מה דעתם של הצרכנים על העתיד של הרכב האוטונומי?

העסקה בה רכשה אינטל את מוביט (MOOVIT) בסך של 900 מיליון דולר, לא היתה הפעם הראשונה בה הדגישה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית את חזון הרכב האוטונומי בו היא מאמינה, ואת החלק המהותי של הטכנולוגיה הישראלית בחזון הזה. וזה עורר סקרנות אצלי, מה אנחנו, הצרכנים, חושבים על העתיד הזה. ולכן, לפני זמן מה, שאלתי בעמוד הפייסבוק שלי שאלה:

אתם יכולים לשכור נהג פרטי שיסיע אתכם במכונית שלכם לכל מקום שתרצו, מתי שתרצו, בעלות של 1 שקל ליום בלבד. (אתם עדיין משלמים על תיקונים, דלק וביטוח, כי הרכב שלכם).
האם תשתמשו בתחבורה ציבורית (רכבת, אוטובוס, מונית) - ומתי?
האם תשתמשו בחניון בתשלום?
איך זה ישנה או ישפיע על השימוש שלכם במכונית?

השאלה כמובן, אינה מנוסחת בצורה מחקרית מושלמת, אבל מאוד מסייעת לנו כדי:

1. לבחון מה הנכונות של הציבור לעשות שימוש ברכב אוטונומי

2. להבין מכך מה צפוי לקרות בכבישי ישראל, בעידן הרכב האוטונומי

ומה היו התשובות?


 

חלק מהתשובות היו נגד: אנשים שאוהבים לנהוג (הדגישו את נושא החוויה), אנשים שהם קונטרול פריקס, אנשים שסובלים מבחילות בנסיעה אם מישהו אחר אוחז בהגה, ואנשים שאוהבים את הפרטיות שלהם בזמן הנהיגה, והבינו מהשאלה שנהג זה אדם נוסף שאולי לא יאפשר להם לעשות דברים שהם מרשים לעצמם לעשות כשהם לבד, כמו למשל להאזין להרצאות, לדבר לעצמם, לשיר בקולי קולות, ועוד. אנשים שהיו נגד גם דיברו על נסיעות משפחתיות, סופ"ש וטיולים, שם הנהיגה העצמית היתה חלק מהכיף.  

ככלל, רוב התשובות נגד, נטו להיות מכלילות. כלומר, דמיינו סצנריו אחד – כמו למשל, נסיעה לעבודה ובחזרה, וגיבשו דעה.

כמובן, שיש מקרים נוספים, כמו למשל, להקפיץ את הילדים לחוגים, לחזור מבילוי אחרי ששתינו אלכוהול או כשאנחנו מאוד עייפים, נסיעה איטית בפקקים או נסיעה בדרך לפגישה או כשאנחנו צריכים להספיק כל מיני דברים שקשורים לעבודה, ורוצים לנצל לשם כך את זמן הנסיעה.

יש תועלות נוספות לנהג "אחר", כמו למשל מקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה בימים אלה – אנשים שעושים שימוש בטלפון הסלולרי, כמעט 200 מיליון שקל בשנת 2019.
עוד גוף ציבורי שמרוויח 200 מיליון שקל בשנה מכך שאנחנו נוהגים בעצמנו, זו עיריית תל אביב, שמפנקת את הציבור בדו"חות חנייה וגרירה.

רוב התשובות היו בעד, במיוחד אם הייתה להם אפשרות ליטול את ההגה בידיים כשיבחרו לעשות זאת.

הנימוקים:
אפשר לחסוך זמן ולעשות שיחות טלפון, להתאפר, לעשות לק, לישון, לאכול, לנוח, לחלום בהקיץ ועוד. "הייתי משתמשת בזה כדי לנסוע למשרד מבלי להתעצבן [מהפקקים]" אמרה מישהי. "אשמח להגיע לפגישה מבלי לחפש חניה, למישהו שייקח ממני את ההגה בנסיעה ארוכה או סתם אם בא לי לטפל בנכד במושב האחורי, או אם אני עייפה," אמרה מישהי אחרת. "שייקח אותי לנתב"ג ויחזור לבד הביתה!" צהלה מישהי אחרת, וצחקה לה "וגם שיסע לשטוף את עצמו".

