1. מה זה "אזורי השפעה"? לפעמים אתם שומעים את החדשות על עסקת רכישת סטרטאפ במיליארדים של גוגל, פייסבוק, אפל או אמזון, ותוהים לעצמכם: למה הם שילמו כל כך הרבה? הרי העסק שהם קנו, לכאורה, לא שווה את הסכום ששולם. מה קורה פה? איך זה הגיוני? ואם אתם יזמים של סטרטאפ, או משקיעים בכזה סטרטאפ, אתם בוודאי שואלים: איך אפשר להגדיל את הסיכוי שזה גם יקרה לנו? התשובה הקצרה היא "אזורי השפעה". מה אומרת התיאוריה, בפשטות? 2. למה אפל, פייסבוק, גוגל ואמזון לפעמים רוכשות חברות במחירים מרקיעי שחקים, ולפעמים בעסקות קטנות מאוד? מה ההבדל? כמובן, התיאוריה של "חיסול התחרות", היא קצת פשטנית. היא כנראה נכונה במקרה של אינסטגרם, עסקה הרכישה החכמה ביותר בהיסטוריה (לקונה), כנראה, שם פייסבוק ראו שהמשתמשים הכי טובים שלהם, בורחים כדי לצלם ולהפיץ תמונות באפליקציה אחרת ורכשו אותה במיליארד דולר (אינסטגרם כנראה היתה שווה היום לפחות 100 מיליארד דולר או יותר כחברה עצמאית, לפי הביצועים המדהימים של החברה). היא אולי נכונה גם במקרה של BEATS, אותה רכשה אפל כדי לבסס את המובילות בתחום האוזניות. האם תחום האוזניות כל כך חשוב לאפל? כן. האיירפודס של אפל מייצרים כה הכנסות משמעותיות עד כדי כך, שאם הפעילות היתה עצמאית, היא יכולה היתה להיות החברה ה-32 בגודלה בארה"ב, עם שווי של כ-175 מיליארד דולר על פי הערכות מסוימות. 4. בונוס: מי החברה שהכי מפחידה את רוב החברות האחרות בארה"ב? איך נראות הרכישות של אמזון? רכישות מספרות רק חלק מהסיפור, כי, כמובן יש גם השקעות במחקר ופיתוח. אבל ניכר שאמזון הבינה שרכישות זה חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה שלה, והיא מקפידה לרכוש חברות בתכיפות הולכת ועולה. ---
מה זה אומר?
אזור השפעה הוא מונח במדעי המדינה, המשמש גם בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח ואשר משמעותו היא אזור או מדינה הכפופים להשפעת מדינה או ישות פוליטית חיצונית. לעיתים אזורי השפעה רבים, המושפעים מגוף פוליטי אחד, עשוים להצביע על מגמות אימפריאליסטיות של הגוף. ריצ'רד ד'אביני, פרופסור לאסטרטגיה עסקית באוניברסיטת דרטמות' בארה"ב, הרגיש שיש הקבלה בין אימפריות פוליטיות כמו רומא, ספרד, הממלכה המאוחדת או ארה"ב, לבין אימפריות עסקיות (בתקופה שהוא בדק, האימפריות היו, בין היתר, נוקיה, מיקרוסופט, פרוקטור אנד גמבל (P&G), אנהאוזר בוש והארלי דיווידסון). הוא כתב תיאוריה שמתאימה את התפיסה הזאת, לעולם העסקים, בספרו STRATEGIC SUPREMACY.
שלכל אימפריה, יש את הליבה. באימפריה הרומית, הליבה היתה ... רומא. במקרה של גוגל/אלפאבית, זה מנוע החיפוש.
אח"כ יש את האינטרסים החיוניים: עבור האימפריה הרומית, אלו היו סיציליה, ספרד ומצרים, שהיו אחראיות על אספקת המזון וכוח האדם. בגוגל, זה מנועי ההכנסות שלה מפרסום ממומן. כמה זה חשוב לאלפאבית, החברה האם של גוגל? הפרסום אחראי על 160% מהרווח של גוגל, מה שעוזר לנו להבין כמה מיליארדים מפסידים על (כמעט) כל הפעילויות האחרות שלהם.
