איך אפשר לשבש (ולחדש) את הקריירה שלנו?

אם אתם רוצים לשפר, לשדרג, לנער ולחדש את הקריירה שלכם, אתם צריכים לעשות 7 דברים, אומרת וויטני ג'ונסון, יועצת, מרצה בהרווארד וסופרת שכתבה את הספר DISRUPT YOURSELF ("שבש את עצמך"). אחרי שהיא הפכה ממזכירה לשותפה ומנהלת בקרן גידור, היא החליטה לשתף אחרים בחכמת החיים שלה. 
מהם אותם 7 דברים?
א. תקחו את הסיכונים הנכונים

ב. תתמקדו בחוזקות הייחודיות שלכם

ג. תחבקו קשיים ומגבלות

ד. תפסיקו עם ה"מגיע לי"

ה. ירידה לצורך עליה

ו. תקבלו את הכשלון

ז. תנו לסקרנות להוביל אתכם

נשמע מעניין? בואו נבין מה כל דבר אומר.

1. תיקחו את הסיכונים הנכונים
כאן יש 3 שאלות לשאול לגבי כל תפקיד.

א. מהו התפקיד הנוסף שלך?
את אולי מתכנתת מחשבים, אבל אולי התפקיד הנוסף שלך הוא לגרום לצוות לעבוד ביחד, ולא כמו אוסף של גאונים אגואיסטיים שעסוקים בעצמם?  אתה אולי איש מכירות, אבל אולי התפקיד הנוסף שלך הוא בכלל להיות פסיכולוג של הלקוחות שלך?
המנטליות של אנשים שרוצים "רק לעשות את העבודה שלהם וללכת הביתה" יכולה לעבוד בשוק לא תחרותי. אבל... האם שוק העבודה היום הוא תחרותי או לא?
שימו לב לתפקידים הלא רשמיים שאנשים ממלאים.

ב.  למי אני מדווח?

לפעמים אתם עובדים בארגון ומדווחים ליותר מאדם אחד. ולא פעם, לאנשים הללו יש ציפיות סותרות מכם. לפעמים אתם עובדים עבור אדם אחד, שמשנה את דעתו 3 פעמים בשבוע, ואתם לא ממש יודעים איך הוא יתעורר הבוקר.
אם אתם חיים באי ודאות, בחרדות, בפחד מתמיד, וממקדים את רוב האנרגיה שלכם בהישרדות – ולא בלמידה, התפתחות ויצירתיות לטובת הארגון, זה כמובן תמרור אזהרה עבורכם.

ג. איך משלמים לכם?

שימוש לב – השאלה היא לא כמה משלמים לכם, אלא איך. ברור שאתם מקבלים שכר כלשהו, אבל מה עוד? האם יש לכם תחושת שליחות ותרומה לקהילה? האם אתם מרגישים חלק חיוני בצוות, שאתם עושים משהו עבור רעיון גדול מכם? האם אתם רואים את ההבדל שאתם עושים בחיים של לקוחות, וזה מרומם את רוחכם?
ואולי כשאתם עובדים, הדבר שמנקר לכם בראש זה שאתם מבזבזים זמן יקר, שבו יכולתם לעבוד על החלומות שלכם? בקיצור, מה מניע אתכם חוץ מכסף?
(רוצים לגלות מה קורה כשבוס אומר "תודה" לעובדים על משהו שהם אמורים ממילא לעשות? הקליקו כאן).


העניין פה הוא לקרוא את המפה, ולהבין לאיפה ואיך אתם צריכים לזוז הלאה. 