כמובן, אנשים עם מוגבלויות פיזיות או שסובלים מחרדות, מקבלים טיפול תרופתי וכו', מאוד ישמחו לשירות כזה.

היו גם צרכנים שהעלו את הסוגייה "הפילוסופית" של בעלות על רכב: "בעולם של רכב אוטונומי, הרכב שלי הוא תחבורה ציבורית," אמר אחד הנשאלים, "בזמן שאני לא משתמש בו, הייתי שולח אותו למשלוחים, לשימוש כמונית 'אובר' ולאיסוף אוכל וקניות לבית. ואולי בכלל לא הייתי בעלים של מכונית, והייתי משתמש במכונית של אחרים, כמו מונית אוטונומית פרטית".
אחר אמר "אין שום סיבה בעולם שנהיה בעלים של מכונית", והסביר שהוא רואה עתיד שבו הרכבים הם בבעלות חברות פרטיות או ציבוריות, ואפשר להזמין נסיעה באמצעות אפליקציה ייעודית, כמו GET TAXI, רק בלי הנהג בשר ודם. "במכונית יהיו גם אוכל ושתיה במכונות שנוכל לרכוש, ותאגידים שיהיו הבעלים של רכבים כאלה, יוכלו להציע פרסומות של שירותים ומוצרים שלהם."

 



רכב אוטונומי מקצר את זמן הנסיעה, גם כשיש פקקים.
זמן הנסיעה האובייקטיבי מתקצר, כי אין חובה לחנות. תחבורה ציבורית היא מייגעת גם בגלל – ואולי בעיקר – הזמן שבו אנחנו צריכים להגיע לתחנה, פלוס טווח הבטחון (אנחנו לא רוצים להגיע דקה אחרי שהאוטובוס יצא מהתחנה, ואז להמתין עוד 30 דקות, נכון?). זמן הנסיעה איננו רק הזמן שאנחנו באוטובוס או ברכבת, אלא הזמן מהרגע שבו אנחנו יוצאים מהבית ועד אשר אנחנו מגיעים ליעדנו. 
"הבת שלי החיילת משרתת בפיקוד צפון. כדי להגיע לשם היא צריכה להחליף לפחות 3 אוטובוסים. משהו כמו 4 שעות על הכביש. לפעמים 5..." סיפרה מישהי, "ביום חמישי האחרון הסעתי אותה. שוב. נסעתי עם הרכב הפרטי שלי שעתיים הלוך שעתיים חזור. כאב לי הלב לשלוח אותה עם תיק שיותר גדול ממנה ובוודאי יותר כבד ממנה להחליף 4 אוטובוסים. התחבורה הציבורית בארץ מבזה. אני לא מתכוונת גם לממן אותה. עזוב שבכלל הצבא צריך לדאוג להסעות אבל זה לדיון אחר."
אחר שגר ליד נהריה ונוסע לצרכי עבודה כמעט מדי יום לתל אביב, כתב "אם יש משהו שאוסף אותי מהרכבת ולוקח אותי למשרד או הביתה, זה פגז". כלומר, הוא מאוד בעד נסיעות ה"LAST MILE" שמשלבות בין העלויות הנמוכות של תחבורה ציבורית, לבין הנוחות והיעילות של רכב פרטי שזמין לשירותך – שלא במחיר מופקע של מונית.

מה לגבי חנייה?
לפי התשובות, אין סיבה לשלם על חנייה: הרכב יכול להסתובב. או לנסוע למקום פחות עמוס, ולהמתין שם עד שנקרא לו. לרוב, זול יותר לממן נסיעה של רכב או אפילו רכב שעומד עם מנוע פועל, מאשר לשלם על חניון.
במילים אחרות, המרוויחים הגדולים הם מי שמייצר את חלקי החילוף (שיתבלו יותר) ואת הדלקים (בנזין, דיזל, חשמל וכו') שיניעו את הרכבים.

