תגידו, אולי אם נלבש את אותם הבגדים של ג'ף בזוס, נקרא את הספרים שביל גייטס קורא ונדבר כמו אילון מאסק, גם נצליח כמוהם? בקיצור, אם אתם רוצים למצוא את ההצלחה וללמוד מהטובים ביותר, תלמדו מה הם עשו לפני שהם הפכו להיות הטובים ביותר - ולא מה הם עושים היום.
במילים אחרות, אולי נעתיק ממישהו שכבר מצליח את מה שהוא עושה?
בואו נראה מה גוגל, אמזון ומיקרוסופט עושות, ונלמד מהן, לא?
אלו הן טעויות נפוצות.
מדוע?
כי לא צריך לעניין אתכם מה עושים אנשים מצליחים כשיש להם כסף, כוח, פרסום, השפעה. מה שכן צריך לעניין אתכם זה מה עשו אותם אנשים לפני שהיו להם כל הדברים האלה. מה היו תנאי הפתיחה שלהם ובאיזה מציאות עסקית הם פעלו? ולא עכשיו, אלא לפני 20-30 שנה.
רוב האנשים מחפשים את ההצלחה במקומות הלא נכונים: במאמרים מלוטשים שעברו תחת ידיהם של אנשי יחסי ציבור, ראיונות מהונדסים ואוטוביוגרפיות מלאות ב"אני, אני, אני ואני".
אבל אם אנחנו רוצים להבין מדוע ג'ון רוקפלר, המולטי-מיליארדר הראשון בעולם היה אדם מניפולטיבי תאב כוח שלא בטח באיש, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהוא לא היה מספר לנו את זה בעצמו. אנחנו צריכים להביט על התנאים בהם הוא גדל. למשל, כשהיה ילד, אבא שלו העמיד אותו על שולחן המטבח, ואמר לו "קפוץ אלי, אתפוס אותך".
ג'ון הצעיר חשש, אבל אבא שלו הרגיע אותו "סמוך עלי! אני אבא שלך!"
ג'ון קפץ ואבא שלו זז הצידה.
ובזמן שג'ון שוכב על רצפת המטבח ומייבב בבכי, אבא שלו עומד מעליו וצועק "לעולם אל תסמוך על איש, גם לא על אבא שלך!".
אחרי שאנחנו לומדים את זה, כבר לא מפתיע אותנו שבתור מבוגר, רוקפלר הטיל אימה על כל תעשיית הנפט ורמס את כל מתחריו. אימהות בתקופה ההיא, נהגו לומר לילדים שלהן "אם לא תאכל, רוקפלר יבוא ויטרוף אותך!". הוא הפך לדמות אימתנית, והדרך היחידה להתמודד עם הכוח העצום שצבר, היתה לכפות על חברת הנפט שלו STANDARD OIL, פיצול ללא פחות מ-34 חברות שונות (מה שבאופן אירוני, הגדיל את ההון האישי שלו פי 10 בתוך 10 שנים).
ומה עם הממציא הדגול, תומאס אדיסון?
כנראה שאנשי יחסי הציבור של אדיסון לא היו שמחים שתגלו שהוא נהג לירוק על הרצפה אצלו בבית, וכי הוא האמין שמקלחות פוגעות ביצירתיות שלו.
איינשטיין אולי זכה לפרסום עולמי, אבל מה הבן שלו חשב עליו? איזה מן אב הוא היה? (רמז: נוראי).
סטיב ג'ובס, עוד איש עסקים ששינה תעשיות רבות, כמו מחשבים, סלולר, מוזיקה, אנימציה, שעונים, ועוד, גם כן הציג צדדים באישיות שכנראה פחות הולמים "מודל לחיקוי". למשל, הסכם הליסינג המיוחד שלו עם מרצדס היה שהוא מקבל רכב חדש מדי 6 חודשים, בגלל שעל פי חוקי קליפורניה, יש לבעל רכב 6 חודשים להציב עליו לוחית זיהוי.
הסיבה? ג'ובס אהב לחנות בחניות נכים (שהן תמיד פנויות וקרובות לכניסה), ושנא לקבל דו"חות חניה. וזה מלמד אותנו שהוא אהב להתחכם וללכת על הקצה.
מדוע הוא לא שילם למישהו כדי לקבל תו נכה וזהו? כי זה לא חוקי, כמובן.
ביל גייטס היה בן של אחת המשפחות העשירות בבוסטון, ושהיה צפוי לרשת הון משמעותי בכל מקרה (כ-50 מיליון דולר). בתור יזם צעיר בן 20, הוא נהג על פורשה 911 יוקרתית – לא בדיוק צנוע או אפילו במסגרת היכולות של רוב היזמים. הוא האמין בלעשות דברים ברגע האחרון, כולל לצאת לשדה התעופה רק 10 דקות לפני המועד האחרון לצ'ק אין, וכמובן לנסוע במהירות מסחררת בפורשה שלו.
והעניין פה הוא שוב: מה שצריך לעניין אותנו זה לא איזה ספרים ביל גייטס קורא עכשיו, אלא איזה ספרים הוא קרא אז. לא איך הוא מביט על העולם עכשיו, כשהוא דואג למורשת שלו, אלא איך הוא ראה את העולם בתור איש צעיר בתקופה בה עולם התוכנה פגש את המחשב האישי.
וכך, חברות מצליחות מבצעות שלל פרויקטים חשובים כמו הגוונה של כוח העבודה, קידום נשים, הכשרת עובדים, ושלל הרצאות ופעילויות רווחה. אבל שימו לב – שאת זה הן עושות אחרי שהן הצליחו, ולא לפני, ומה שמעניין אותנו זה מה הן עשו לפני ההצלחה – ולא אחריה.
נזכור תמיד שאחרי שאיש עסקים מצליח, הוא מתחיל לעצב תדמית: אולי תרומה לקהילה, קריאת ספרים או פעילות ספורטיבית, או אפילו קניית קבוצת ספורט.
ולכן, כדאי לזכור שאת ההחלטה על פרסום תמונה שלו מגיש אוכל לעובדים באירוע של החברה, שמציגה אותו באור יותר אותנטי וספונטני, הוא כנראה קיבל בזמן שהסיעו אותו ברכב שעולה יותר מהבית שלכם, בדרך למטוס הסילון שלו, ביחד עם צוות אנשי יחסי ציבור.
כמו שברור לכם שפוטין מצולם רוכב על סוס ללא חולצה זה לא אירוע מקרי או טבעי, כך גם כל פיפס שיוצא מחברות מובילות או אישי ציבור מעוררי השראה עובר תהליך מדוקדק של הנדסת תודעה. אחרי הכל, הם לא רוצים שמישהו יכעס עליהם, נכון?
אבל כשהוא היה בתחילת דרכו, היזם מעורר ההשראה היה עסוק פחות בלחץ חברתי, מה אומרים עליו ו"מה זה אומר עליו" שהוא כזה או כזה. לחץ חברתי, ביקורת ושיפוטיות של הסובבים, הם דברים שמטרידים אנשים שחוששים לאבד את מה שיש להם, ופחות מעניין יזמים שרוצים לייצר משהו חדש.
איפה מוצאים הצלחה?