2. תתמקדו בחוזקות הייחודיות שלכם

במה אתם ממש טובים? איך יודעים?
יש כמה דרכים, והנה כמה מהן.
א. איזה יכולות עזרו לכם לשרוד ולהתמודד עם משברים, בעיות, איומים וצרות בעבר? אילו מיומנויות פיתחתם עם השנים, שאפשרו לכם לשרוד ולהצליח בקריירה?
ב. מה גורם לכם להרגיש חזקים: כשאתם לומדים או מלמדים?   כשאתם קונים או מוכרים? כשאתם מקבלים שירות או מעניקים שירות? כשאתם לבד או בצוות?   כשאתם מייצרים או עוזרים למכור או לשווק משהו שמישהו אחר יצר?
ג.  מה מעצבן אתכם אצל אחרים? אומרים שהדבר שהכי מציק לגאונים, זה שהם לא מבינים מדוע לאחרים קשה להבין. באיזה מקומות אתם מרגישים כך לגבי אחרים? יכול להיות שזה סימן שאתם מבריקים בתחומים הללו.
ד. מה הפך אתכם לקצת מוזרים בתור ילדים?
ילדים עושים מה שהם באמת אוהבים.
על מה חלמתם בהקיץ?  אולי זה כוח העל שלכם?
ה. לאיזה מחמאות אתם מתייחסים בביטול?
יש לכם יכולות שהסביבה שלכם מאוד מעריכה, אבל אתם לא מחשיבים אותם בתור חוזקות או כוחות על. בגלל שרוב האנשים מזלזלים ביכולות רכות (כי אי אפשר להוכיח אותן), יכול להיות שאתם מעצימים, מלמדים, מעניקים בטחון, מחברים בין רעיונות, אנשים או פעילויות, מסבירים נפלא דברים מורכבים, מקשיבים באוזן לא שיפוטית או מניעים אחרים לפעולה – והסביבה שלכם אוהבת את זה. והרמזים לכך נמצאים במחמאות שאתם מקבלים – ומתעלמים מהן.
ו. מהו האתגר הכי קשה שהתמודדתם עימו?
לא משנה אם עבדתם בקיבוץ בחליבת פרות וקטיף יבולים, כפועלים במפעל או בתור מנקי שירותים, היה רגע בחיים שבו עשיתם עבודה. קשה. אצלי זה היה עבודה בתור כלבויניק במוסך של אבא שלי (והוא לא ריחם עלי) ואח"כ בתור שליח פיצה.
והמשמעות של זה היא פשוטה: האם עבודה קשה היא משהו זר לכם או לא?


(עוד על איך מוצאים את החוזקות שלכם, אפשר לקרוא כאן).

3. תחבקו קשיים ומגבלות

טווילה ת'ארפ, רקדנית וסופרת אמריקאית, אמרה פעם שהדרך לזהות את האנשים שהאלים רוצים להרוס, היא להסתכל למי יש משאבים בלתי נדלים.
מגבלות, מחסור, קשיים – הם יתרון, ולא חסרון.
הם משחררים אותנו מהחשיבה המקובלת, ודוחקים בנו לחפש חדשנות.
גם סטיבן שפילברג, הפך את הסרט מלתעות לסיפור הצלחה, בגלל בעיות ואילוצים – ולא בגלל שיישם תכנית סדורה. (עוד על כך, כאן)
קשיים, אילוצים, בעיות, מחסור – זה לא כיף – אבל זה עושה את העבודה.
מגבלות עוזרות לנו לשמור על פוקוס. שפע, מסתבר, יכול לא פעם לפגוע בנו ולנוון אותנו.
מחקר של פרופ' אדם גרנט על המדע מאחורי העקרון הזה, אפשר למצוא כאן.

איך אילוצים ומחסור יכולים להיות טובים לצמיחה?
מגזין  Entrepreneur(יזם) מצא ב-2007, כי מתוך 500 החברות הכי צומחות בארה"ב, 72% מומנו ממקורות עצמיים – לא הלוואות, לא משקיעים פרטיים, לא קרנות הון סיכון.
החברות הללו לא צמחו חרף האילוצים, אלא בגללם. 
איזו חברות מוצלחות צמחו בתקופה של מיתון? מיקרוסופט, HP, אלקטרוניק ארטס, אובר, סקוור, AIRBNB, ועוד.
יש גם חברות שמשכילות להשתמש בתקופה של מיתון או משבר כהזדמנות לדיאטה וכניסה מחודשת לכושר, כך מלמד מחקר שפורסם בהרוורד ביזנס ריוויו.
הטיפ של וורן באפט למנהל שלו הוא "תוותרו על עוזר אישי". למה? כי ברגע שאין לך עוזר אישי, אתה חייב לתעדף ולעשות את מה שחשוב באמת.
אגב, טוויטר היא חברה שכפתה עלינו אילוץ ברמת חוווית המשתמש, במקור 140 תווים, וגם הסרטונים בטיקטוק ואינסטגרם מאלצים אותנו להיות יצירתיים וממוקדים ב-15 שניות. 

