ב-1996, קיבלו אזרחי הונדורס מתנה מיוחדת מהיפנים – גשר במתנה. במקום גשר צ'ולוטקה (Choluteca) הישן והרעוע שניצב מעל נהר באותו השם, ושנפגע פעם אחר פעם בנו היפנים גשר חדש ומודרני. ומאחר והאזור היה חשוף לתנאי מזג אוויר גרועים במיוחד, עשו היפנים עבודה באיכות יפנית – הכל היה מתוכנן לפרטי פרטים, כמו שיפנים יודעים לעשות.
כמה חודשים לאחר בניית הגשר, הגיח הוריקן " מיץ' ", והחריב חלקים ניכרים מהונדורס.
כמעט כל הגשרים במדינה נהרסו כליל. ומה קרה לגשר שלנו?
נזקים קלים בלבד. בתיאוריה, אפשר היה להמשיך לנסוע עליו.
רגע... למה רק בתיאוריה?
בגלל שסופת ההוריקן שינתה את פני השטח, הרסה את כל הכבישים שמובילים אליו ושינתה את מסלול זרימת הנהר: עכשיו הנהר לא היה מתחת לגשר, אלא לצידו (ראו תמונה).
פאר היצירה ההנדסית, פלא אנושי - שהפך בן לילה למשהו חסר ערך.
הגשר הזה נחשב על ידי רבים למטאפורה לשינוי דרמטי, בלתי צפוי. לפעמים, מתחולל אירוע יוצא דופן שמטלטל את הכלכלה, את התעשייה או את המדינה שבה אנחנו פועלים. והאירוע הזה, כמו ההוריקן, הוא בלתי צפוי – והופך דברים שהיינו בטוחים שהם קרקע מוצקה ואמת מוחלטת, לנטל, הוצאה מיותרת, אבן ריחיים.
ובגלל שלא היו לנו כלים טובים מספיק להתמודד עם מציאות חדשה שכזו, יזמים רבים הרחיבו את הקונספט של פרופ' קליי כריסטנסן "חדשנות משבשת" – DISRUPTIVE INNOVATION – מחדשנות שמשמעה "מוצר קצת פחות טוב, בהרבה פחות כסף", למצב שבו יש מהפכה "משבשת" בתעשייה.
לפעמים זו כלכלה, לפעמים זו מחלה (כמו קורונה) ולפעמים זה פוליטיקאים ורגולטורים שמחליטים לעשות שינוי, כמו למשל חקירת הגבלים עסקיים נגד גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל או כמו טראמפ שמטלטל את העסקים של יצרניות הסלולר הסיניות ומכריח את טיקטוק, הסטרטאפ המעניין ביותר בעולם (כנראה), להימכר לחברה אמריקאית.
בלתי צפוי?
למעשה, אפשר לסמוך על המחוקק ועל גורמי הפיקוח שיקבלו את כל ההחלטות הלא נכונות. בישראל, למשל נחקק חוק שבא להגביל את ההכנסות שהבנקים עושים מכספומטים, ולמעשה גרם להם לבטל הרבה מהם. כתוצאה מכך, צצו אלפי כספומטים "עצמאיים" שאינם כפופים לחוק זה בקיוסקים ובפיצוציות, שגובים עמלות מופרזות. ומה לגבי מושבי בטיחות לילדים לרכב ("בוסטרים")? מסתבר שמעל גיל 6, מושבי ילדים הופכים להיות סכנה לחיי הילדים (אפשר לצפות בהרצאת טד בנושא, כאן). למעשה, הדבר היחידי שהורג יותר ילדים בתאונות דרכים הן כריות האוויר, שכזכור, אמורות להגן עליהם.
לא צריך להתאמץ הרבה כדי לחשוב על דוגמאות כמו בלוקבאסטר, טויז אר אס, סירס או ג'יי.סי.פני. מוטורולה שהמציאה את הסלולר, קודאק שהמציאה את הצילום הדיגיטלי, נוקיה היתה חברת מכשירי הסלולר המובילה בעולם עם 36% נתח שוק, ויאהו היתה מנוע החיפוש ופורטל האינטרנט מס' 1 בעולם. אלו שמות שפעם נחשבו לגורילות ששלטו בתעשיות שלהן, ואז איבדו את היתרון שלהן ונכסיהן נמכרו או מוזגו לחברות אחרות.
לא צריך להתאמץ הרבה כדי לחשוב על דוגמאות כמו בלוקבאסטר, טויז אר אס, סירס או ג'יי.סי.פני. מוטורולה שהמציאה את הסלולר, קודאק שהמציאה את הצילום הדיגיטלי, נוקיה היתה חברת מכשירי הסלולר המובילה בעולם עם 36% נתח שוק, ויאהו היתה מנוע החיפוש ופורטל האינטרנט מס' 1 בעולם. אלו שמות שפעם נחשבו לגורילות ששלטו בתעשיות שלהן, ואז איבדו את היתרון שלהן ונכסיהן נמכרו או מוזגו לחברות אחרות.
השיעור שמלמד אותנו הסיפור של גשר צ'ולוטקה בהונדורס, הוא זה: תחשבו מהו הנכס מס' 1 שלכם, משהו שהוא הליבה של העסק, משהו שאתם מאמינים שיהיה רלוונטי וחיוני גם בעוד 10 ו-20 שנה, ואז תבחנו באיזה סצנריו הוא יכול להפוך להיות לנטל או לסתם פיל לבן.
לפעמים, מה שאנחנו צריכים לעשות, זה פשוט "להרוג את הפרה החולבת" (סיפור על שני נזירים שהרגו פרה, עם מוסר השכל רלוונטי, אפשר לקרוא כאן).
איזה אמת של העולם, של הכלכלה, של התעשייה, יכולה להפוך אותנו מגדולים לקטנים - או להיפך? לפני שנה, רובנו חשבנו שהגלובליזציה היא פה לתמיד ושהכי טוב קפיטליזם. ומה אנחנו חושבים עכשיו?
עד לא מזמן, אחד הספרים הנערצים בעולם העסקים היה "לנצח נבנו", על חברות ענק ששרדו 40 שנה ויותר. הספר שהמציאות כותבת עבורנו עכשיו יכול להיקרא "נבנו לגמישות". אותו הנהר האיתן שאנחנו כל כך בטוחים שלא יזוז ממקומו, ויזרום לנצח, עלול לשנות כיוון פתאום. השאלה היא: האם אנחנו מוכנים?
---
רוצים לראות איך הגשר נראה דרך לווין? הקליקו כאן.
וכך הגשר (שהוארך בינתיים) נראה עכשיו.
---
רוצים לראות איך הגשר נראה דרך לווין? הקליקו כאן.
וכך הגשר (שהוארך בינתיים) נראה עכשיו.
ויש גם וידאו, למי שאוהבים להעמיק ולחקור, עם אנלוגיה לשיטת החינוך המקובלת, שכנראה מתאימה יותר לעידן אחר מאשר למציאות הנוכחית.