השלב הבא הוא ה"מבודדים", פעילויות או אזורים שהמטרה שלהם היא להגן על מה שחשוב: צרפת וצפון אפריקה במקרה של האימפריה הרומית. במקרה של גוגל, בין היתר, מדובר בפעילות האנדרואיד מצד אחד ומצד שני, גוגל משלמת לאפל 12 מיליארד דולר בשנה כדי להיות ברירת המחדל של מנוע החיפוש באייפון. כך היא מונעת סכנה של היווצרות מנוע חיפוש חדש שיחליף אותה (הסכנה העיקרית הקיימת כרגע, היא אמזון, שמייצרת מנוע חיפוש טוב משמעותית מזה של גוגל - למסחר אלקטרוני).
ואז יש אזורי "פיבוט", שאתה רוצה לשמור עליהם כדי למנוע שינוי במאזן הכוחות (שליטה באלפים במקרה של האימפריה הרומית, שמנעו מהשבטים הגרמניים לפלוש). גוגל למשל, רכשה את יוטיוב, חברה עם מודל עסקי בעייתי (הוצאות אחסון הוידאו היו גבוהות משמעותית מההכנסות מהפרסום במשך המון שנים), כדי להימנע מאיבוד השליטה בתחום חיפוש הוידאו.
ויש את האזוריים הקדמיים, מערב טורקיה ודרום ספרד, שאפשרו לאימפריה הרומית לייצר עמדות מאיימות על אויבי האימפריה. במקרה של גוגל, יש את עניין פעילויות הבית החכם, גוגל קלאוד, רכב אוטונומי וענייני החלל, שעוזרים לחברה לקבל תדמית של חברת טכנולוגיה (במקום מונופול בתחום הפרסום). תדמית היא גם הסיבה שהחברה נטשה את בוסטון דיינמיקס, חברה יוצאת מן הכלל שהצליחה לייצר, בין היתר, כלב רובוטי, בגלל שהשימושים הראשונים שיכניסו כסף משמעותי מהטכנולוגיה הזו צפויים להיות צבאיים ולכן שנויים במחלוקת - ולכאורה לא בדיוק הולם את התדמית שגוגל מעוניינת לייצר. 
לפני כמה חודשים, פרסמו בפייננשל טיימס מאמר שניתח את העסקאות של 4 חברות הטכנולוגיה גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון, עם המסקנה הברורה: ככל שמיזם "מאיים" יותר, הוא שווה להן יותר - גם אם "אובייקטיבית" הוא לא שווה את זה בשוק.
הנה הגרף לפניכם:
אבל, מצד שני, רשת הול פודס לא איימה על אמזון, חברת NEST לא איימה על גוגל, וחטיבת הניידים של נוקיה לא איימה על מיקרוסופט. במילים אחרות, כשאנחנו מביטים על רשימת העסקאות הללו דרך הפילטר של התיאוריה של "אזורי השפעה", אנחנו מבינים הרבה יותר טוב את ההגיון.
זה לא רק "מניעת תחרות", אלא גם יצירת הזדמנויות, יותר נכון "אזורי השפעה".
יש לנו פה חבורה של מנכ"לים של אימפריות עסקיות, שחושבים כמו מלכים ששלטו באימפריות.
אימפריות תמיד נופלות, אבל קוראים להן אימפריות כי הן מחזיקות זמן רב, והן מחזיקות זמן רב כי יש להן "אזורי השפעה".
למשל, אם אתם מנהלים חברת טכנולוגיה שכל המשאבים שלה ממוקדים ב SERVER-SIDE או בCLIENT-SIDE, רק חומרה או רק תוכנה, רק מבוסס ענן או רק ________ (השלימו את החסר), אתם מהמרים את העתיד של החברה שלכם. כי ברגע שיחול שינוי בתעשייה שלכם - לכל כיוון, רוב הסיכויים שלא תהיה לכם את היכולת להגיב, כי לא טרחתם לטפח ולפתח אזורי השפעה.
3. למה פייסבוק רכשה את וואטסאפ בכ-18 מיליארד דולר?
אם היו שואלים אתכם, מדוע פייסבוק רכשה את וואטסאפ בכל כך הרבה כסף, מה הייתם אומרים?
זה לכאורה בגלל איום תחרותי. אבל האם וואטסאפ באמת איימה על פייסבוק - או שאולי היה פה משהו אחר?
