אחד הדברים החשובים שבגללם התחלתי לעשות את התהליך האישי שלי עם "שלושה דברים שלמדתי השבוע" לפני כמה שנים, היתה תחושה אישית שאני לא חי את החיים שאני רוצה. החלטתי שאני רוצה ללמוד, להשתפר ולגדול כאדם (והדרך עודנה ארוכה). אחד הדברים הכי מאתגרים הוא לענות לעצמך על השאלה: "מהי תכלית החיים שלי?" בדרך כלל, תרומה לקהילה, הורות לילדים, אקזיט מטורף או המקצוע שלנו, לא יספקו את התשובה.
החלטתי לעשות קצת סדר במונחים, וגם לתת הכוונה למי שמתחבט באותן השאלות.
אז מה זה איקיגאי? חיים של ערך / חיי תכלית ביפנית.
מונחי בסיס שאנשים משתמשים בהם, כשזה נוגע לחיים עם תכלית:
1. משימה: זה כשאתה עושה את מה שאתה אוהב, וזה גם מה שהעולם צריך.
זה לא משהו שאתה טוב בו, וזה לא משהו שמוכנים לשלם לך עבורו. זה בדרך כלל מאפיין של דברים שאנחנו עושים עבור הקהילה (תרומה חברתית, עזרה לנזקקים וכו'), מסוג הדברים שהקהילה רוצה שיקרו, אבל לא רוצה לשלם עליהם.
2. עיסוק: זה משהו שהעולם צריך ומשהו שמוכנים לשלם לך עבורו. אתה לא אוהב את זה ואתה לא טוב בזה. זה מה שקורה כשמקבלים ג'וב דרך פרוטקציה או כשאין לך ברירה ואתה חייב לייצר הכנסה.
3. מקצוע: זה משהו שאתה טוב בו ושמוכנים לשלם לך עבורו. אתה לא אוהב את זה וזה לא משהו שהעולם באמת צריך. זה כמובן לא נכון לכל דבר שאנחנו עובדים בו, אבל תכף יגיע הסבר נוסף.
4. תשוקה: זה משהו שאתה אוהב ומשהו שאתה טוב בו. לא מוכנים לשלם לך על זה וכשלעצמו, העולם לא באמת צריך את זה. אתם כנראה אוהבים לאכול פיצה, אבל בדרך כלל, לא ישלמו לכם על זה.
אם אתם מרגישים שאתם חיים ללא סיכוי לעשות כסף, סובלים מריקנות, חוסר ערך או אי ודאות, כנראה שזה ההסבר מדוע:
5. אין כסף -
מה קורה כשאתה עושה מה שאתה אוהב, אתה טוב בזה, וזה גם משהו שהעולם צריך?
תחושת סיפוק ומימוש עצמי, אבל ללא עושר, פשוט כי העולם לא מוכן לשלם על זה.
דוגמאות: מקצועות שקשורים לעזרה לזולת, חינוך, עבודה עם ילדים חולים או מיוחדים. להיות מנכ"ל עמותה או הורה זה משהו מאוד חשוב – שאתה "לא אמור" להרוויח עליו כסף,
6. ריקנות והיעדר תשוקה בחיים -
מה קורה כשאתה עושה משהו שהעולם צריך, מוכן לשלם עליו, ואתה גם טוב בו?
אתה חי חיים מאוד נוחים, אבל בגלל היעדר תשוקה, החיים הללו מלווים בתחושת ריקנות.
בפעם הבאה שתפגשו נציג שירות של בנק, חברת חשמל או משטרת ישראל, והם יתנהגו כאילו מרגיז אותם שבכלל אתם מעזים לצפות מהם לשרת אתכם, תבינו מאיפה התסכול שלהם מגיע.
