5 אסטרטגיות כדי להפוך למאסטר

 

 5 אסטרטגיות להפוך להיות מאסטר

1. איך אפשר להפוך למאסטר ב-5 אסטרטגיות שונות, על פי הסופר רוברט גרין בספרו MASTERY? בואו נראה:

א. לחזור למקורות

כדי להיות מאסטר בתחום מסוים, עליך לאהוב את התחום ולהרגיש חיבור עמוק אליו. אתם חייבים להרגיש משיכה טבעית.
חלומות בהקיץ, מחשבות עמוקות, חיבור רוחני, עונג, כוח, תחושת התעלות, ומודעות גבוהה, הן רק חלק ממה שתרגישו כשתהיו במקום שנועדתם להיות בו. לחזור למקורות זה אומר שאתם מרגישים "בבית".

ב. להשתלט על הנישה המושלמת

איך יודעים שמצאנו אותה? כאן, תחושת חוסר השקט הפנימי נעלמת. פה, אתם מייצרים תחום חדש שמשלב את כל תחומי העניין שלכם. עם מעט או ללא מתחרים, יש לכם את החופש לנדוד, לנסות, לבחון, ולענות על שאלות שמסקרנות אתכם. זה לוקח זמן.
הסיבה שבנישות אין הרבה תחרות, היא כי הן קטנות מדי. אין להן הייפ. הן "לא נחשבות". תחשבו על צ'רלס דארווין, שיצר תחום חדש במדע, פשוט כי הוא עשה מה שעניין אותו.

ג. להימנע מפיתויים

אם אתם נמשכים לתחום בגלל הסיבות הלא נכונות, אז כנראה לא נועדתם אליו.
כסף, כוח, תהילה ופרסום, תשומת לב – הם מפתים. אתה תגיד לעצמך שאתה רק עושה את זה באופן זמני, ואח"כ, תנצל את התהילה ואת הכסף כדי לעשות את מה שנועדת לעשות.
זו לא האמת.
תן דווקא ליצר המרדנות שלך להוביל. תלחם בנטייה להיות שכיר חרב ולקחת את ההצעה הגבוהה ביותר או לעבוד במקום שבו תהיה מוקף סלבס, תקבל הרבה תשומת לב ו"תקצר את הדרך להצלחה".
כשסטיב ג'ובס גייס את ג'ון סאקלי, מי שהיה מנכ"ל פפסיקו, והוביל את החברה במסגרת מהלך ה"אתגר פפסי" – לתפקיד מנכ"ל אפל, הוא שאל אותו: "אתה רוצה למכור מים ממותקים כל החיים או שאתה רוצה להצטרף אלי ולשנות את העולם?"
תוודא שאתה מונע מהסיבות הנכונות.

ד. לשחרר את העבר

שכח מנאמנות לתפקיד ספציפי. אתה לא התפקיד שלך. אתה גם לא הקריירה שלך ולא הארגון שאתה עובד בו.
מה אתה כן?
אתה משימת חייך.
והתפקיד שלך היא למצוא אותה ולהעניק לה את מלוא המשאבים – ולדאוג לממש אותה. וכמובן תזכור: משימת חייך היא לא "דבר", אלא יצור שצריך להעניק לו חיים, ואז לוודא שהוא נשאר בחיים.
(אתם מוזמנים להגיע להרצאת "מוח קונה, מוח מוכר", שם יש נבצע תהליך יפני בשם איקיגאי – "חיי תכלית", כדי לסייע למצוא את המשימה שלכם). 

ה. למצוא את הדרך בחזרה

אתה לא שייך לך. אתה שייך ליקום. כשהחוויות שלך, מייצרות ערך ויתרונות לאנשים אחרים, אתה כנראה ממלא את המשימה שלך.
שום דבר טוב באמת לא יכול לקרות כשאתה סוטה מהנתיב שנועדת ללכת בו.
ואיך תדע שסטית מהנתיב?
הכאב והתסכול שאתה חווה, יזכירו לך. המלחמות עם אנשים אחרים ישקפו לך.
אי אפשר לקבל הכל בהווה.
אבל את התחושה שאנחנו רוצים לקבל מאותם דברים, אפשר לקבל בדרך אחרת, בדרך הנכונה, שהיא להיות על המסלול להגשמת משימת חיינו.

לעוד דברי חוכמה מרוברט גרין, אתם מוזמנים לצפות כאן.


2. למה חשוב לאכול מרור? סיפור לפסח.

נוצרי פנה לחבר יהודי, ואמר לו "שמעתי שאצלכם היהודים, יש יופי של אוכל, אפשר להגיע לסעודת החג אצלכם?"
היהודי שמח מאוד להזמין את חברו.
הגיע חג הפסח, והנוצרי התייצב, כמובן אחרי שצם כמה ימים לפני כן, כדי שיהיה לו מקום לכל המטעמים.
מתחילים כולם לקרוא את ההגדה, ומעבירים קצת מצה. אח"כ מעבירים חתיכה קטנה של חסה עם ממרח. הנוצרי מתעצב ומתרגז, אוכל כמויות קטנות, סובל מהחריף, עד שהגיע למרור – ואז נמאס לו.
הוא קם, ומבלי להתנצל, עוזב את השולחן ויוצא מן הבית בטריקת דלת.