למשל, מה קורה כשאנחנו מביטים על העולם כולו, ומנתחים מי הן אפליקציות ההודעות המובילות בכל מדינה? למעט כמה מדינות לא מהותיות (איראן, אתיופיה, אוקראינה, צפון קוריאה וכו'), כמעט בכל העולם (פרט לסין, שם אסור לזרים להתחרות ב WECHAT ודרום קוריאה, עם קקאוטוק), האפליקציות המובילות הן וואטסאפ או פייסבוק. במילים אחרות, הרכישה של וואטסאפ הפכה את פייסבוק לאפליקצית ההודעות המובילה בעולם.
זה אומר, שאם הייתם פייסבוק, והייתם רוכשים את וואטסאפ, מפרידים את המסנג'ר למוצר נפרד, ואז מייצרים חזון משותף לשתי האפליקציות שיהפוך אותן לסוג של WECHAT גלובלי - מקום שבו אנחנו כמשתמשים, לא רק שולחים הודעות, אלא גם מבצעים תשלומים ומנהלים את הכסף שלנו. 18 מיליארד דולר (סכום המכירה המקורי) נשמע כמו המון כסף לוואטסאפ, אבל כשאנחנו רואים את ההנפקה המתוכננת של אנט פייננשל של קבוצת עליבאבא, גיוס של 37 מיליארד דולר על פי שווי מדהים של 310 מיליארד דולר, אנחנו מתחילים להבין את גודל הבשורה: המתחרה הכי גדול לבנקים הולכת כנראה להיות בכלל אפליקציית הודעות שמחוברת לפלטפורמת מדיה או מסחר אלקטרוני, ולא בנק אחר או חברת טכנולוגיה.
ההנפקה נדחתה, בינתיים, בגלל שג'ק מא, מייסד קבוצת עליבאבא, העליב את נשיא סין בהערת אגב, וכינה את הרגולטור הבנקאות הסיני בכינוי "מועדון זקנים". "אי אפשר לנהל את עסקי העתיד עם חוקים מיושנים מהעבר," הצהיר מא בכנס. אגב, הוא לא נראה בציבור מאז.
ממשלת סין, אולי אפילו נשיא סין בעצמו - אולי האיש החזק ביותר בעולם, החליטו לתקוע מקלות בגלגלי ההנפקה, ויותר מכך, להתחיל לצמצן את כוחן של מפלצות האינטרנט.
אם בודקים איזה שם של חברה מוזכר בתכיפות הגבוהה ביותר בשיחות עם אנליסטים, מגלים מיהי החברה שהכי מפחידה את רוב החברות האחרות.
התשובה היא: אמזון.
לא משנה אם אתם וולמרט, גוגל או אורקל, אמזון היא החברה שהכי מפחידה אתכם, וכנראה שבצדק. 
מילה לסיכום:
הגישה הילדותית שהופכת "מתחרה" לאויב היא לא משהו שרואים אצל חברות הטכנולוגיה הגדולות:
א. הלקוח הכי גדול של סמסונג זה ... אפל;
ב. הלקוח הכי גדול של אפל זה ... גוגל; ו
ג. הלקוח הכי גדול של גוגל היא אמזון.
במילים אחרות, אם אתם סטרטאפיסטים שמעוניינים לצוד את עיניהן של הרוכשות הגדולות בעולם, כדאי להבין קודם כל את הדרך שבה הן מביטות על העולם, שזה ככל הנראה, דרך משקפיים של אזורי ההשפעה.
זאת כמובן, בהנחה שהממשל האמריקאי, לא יחליט להצר את צעדיהן או אפילו לפרק אותן. מה שלפני שנה בלבד נראה כמו אופציה תיאורטית בלבד, הופך להיות ריאלי מאוד, לאור ההבנה שגוגל ופייסבוק תיאמו לא רק את חלוקת שוק הפרסום ביניהן, אלא גם הסכימו להתגונן ביחד במקרה של תביעה עתידית מטעם משרד המשפטים האמריקאי - במסמך שזכה לכינוי הפנימי בגוגל "ג'דיי כחול".
ומה אם אתם לא סטרטאפ, אלא מנכ"לים של חברה גדולה? כדאי להתחיל לחשוב במונחים של אזורי השפעה, ולא רק נתחי שוק ורווחיות.
אם היה לך פנאי לקרוא רק ספר אחד בזמן הקרוב, איזה ספר מומלץ לקרוא?
---
רוצה ללמוד איך להיכנס ל ZONE שלך? הקלק כאן.
אזורי השפעה: מהי האסטרטגיה מאחורי הרכישות של אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון?