אבל איך אילוץ יכול לעזור לנו בקריירה, תכלס?
א. לגרום לנו להפסיק להיות קורבן, ולהתחיל לקחת פיקוד.
ב. לצאת מהראש שלנו, ולהפסיק "לחשוב מבלי לחשוב": לנתץ סטריאוטיפים ולשנות הרגלים שלא עובדים.
ג. משברים גורמים לנו לשאול שאלות קשות.
ד. לנסח מחדש את המצב. במקום להגיד "אי אפשר כי", צריך לחשוב "אפשר בתנאי ש".
ה. לחפש מקורות חדשים לשפע. אם דרכים ישנות לא עובדות, זה תמריץ נפלא לחפש דרך חדשה, לא?
ו. להפעיל את הרגשות. רגשות פועלים במיטבם כשיש קונטרסט.
במקום לחשוב "למה זה קרה לי?", אפשר לשאול "איך הדבר 'הנורא' שקרה, קרה כדי לסייע לי?"
תחשבו: מתי אנחנו הכי מתאמצים? כשמישהו שאנחנו לא מחבבים מסתכל עלינו ואומר "פחחח, אין סיכוי שתצליחו".


4. תפסיקו עם ה"מגיע לי"


במסגרת סדרת מחקרים, מצאו החוקרים כי אצל אמריקאים כיום בולטת ההעדפה להביט במראה לעומת אלטרנטיבות אחרות. כלומר, אנחנו הופכים להיות נרקסיסטים (למחקר, הקליקו כאן).

מה יקרה אם נחליף את המילה "הישג" (achievement) במילה "תרומה" (contribution)?
פרופ' פיטר דרוקר, האיש שהגדיר את הניהול כמקצוע, חושב שזה אחד הסודות לאפקטיביות מקצועית.
אנחנו חיים בעולם של "מגיע לי" ו"זכותי". אם אתם מצליחים בעסקים, זה בגלל שזה מגיע לכם. ואם קיבלתם תפקיד נפלא? כי זה מגיע לכם. אבל... למה מגיע לכם?  כי אתם אנשים נפלאים, טובים לב, חכמים ומוכשרים? ומה קורה כשמישהו נכשל? אז "מגיע לו להיכשל כי הוא רע / טיפש / אגואיסט / חלש / יהיר / ________ (השלימו את החסר)"?
זו אופציה אחת להביט על החיים.
אבל יש עוד אופציה, ילדותית פחות: אולי, רק אולי, מי שמצליח זה מי שעושה דברים בדרך ובתזמון הנכונים עבור אחרים? מה קורה כשמישהו לא מקבל דברים כמובן מאליו, ועובד ללא לאות כדי שהלקוחות, הבוסים, המשקיעים, הצרכנים, הספקים, השותפים – יהיו שבעי רצון?

ועוד שאלה: הייתם רוצים לעבוד עם מישהו שכל הזמן עסוק במה שמגיע לו?
אז למה שתרצו להיות האדם הזה?