לאחר כמה ימים, מתקשר אליו חברו היהודי "למה עזבת בכזאת פתאומיות? מה קרה?"
"מנוול!" צועק הנוצרי, "שיקרת לי! בקושי אוכלים, והמעט שקיבלתי היה חריף ואז מר!"
היהודי צחק.
"האוכל הטעים שהמתנת לו כמה ימים, הגיע זמן מה לאחר המרור. חבל שלא חיכית עוד כמה דקות." כך אמר לנוצרי המאוכזב.

בחיים, לא פעם, הדברים הטובים מגיעים אלינו אם אנחנו מוכנים לאכול מרורים לפני כן.
ואם נמאס לכם לאכול מרורים, אולי תבינו את הרמז, ותפסיקו להתייאש באמצע ולהתחיל בכל פעם מחדש?

 

3. מה מניע אתכם לשינוי?

יש הרבה תפיסות רוחניות (בין היתר בבודהיזם, וגם ביהדות) שרואות בסבל משהו טוב. מדוע זה טוב שאנחנו סובלים? כי הסבל מנסה ללמד אותנו משהו.
ליבת השינוי שלנו נמצאת בסבל.
כמה פעמים באמת עשינו שינוי משמעותי בחיים שלנו, כשלא חווינו לפני כן כאב עמוק?
זה יכול להיות פרידה מבן / בת זוג, זה יכול להיות שינוי מקום עבודה, זה יכול להיות הפסקת עישון או שינוי הרגלי תזונה – בכל מקרה, קמתם יום אחד והחלטתם "לא עוד!".
ואז דברים השתנו.
מה גרם לכם לעשות את זה? הבנה אינטלקטואלית או כאב רגשי? המחשבה על התענוג שתחוו בעקבות השינוי או הסבל שאתם חווים עכשיו?

הסבל בדרך כלל לא מתחיל בווליום גבוה. הוא מתחיל במעין לחישות בתוך הנשמה שלנו "זה לא בשבילך, זה לא אתה". אבל הצד ההגיוני במוח אומר לך "זה משתלם, תעשה את זה".
אבל הקול הפנימי הזה לא מפסיק, והוא מתעצם. ומי שלא מקשיב ללחישות, חווה תחושות של אי נוחות, ואז כאב ואח"כ מגיע "הפטיש בראש" – הסבל.
ואז אתה יושב עם עצמך ואומר משהו כמו "למה לא הקשבתי לעצמי? למה לא התייחסתי לקול הנשמה שלי, שאמרה לי לא לעשות עסקים / להלוות כסף לחבר הזה/ להיות במערכת יחסים / לאכול את הדבר הזה וכיוב'?".

בכל פעם שאני חווה תסכול, אכזבה, כאב, סבל, אני שואל את עצמי "מה הכאב הזה מנסה ללמד אותי? מה אני עושה לא נכון?"
אומרים שלכל דבר יש סיבה.
אולי התפקיד של הסבל זה להראות לנו שסטינו מהמסלול שלנו (כמו באסטרטגיה ה' למעלה), או שאולי אנחנו עסוקים יותר במה שאנחנו מקבלים מאשר במה שאנחנו נותנים (כמו באסטרטגיה ג').

4. *בונוס* איך מייצרים מקום לשינוי?

המנטור סטיבן קובי סיפר פעם שמי התלוננה בפניו על זה שאין לה זוגיות. הוא התחיל לחקור אותה על החיים שלה, כדי להבין אותה טוב יותר, ובין היתר, היא סיפרה לו שהיא ישנה כשיש עשרות ספרים על המיטה שלה. "אני כל כך אוהבת לקרוא! בכל לילה, אני קוראת עד שהעיניים שלי נעצמות!" היא הסבירה בהתלהבות.
די ברור שהיא היתה גאה בכך שהיא משכילה וצרכנית תרבות.
"לי זה נשמע שאין לך מקום בחיים לבן זוג," אמרה לה קובי. "מה דעתך להזיז את הספרים מהמיטה, ובכלל, לפנות בחיים שלך מקום לזוגיות?"

זה הזכיר לי שכשאתה אומר "כן" למשהו אחד, אתה אומר "לא" למשהו אחר. כשאתה אומר כן לערימות של ספרים על המיטה, אתה אומר לא להרבה דברים אחרים (ואני בכלל לא רוצה לחשוב איך שאר הבית שלה נראה).
וגם להיפך – כשאתה מוציא משהו מהחיים שלך: סוג של אוכל, סוג של בילוי, סוג של "חבר", סוג של מעסיק, פחות שעה טלוויזיה, פחות שעה במדיה החברתית – אתה גם מייצר וואקום שמכניס אל החיים שלך דברים אחרים.
סדר פסח, ניקיון – זו הזדמנות לעשות יותר מרק לנקות אבק: תוציאו או תפחיתו את הזמן או הכמות של הדברים "הרעים", ותעשו מקום לדברים טובים.

 


#שלושה_דברים_שלמדתי_בשבוע_האחרון