7. חיים של חוסר ערך -
מה קורה כשאתה עושה משהו שהעולם מוכן לשלם עליו (אבל לא צריך), אתה טוב בו, וגם אוהב את מה שאתה עושה? אתה חווה סיפוק אישי מלווה באופן פרדוקסלי, בתחושה של חוסר ערך וחוסר משמעות, או בקיצור, חיים מבוזבזים.
זו תחושה שמלווה הרבה אנשים במקצועות חופשיים, כמו אנשי פרסום, עורכי דין או יועצי מס. ג'ון סקאלי פותה לעזוב את תפקיד מנכ"ל פפסיקו – אימפריה שהצליחה להכות את קוקה קולה, לתפקיד של מנכ"ל אפל, אז חברה צעירה ומפסידה, עם שאלה אחת פשוטה "האם אתה רוצה לבלות את החיים שלך במכירת מים מתוקים או שאתה רוצה הזדמנות לשנות את העולם?"
8. אי ודאות -
מה קורה כשאתה עושה משהו שאתה אוהב, העולם צריך, וגם מוכן לשלם עליו?
אתה חי חיים מלאי התלהבות, אך מלווים בתחושת חוסר ודאות. אחרי הכל, אתה לא טוב במה שאתה עושה ואתה חושש שהמסיבה שלך תסתיים בהתרסקות ברגע שיגלו את זה.
זה מאפיין מאוד בולט של סלבס, של כל מיני מנטורים וקואצ'רים שמציגים חזות של חיים מושלמים ובאופן כללי, של אנשים שבנו תדמית שמנותקת מהמציאות. הם חוששים מהיום הזה שבהם הבלוף שלהם ייחשף.
9. מתי נרגיש שאנחנו חיים חיי תכלית? מה ש"המומחים" אומרים:
א. כשנעסוק במשהו שאנחנו אוהבים
ב. כשנעסוק משהו שאנחנו טובים בו
ג. זה יהיה משהו שהעולם צריך
ד. זה יהיה משהו שהעולם מוכן לשלם עליו
כשבחיים שלך יש את כל ארבעת הרכיבים הללו, אתה נמצא במה שהיפנים קוראים לו IKIGAI: התכלית או REASON FOR BEING.
10. אבל זה עדיין לא מספיק, נכון?
כי חסר לנו אלמנט הזמן.
יכול להיות שמשהו שאנחנו עושים הוא משהו שאנחנו אוהבים היום ולא נאהב מחר. ואולי האופנה תתחלף, ומה שאנחנו עושים לא יהיה רלוונטי לעולם בעוד שבוע. יש דברים שאנחנו הופכים להיות טובים בהם עם הזמן. סזאן לא נולד צייר מוכשר כמו פיקאסו, הוא הפך להיות כזה אחרי עשרות שנים של אימון.
ולכן, כאן מגיעה השאלה הנוספת: האם התכלית שהגינו בתשובה לשאלה בסעיף 9 היא נצחית או רגעית וברת חלוף? יכול להיות שמארק צוקרברג הוא גאון מחונן ויכול להיות שהוא יצר כלי מסוכן שפוגע בדמוקרטיה. יכול להיות שתומס ג'פרסון הוא מדינאי דגול שסייע להקמת המדינה שהיא כנראה החשובה בעולם, ויכול להיות שהוא היה אדם שהיה לו זמן לעשות "דברים גדולים" כי עבדו עבורו עבדים, שאת חלקם (יותר נכון, חלקן) הוא ניצל מינית.
וינסנט ואן גוך, אחד הציירים החשובים בהיסטוריה, יצר כ-2,100 יצירות אמנות ויותר מ-860 ציורי שמן, מרביתם בשנתיים האחרונות לחייו, עד ששם קץ לחיי העוני שלו בהתאבדות בגיל 37. הוא חי על חשבון אחרים (הוא הצליח למכור רק ציור אחד במהלך ימי חייו), סבל ממחלת נפש, וכשאיבד את אוזנו במהלך ריב עם אהובו, הצייר הצרפתי גוגיין, המציא את הסיפור "הרומנטי" שכולם מכירים. האם אלו חיי תכלית בעיניכם?
