הערה: אם החיים שלכם מושלמים, תמשיכו הלאה. זה לא בשבילכם. --- 1. האם בעקבות הצלחה בעמידה ביעדים שהצבת לעצמך – הצלחה שהיתה אמורה לגרום לך להרגיש אחרת, הסתכלת באכזבה מסביבך, ותהית "זהו? זה כל הסיפור?" יש לי כמה וכמה חברים שעשו אקזיטים בהייטק. רוב הסיכויים, שההצלחה כפי שהיא מוגדרת על ידי אנשים אחרים, באמצעות מדדים חיצוניים, אובייקטיביים, לא רלוונטית אליכם. 2. האם התמודדת עם הצהרה נחרצת של "אתה לא תצליח" או "לא יצא ממך כלום, אתה מבזבז זמן" מדמות סמכותית כגון מורה, מפקד, הורה, מנהל או משקיע? בתור תלמיד בשנות העשרה שלי, הייתי צריך להיות עד לכך שמנהל בכיר בבית הספר אמר לאמא שלי שלא יצא ממני כלום, שאני אידיוט, שעדיף שאלך ללמוד מקצוע כמו אינסטלטור או מכונאי. הוא אמר לה את זה בטלפון, ואח"כ כשהתעקשה, הוא אמר לה למחרת, במשרד המנהל בפניה – ובפני. הוא באמת האמין בזה. 3. האם הדרך שבה אתה מדבר על העתיד שלך, היא לא אותה הדרך שאתה חי בה את ההווה שלך? רוב האנשים יעשו כושר, יאכלו נכון, יקראו יותר ספרים ויצפו פחות בטלוויזיה, יבלו יותר זמן עם חברים ובני משפחה, יעשו אהבה, יפרגנו ולא ירכלו, יעשו נטוורקינג, יחסכו יותר ויטיילו בעולם. 4. האם שאלת את עצמך שאלות לגבי מה מצב מערכות היחסים שלך, גילך או הישגיך בקריירה שלך אומרים עליך? א. תגיד, בגילך לא היית אמור להיות כבר ____? ב. הזוגיות שלך לא הייתה אמורה להעניק לך ___? ג. אתה באמת מרוצה ממה שאתה עושה, ממי שאתה? ד. האם יש לך סיכוי לעשות שינוי, בגילך ובמצבך המשפחתי והכלכלי? קולות המבקר הפנימי מנהלים אותנו. ההשוואות שהוא עושה, גוזלות מאתנו את שמחת החיים. 5. האם עברת משבר אישי שהשפיע על "מקומך בעולם", כגון מחלה או אבדן של איש אהוב, סיום קשר זוגי או פיטורים? אני יודע שאני עברתי כמה, וברור לי שיגיעו עוד. האם אתם מוכנים לטראומה הבאה שתכה? 6. האם אתם מרגישים שאתם לא חוגגים את ההצלחות שלכם? הרבה פעמים, אנשים מצליחים אומרים "אני לא עוצר מספיק כדי לחגוג את ההצלחות שלי, את ההישגים שלי". לכאורה, הם "אשמים" בזה שהם לא מפרגנים לעצמם. 7. האם החיים שלכם דומים למה שחשבתם או הבטיחו לכם? החיים שלי לא קרו כמו שחשבתי, כמו שדמיינתי, כמו שרציתי. רוב הסיכויים, שגם החיים שלכם לא קרו כפי שתכננתם. אפילו לא קרוב.
ומה אתם חושבים שקרה להם אחרי שקנו בית מפואר, מכונית יוקרה, בגדים יפים, ונסעו לחופשות ביעדים אקזוטיים ובזבזו כמה שבא להם?
אחרי שכל ההמולה שככה, הם קמו בבוקר ועדיין הרגישו את הצורך לעשות משהו משמעותי. אין חובות, יופי. כולם מסביבך מושיטים יד ואומרים "תן לי", יופי. מה עושים עכשיו?
וגם בלי אקזיט של מאות מיליונים, אפשר להגיע להצלחה, אבל האם זאת באמת הצלחה?
מה קרה לכם כשהגעתם לתפקיד הסמנכ"ל, כשקניתם את הבית או הרכב שרציתם, כשקיבלתם את הסלולרי החדש? כשהתחתנתם? כשהייתם על החוף בתאילנד בחופשה? היה לכם כיף, נכון?
לכמה זמן? שבוע? חודש? חצי שנה? שנה?
ולכן, כשאתם "משיגים את היעד", אתם מגלים ששום דבר לא באמת קרה, חוץ מכמה רגעים של חוויה כיפית.
וכנראה שאתם באמת רוצים חיים של משמעות, לא כמה רגעים של אושר.
