות ספורטיבית משמעותית יותר מעליה של 16 מדרגות ביום.
הפסקה לספר תהפוך להיות כמה פסקאות, ואז כמה דפים, ואז פרק ואז כמה פרקים.
יש אנשים שאומרים לי שהם לא קוראים כי אין להם זמן. אבל אם הם קוראים את הטור הזה כבר שנתיים. אז בלי לשים לב, הם קראו למעלה מ 100,000 מילים.
אם אתה, זה מה שאתה עושה, אז מה שאתה עושה, זה מי שאתה.
ואז, לפתע פתאום, יש לכם "עובדות" חדשות להזין בהן את הסיפור, לא?
ואז ה"ככה אני" שלכם משתנה.
#שלושה_דברים_שלמדתי_בשבוע_האחרון