5. ירידה לצורך עליה


לפעמים צריך לרדת למטה או לזוז הצידה, אם אנחנו רוצים לחזור ולצמוח. קצת כמו קשת שכדי לירות בה, יש למתוח את החץ ואת המיתרים אחורה, לפני שמשחררים את האחיזה.
לפעמים אתה מאט את הקצב, כדי שתוכלו ללמד אחרים – ובעתיד, הצוות כולו יהיה יעיל יותר. לפעמים זה אומר שאנחנו מוכנים לקבל שכר נמוך יותר באופן זמני או סטטוס "פחות נחשב", כי התפקיד שנקבל יהיה משמעותי ביותר לגבי התפקידים הבאים אחריו.
החוכמה כאן, לא לעשות את זה כשאין ברירה, אלא להיות במצב שבו אתם "מפטרים" את עצמכם. אתם מבינים שמהר מאוד, אנשים אחרים, זולים יותר, ידעו לעשות את מה שאתם עושים – ובהרבה יותר זול מכם. ואתם מבינים שאתם צריכים לזוז לתפקיד אחר בארגון, אולי פעילות קטנה יותר - שם תוכלו לצמוח לכיוון שונה.
זה בוודאי לא משהו לעשות בקלות ראש ובגלל גחמה כלשהי.
תלמדו את השטח: שימו לב לתפקידים מסוימים שמהווים מקפצה, לאנשי מפתח בארגון שנוקטים בקו שונה, לשינויים עסקיים וטכנולוגיים שיהפכו מחלקות שאתמול היו פחות חשובות – לעמדות המפתח של מחר.

 

6. תקבלו את הכשלון

כשרוב האנשים, רוב הזמן, מנסים ליזום משהו – הם נכשלים.
לפעמים לא היה לך מספיק כסף, ולפעמים לא בחרת את הצוות הנכון, ולפעמים המוצר לא היה רלוונטי לשוק – או שפשוט לא היו מוכנים לשלם עליו. יש עשרות רבות של סיבות למה משהו יכול להשתבש.
למעשה, אין כמעט סיכוי שלא תכשלו במשהו בחיים – אלא אם כן לא תעשו כלום.
ההבדל בין אלו שיש להם יותר סיכויים להצליח – לבין אלו שלא, הוא פשוט: מה למדתם מהאירוע – על עצמכם, על התחום, על מיזמים, על עסקים – ומה אתם מתכוונים לעשות.

"מה זה אומר עלי?"
וכמו המחקר המפורסם של קרול דוואק וקלאודיה מילר, (לינק למחקר, כאן), הדרך שבה אתה מפרש את האירוע, מאוד משמעותית. במחקר הם דירגו את התלמידים (כיתה ה') בשתי צורות:
א. "אתם מאוד חכמים!"
ו-ב. "בטח למדתם מאוד קשה למבחן!"
בהמשך, היו מבחנים נוספים, ותלמידים שקיבלו מחמאות על החוכמה שלהם, זכו לציונים נמוכים יותר (25% בממוצע) והרגישו שהציונים הנמוכים משקפים את מידת החכמה שלהם.
התלמידים מחמאות על המאמץ, קיבלו בממוצע ציונים גבוהים יותר ב-25%, ובמקרים שהם לא ידעו את התשובה, "האשם" היה בכך שהם לא למדו קשה מספיק.
במילים אחרות, צריך ללמוד להפריד בין הפעולה לבין הזהות: זה שנכשלתם, לא אומר שאתם כשלון.
אם התפקיד שלכם הוא גם הזהות שלכם – ופוטרתם, אז תחושת הכשלון שלכם היא עצומה. אבל אם אתם מגדירים את התפקיד שלכם בקונטקסט של משימה, שליחות, מסע, הגיוני שבזמן המסע לאינדיאנה ג'ונס (כלומר, לכם), יהיו תקלות, בעיות ואתגרים, לא?

לא משנה אם אתם מחובבי חוקרת הבושה פרופ' ברנה בראון או ממציא שיטת הLEAN STARTUP, אריק רייס, המסר הוא זהה: תקבלו את התוצאה (המעציבה והמתסכלת), תלמדו ממנה ותשנו לפעם הבאה.

אם טרם ראיתם הרצאה של פרופ' ברנה בראון, מצפה לכם חוויה.


