(הכתבה פורסמה במקור בדהמרקר כמאמר משותף של אבי זייתן ושלי >> https://www.themarker.com/blogs/avi-zeitan/BLOG-1.9021717)
אחד הנפגעים המרכזיים מהקורונה הוא עולם התיירות הישראלי שספג הפסדי עתק, ובראשם בתי המלון.
גם כשפותחים את בתי המלון ומאפשרים לקהל להגיע, בגלל הנחיות משרד הבריאות והחשש מהקורונה, זה לא אותו הדבר: אי אפשר להתרווח על מיטת השיזוף, לשחות בבריכה או לאכול בחדר האוכל באותו הרוגע.
אז מה הפתרון?
בואו נחזור לרגע על הימים שלפני הקורונה. אתם חוזרים מסופ"ש במלון. מה שואלים אתכם החברים?
"נו, אז מה עשיתם?"
ואתם יודעים שזה מה שהם ישאלו. למעשה, הודות למדיה החברתית – פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, טיקטוק וכו' – רבים ישאלו אתכם גם תוך כדי.
ומה זה אומר?
שיש סיכוי לא רע שתלכו, תבלו ותטיילו במקומות שמצטלמים טוב, כדי שיהיה לכם מה לספר: מסעדות, חוף הים, קניון ואטרקציות שונות. (כמובן, לא אתם – אתם הרי שונים, אנחנו מדברים פה על האנשים האחרים).
מה תגידו לאנשים, נשארנו כל סוף השבוע במלון?
ואז הם יתהו בפליאה, כמו ישראלים טובים, עם משהו כמו "פחחח... אז בשביל מה נסעת למלון? היית נשאר בבית, לא חבל על הכסף?".
אבל מסתבר שיש לא מעט אנשים, שפשוט מתים לישון כל הסופ"ש.
פשוט, לא לצאת מהמיטה. ולא, בבית הם לא יכולים לעשות את זה. אולי אתם מכירים את סוג האנשים האלה, הם נקראים "הורים לילדים קטנים". בישראל, מסתבר, יש לא מעט מהם.
מה החלום שלהם?
לישון. פשוט לישון. להשאיר את הזאטוטים המתוקים עם סבא וסבתא, ופשוט לישון כמה שרוצים, מבלי לקום באמצע הלילה 3 פעמים.
אם היה אפשר, כנראה שהם היו מבלים את כל סוף השבוע במיטה.
אז למה שלא נעזור להם?
איך?
תחשבו על המוצר הבא: סופ"ש במיטה.
אתם מזמינים סופ"ש שאומר שאתם יכולים (לא חייבים), להישאר במיטה כל הסופ"ש.
מה זה אומר?
- האוכל מגיע עד למיטה, כלול במחיר.
- מסך טלוויזיה איכותי שמשדר סרטים על פי דרישה, ללא עלות נוספת.
חבילת פינוקים שכוללת טיפול קוסמטי, עיסוי, פדיקור, מניקור וכו' – עד למיטה.
סופ"ש במיטה זה מוצר שהופך את המגבלה של להיות מחוץ לחדר, ללא מהותית. במקום להתנצל על זה שאי אפשר להיות יותר מדי אנשים בחדר האוכל, בבריכה או במעלית, פשוט נשארים בחדר כמה שרוצים.
וכשהחברים ישאלו מה אתם עושים, תגידו שהזמנתם "סופ"ש במיטה". אתם נוסעים כדי לא לצאת מהמיטה. פשוט לאכול, לישון, לעשות מסג', פדיקור – הכל במיטה.
ואתם יודעים מה?
יש לנו הרגשה שאתם לא תשמעו "בשביל מה נסעת?" מרוב האנשים, אלא "וואו, גם אני רוצה!"
והאמת?
גם אנחנו רוצים! מתי יהיה כזה?