והוא "מלווה" אותי כבר 30 שנה. ובכל פעם שבא לי לוותר אני אומר לעצמי "אז כנראה שחיים צדק, אה?". כלומר במקום שהוא יהפוך אותי לקורבן, הפכתי אותו לכוח מניע: מפלצת שצריך לנצח, מישהו שמזכיר לי לא לוותר, לא להפסיק לנסות.
למרבה הצער, אני מכיר לא מעט אנשים מוכשרים, שמאמינים למפלצת שלהם.
איך זה אצלכם?
ואיך משנים את זה?
אבל לא עכשיו – בעתיד.
עכשיו אין לנו זמן.
עכשיו החיים לוחצים. עכשיו קשה, עכשיו יש בעיות, עכשיו אין לנו כוח. והבעיה היא, שזה תמיד "עכשיו".
במילים אחרות, איך שאנחנו חיים עכשיו, זה איך שנחיה בעתיד. אז, איך אתם חיים עכשיו?
תבדקו איזה ציון אתם נותנים לעצמכם כרגע במישורים הבאים
א. זמן עם המשפחה והיקרים לנו
ב. שביעות רצון מהקריירה
ג. מצב החסכונות וההשקעות
ד. פעילות גופנית
ה. תזונה
ו. בריאות
ז. זמן עם חברים
ח. זמן לפיתוח עצמי
ט. תרומה לקהילה
(רגע, אבל איך אפשר לשנות את זה? תכף נגיע לזה).
אותו המנגנון ששמר על אבות אבותינו בהצלחה מפני טורפים ואויבים, שורף לנו את הנשמה ואוכל לנו את האושר מבפנים, ואנחנו מתבלבלים וחושבים שהוא בסך הכול שומר עלינו.
אז מי מנהל את מי: אתם את המבקר הפנימי או שהמבקר הפנימי מנהל אתכם?
משברים הם חלק בלתי נמנע ובלתי נפרד מהחיים שלנו. כאב. אכזבות. וכשאנחנו לא מוכנים אליהם, הם מזעזעים ומטלטלים אותנו. כולנו עברנו ונעבור אותם, ואם לא נהיה מוכנים אליהם, אם לא יהיה לנו את החוסן המנטלי, הם יכאיבו לנו, "ישברו" אותנו. אלו הם חלק מרגעי ה"אני לא מושלם" שרובנו מתביישים בהם, מסתירים אותם, מצניעים אותם. וככל שאנחנו מטאטאים אותם, חוששים מהביקורת שתציף אותנו, מהלגלוג של "החברים", אנחנו מזינים אותם ומגדילים אותם.
אז הם נדרשים פה להבהיר משהו: כש"אתה" לא מפרגן ל"עצמך", מי זה אתה ומי זה עצמך?
כמה ישויות יש בך? ומי עובד אצל מי?
ועוד משהו: אם באמת היית מצליח – במונחים שלך, בצורה שבאמת מדברת אליך ולא לאחרים, אתה חושב שהיית צריך לעזור ולחגוג? האם החגיגה היא זו שהופכת אותך למאושר – או המשמעות של העשייה המוצלחת שלך?
במילים אחרות: יכול להיות שאתה מצליח במונחים של אנשים אחרים, אבל לא מצליח מספיק בעיני עצמך?
די בטוח, שרובנו לא יודעים מה ומי יעשה לכם טוב. אנחנו לרוב לא עושים את הדברים הנכונים כדי להצליח בזוגיות, בקריירה ובכלל. כמו שאומרים, אנחנו אומרים לא למתנות ולהזדמנויות, רק בגלל שהן מגיעות בעטיפה מרושלת.
אני מהמר על זה שמה שמסב לכם אושר, הם דברים "קטנים", כמו בן זוג שמכין לכם את המאכל שאתם אוהבים לאכול או הילד שלכם שפתאום רץ אליכם, מחבק אתכם ואומר "אני אוהב אותך" ככה סתם, בלי סיבה.
אני די בטוח שמה שמעניק לכם משמעות עמוקה הוא לא מה שאתם מקבלים – חפצים, כסף או קידום, אלא מה שאתם נותנים – לאדם אחר שחשוב לכם במיוחד: ילד, בן או בת זוג, הורה, אח, חבר או לניצול שואה שהחלטתם לאמץ.
עצרו רגע ותחשבו: איך החיים שלכם שונים ממה שחשבתם, לטוב ולרע? ממה אתם דווקא מרוצים? ואיך אפשר לשפר ולדייק את המצב?
---
איפה אפשר ללמוד עוד על איך ניתן להיכנס ל ZONE שלנו? >> https://bit.ly/3aB8Y1K
7 שאלות לאנשים לא מושלמים