מי המפסידים הגדולים מכזה חידוש?
כנראה, איכות הסביבה, בעיקר כל זמן שהאנרגיה לא תהיה נקייה.
אבל לא רק.
התחבורה הציבורית תהפוך להיות לא משמעותית עבור אלו שתהיה להם גישה לרכב אוטונומי, כך נראה. כמו ש"אובר" הפחיתה בעיקר את השימוש בתחבורה ציבורית ופחות את השימוש במוניות כפי שניתן היה לחשוב בתחילה, כך גם הרכבים האוטונומיים. יש עדיין יתרונות לרכבת, בנסיעות ארוכות.
אבל ברוב המקרים, תחבורה ציבורית לא מתאימה לצרכים המורכבים והמגוונים של הנוסעים.

במילים אחרות:

רכב אוטונומי עלול במקרים מסוימים, להגדיל את השימוש במכוניות – ולא להפחית אותו, למשל נסיעה בבוקר לעבודה ואחה"צ בחזרה מהעבודה, עדיין תחייב זמינות של הרבה מאוד רכבים.
כמובן, יכולים להיות שירותי רכב אוטונומי "ציבורי" שיאסוף כמה נוסעים שנוסעים לאותו הכיוון, כמו CAR POOL אוטונומי, ואולי יהיו שירותים מתקדמים יותר, שידעו להתאים בין אנשים – אולי על בסיס המוזיקה שהם אוהבים (מישהו אמר ספוטיפיי?) או בכל דרך אחרת. ואולי גם לצבא הגנה לישראל, יהיו אוטובוסים ורכבים אוטונומיים, שיאספו חיילים וייקחו אותם בנוחות בבטחה להגן על המולדת, מי יודע.

 

אז מה זה אומר על העתיד?

אחד הנשאלים ענה כי השאלה הנכונה היא האם נכון רכב אוטונומי יהיה בבעלות פרטית או רק שיתופי (MaaS) – MOBILITY AS A SERVICE או "ניידות כשירות"- והאם רכב אוטונומי לשימוש פרטי מתאים או לא מתאים לעיר. והתשובה היא שכבר יש לנו כזה, וקוראים לו Uber ודומותיה. לעת עתה יושב שם נהג בשר ודם ולא רובוט, אבל מבחינת חוויית המשתמש זה בדיוק רכב אוטונומי שיתופי.
ואנחנו יודעים היום מעשרות מחקרים ומבחן התוצאה ש-Uber זה דבר נהדר לפרט אבל הרסני לקהילה ולמרקם העירוני. ערים מבינות זאת יותר ויותר, ולכן רכב אוטונומי בכלל ורכב אוטונומי פרטי במיוחד יהיו תחת רגולציה כבדה ומיסוי כבד. המודלים כבר היום כוללים שיקולים של מחיר פר מייל או ק"מ שנקבע בין היתר ע"י זמן הנסיעה (שעות עומס או לא), יעד הנסיעה והנתיב (אזור ביקוש או לא), התפוסה ברכב (ככל שיש פחות תפוסה המיסוי יהיה יותר יקר) ועוד פרמטרים.

 

הרכב האוטונומי, במילים אחרות, יהיה חלק מהמציאות של הילדים שלנו בוודאות. השאלה היא רק, איך.
ואם אתם אנשי שיווק, כנראה ששמתם לב למשהו שלא הוזכר: הצורך במכונית כסמל סטטוס, דרך לאותת לאנשים אחרים (ולעצמך) שאתה מצליח ובעל משאבים. זה כנראה לא יעלם, ואולי אף יתעצם, בעולם שבו האנשים ההגיוניים, מעדיפים לשלם על "שירות הסעה אוטונומי" ולא מתעקשים על האקט ה"לא רציונלי" של בעלות על רכב. אבל זה כבר נושא לדיון אחר, של חדשנות פסיכולוגית


--

מה חושבים באלפא רומיאו על עתיד הרכב האוטונומי?