רמז לגלות מה יהיה נכון לכם גם בעתיד, נמצא בתשובה לשאלה: "אם ילדי היו יודעים את כל האמת על כל מחשבה ופעולה שלי, האם עדיין הייתי עושה את מה שאני מתכוון לעשות?"
11. צמיחה – זמן הוא לא רק דקות על השעון. חיים מלאים הם חיים של צמיחה. לעשות משהו שהוא תכלית, לאורך זמן, ולגדול ולהתפתח, גם בעשייה וגם כבני אדם. אם אתם לא גדלים ומתקדמים, רצוי בצורה עקבית וצפויה, קשה להניח שתיהנו מהחיים שלכם. רובנו לא מתלהבים מהאופציה של חיים שמזכירים רכבת הרים.
12. התפתחות -
יצא לכם פעם להגיד את המשפט "אני לא מרשה לעצמי". ובאמת מעניין, שואל המורה הרוחני אקהרט טולה: מי זה "אני" ומי זה "עצמי"?
האדם שאתם משתנה ומתפתח עם השנים, כנראה שיש כל מיני חלקים במוח שהתפתחו עם האבולוציה, טלאי על גבי טלאי, כשכל אחד מהחלקים מושך לכיוון אחר. זו הסיבה, בין היתר, שאנחנו יכולים להבין שעישון או אוכל מטוגן או שליחת סמס תוך כדי נהיגה כנראה מזיקים לנו, ובכל זאת לעשות את זה.
וכשאתם חושבים על זה, התכלית שלכם צריכה להיות עמוקה וגמישה מספיק כדי לשרת לא רק את האדם שאתם היום, אלא גם את האדם שאתם תתפתחו להיות.
13. אהבה -
עבודה היא חיינו, אבל כנראה שאהבה היא אושרנו. כנראה שחיים ללא אהבה, לא יכולים להיות באמת חיים עם תכלית. אחד הדברים החשובים בחיינו, הן מערכות היחסים שלנו, עם בני זוג, חברים ומשפחה. החיים עם או בלי אהבה, לעולם לא יהיו פשוטים, אז כדאי לפחות לנסות לאהוב, גם אם זה בר חלוף.
שתי הפעולות הבסיסיות ביותר שמשפיעות על האושר שלנו הן החוויות שאנחנו חווים (בדרך כלל, יחד עם מישהו שאנחנו אוהבים) והדברים שאנחנו מעניקים – לא מקבלים – לאנשים אחרים.
לסיכום,
שאלות אלו, ואחרות, הן שאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם. החיים שלכם, כשמם הם, שייכים לכם. ומה שחשוב, זה מה שא-ת-ם מרגישים.
אין משהו שנכון לכולם.
יש אנשים שמאושרים לפנות אשפה, להיות מלצרים, לתת ייעוץ מס או לשרת אנשים בטלפון. אפשר לעשות דברים גדולים ואפשר גם לעשות דברים קטנים בצורה גדולה.
ולא משנה כמה טוב תעשו, זה תמיד עלול להרתיח מישהו, היום (בטוח מישהו אמר על אמא תרזה ש"היא לא בנאדם כזה טוב כמו שהיא מציגה את עצמה") או מתישהו בעתיד, כמו במקרה של ג'פרסון שכנראה לא חזה שהקטע הזה של ניצול עבדים יצא מהאופנה.
לא לשכוח שמגיעה לכם מחמאה: כל הכבוד על כך ששרדתם כ- 1200 מילים.
ועכשיו, לשיעורי הבית שלכם: חישבו עם עצמכם, בפרטיות שלכם – איך תוכלו לבנות לכם חיים של תכלית? ושיהיה בהצלחה.
---
רוצים עוד פרטים, על חוברת דיוק עצמי ליזמים וקרייריסטים? הקליקו כאן
#שלושה_דברים_שלמדתי_בשבוע_