7. תנו לסקרנות להוביל אתכם

לפעמים אנשים תוהים מדוע ילדים אוהבים לבחון גבולות, במקום לשאול: למה יותר מבוגרים לא בוחנים גבולות?
לא בקטע מעצבן, מסוכן או מעליב, אלא לבחון מה אפשרי, מה עוד ניתן לעשות, איפה עוד אפשר לחדש. אולי אחד הסימנים הבולטים ביותר של הזדקנות היא, אבדן הסקרנות.
ילדים זזים כל הזמן, ואילו מבוגרים רק רוצים להגיע הביתה ולהתיישב על הספה מול הטלוויזיה.

אז מאיפה מתחילים?
יש כמה גישות:

מה אם הייתם חדשים בארגון או בתחום? מה הייתם עושים אחרת?
תנו לסקרנות להוביל אתכם.
הביטו על העולם כמו ילדים, והשקיעו כמה דקות ביום בלמידה. כך, לאט לאט בונים מוניטין בתחום, והידע המוניטין הללו יצטברו כך שבעוד כמה שנים, נוכל לקבל את התפקיד הבא, שבתורו עוזר לנו ללמוד משהו חדש ולקבל מוניטין שמאפשר לנו להתקדם הלאה. לרוב, זה לא מתוכנן ומאוד אישי – ולכן יש בזה גם סיכון.
איך אפשר לדעת אם משהו מעניין אותנו באמת או מה שבכלל מושך אותנו זה משהו חיצוני כמו כסף, כבוד או הצורך להראות להורים שלנו שבסוף כן יצא מאתנו משהו?

גישה אנליטית יותר לסקרנות היא זו:
א. תייצרו דו"ח הכנסות הפוך.
בדו"ח רגיל של עסק, קודם כל כותבים את ההכנסות, אח"כ מפחיתים את ההוצאות, ומה שנשאר זה הרווח. אבל בדו"ח הפוך, קודם כל מגדירים את הרווח שמספק אותנו, ואז מבינים כמה הוצאות צריכים להוציא כדי לאפשר את ההכנסות שייצרו את הרווח שאנחנו רוצים.
ברמה האישית, זה אומר להגדיר מה אנחנו צריכים כדי להיות מאושרים או לפחות מסופקים, מה אנחנו צריכים לתת, להשקיע או להקריב כדי שזה יקרה?

ב. תשקללו עלויות
כל מהלך שתעשו, בעסקים או בחיים האישיים, יעלה לכם במשהו: כסף, סיכון למוניטין, זמן, משהו אחר שאתם לא עושים או לא משיגים במקום וכו'.
עוד על הנקודה הזאת, כאן.


ג. תכינו רשימת הנחות עבודה
- כמה שיחות טלפון תצטרכו לעשות לפני שתסגרו מכירה / פגישה / השקעה?
- כמה פגישות / ראיונות עבודה, במשך כמה זמן, תצטרכו לפני שתקבלו את המשרה הנחשקת?
- כמה כסף תצטרכו להשקיע עד שהמיזם יעבור לרווח?
ועוד.

ד. תבנו טבלת אבני דרך
כל הנחת עבודה צריכה לעבור עוד שתי בדיקות:
(1) איך אתם יודעים שזה נכון, ו(2) מה קורה אם אתם יוצאים לדרך ומגלים שזה לא נכון?
תציירו או תתארו את תהליך הבדיקה, וכמובן, את תהליך של "מה קורה אם".
ההבדל בין תיאוריה למציאות הוא, שבתיאוריה אין הבדל, ובמציאות יש.
תהיו מוכנים.

 
מילת סיכום:
מה שיש פה זה כמובן לא תכנית, אלא יותר משהו שאמור להפעיל אצלכם את המצפן הפנימי. ואם הגעתם עד לפה, זה סימן טוב לכך שאתם לוקחים את הקריירה שלכם ברצינות. יש עוד הרבה דברים ללמוד על בניית ויצירת שינויים בקריירה, אבל צריך להתחיל איפשהו, לא?

---


אם היה לך פנאי לקרוא רק ספר אחד בזמן הקרוב, איזה ספר מומלץ לקרוא