כמעט ולא תמצאו ספר על נטוורקינג שלא יספר לכם על מארק גרנווטר, שבתור סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת הרווארד, החליט לבדוק את סוגיית החלפת מקומות עבודה. הוא גילה שכ-83% מהאנשים שקיבלו מידע על תפקיד (שהוביל להחלפת עבודה), קיבלו אותו מאנשים שפגשו מדי פעם, ולא מחברים קרובים. המחקר זכה לכינוי "כוחם של הקשרים החלשים".
המחקר הזה כמובן הצית שלל מחקרים נוספים.
ביניהם היה זה של מרטין רוף (RUEF), פרופסור באוניברסיטת דיוק, שבחן את הקשר בין שימוש של יזמים בקשרים חלשים – לבין היכולת שלהם לייצר חדשנות. רוף גילה שקשרים חלשים אפשרו ליזמים לקבל פידבק מגוון יותר, לשלב מידע ממגוון מקורות, ולבחון יותר רעיונות מבלי להיות כפוף לצורך בקבלת מוסכמות חברתיות או לחשוש שמישהו לא רוצה להגיד להם את האמת בפנים. במילים אחרות, יזמים שמתייעצים עם אנשים שאינם חבריהם, מגדילים את הסיכויים שלהם להצליח.
אבל לא כל הקשרים החלשים נוצרו שווים.
החוקרים לוין, וולטר, ומוריגהן גילו שיש סוג מיוחד של קשר חלש – "קשר רדום".
הווה אומר מישהו שהייתם עמו בקשר טוב לפני שנים רבות, ומאז דרכיכם נפרדו והקשר נחלש ו"נרדם".
באחד המחקרים, נתבקשו 224 מנהלים, ליצור קשר עם שני אנשים, כדי לבקש עצה בפרויקט חשוב בעבודה שלהם.
אחד שהיה חבר שלהם בעבר, אך שלא דיברו או תקשרו עמו במשך 3 שנים או יותר, ועוד אחד, שהוא סתם קשר חלש מהעבר.
בנוסף, כל מנהל התבקש ליצור קשר עם עוד שני אנשים – מאנשי הקשר הנוכחיים שלהם – אחד חבר קרוב ואחד קשר חלש.
המנהלים כמובן לא היו נלהבים להתקשר לאנשים שלא דיברו עמם שנים כדי לקבל עצה, אבל להפתעתם, כמעט בכל המקרים, אנשי הקשר הללו (1) שמחו מאוד לסייע ו(2) היו יצירתיים, תובנתיים ומועילים יותר מאנשי הקשר הנוכחיים שלהם.
החוקרים המשיכו ובדקו איזה סוג של "קשרים רדומים" היו המועילים ביותר, וגילו שאלו שהיו "קשרים רדומים חלשים" היו המועילים ביותר, למרות אלו דווקא היו האנשים שהמנהלים היססו אם ליצור עמם קשר.
במילים אחרות, כשזה מגיע לבקשות לעזרה וחיפוש עבודה, עדיף לפנות לאנשים מחוץ למעגל הקרוב, אבל שבכל זאת מכירים אותנו.
---
הקטע הזה הוא מתוך הספר "למה כדאי להיות לטובת הכריש?". הקליקו לפרטים.