1. איזון בין עבודה לחיים פרטיים: איך עושים את זה? יש הרבה דברים שקל להגיד וקשה לעשות, כמו למשל, איזון בין עבודה לחיים פרטיים. למעשה, אפילו להתקרב לאיזון, זה מאוד מאתגר. איך אפשר לייצר את המחויבות שתאפשר לנו ליצר את התשתית ליצירת איזון שכזה? פרופ' מנפרד קטס דה פריס (Manfred Kets de Vries), מאוניברסיטת אינסיאד שבצרפת, בספרו THE LEADERSHIP MYSTIQUE ממליץ על הצעדים הבאים: 2. החיים כצ'ק דחוי השאלה "אם היו לכם עוד 6 חודשים לחיות, האם הייתם מבלים אותם בעוד פרויקטים במשרד או עם הילדים ובני הזוג שלכם?" לא היתה תיאורטית עבור פרופ' קלייטון כריסטנסן, שהלך לעולמו לפני כשבוע. 4. *בונוס* מה באמת חשוב בחיים? אבל מה שגם רוב מעריצי תפיסת הניהול של כריסטנסן אינם יודעים, שלפני 10 שנים הוא אובחן כחולה סרטן (לימפומה), וכמה חודשים לאחר מכן, הוא עבר שבץ מוחי ש"מחק" לו את יכולת הדיבור. הוא החלים מהסרטן ולימד את עצמו לדבר מחדש. לפני שנים אחדות חלה שוב בסרטן (לוקמיה). הוא נפטר בעקבות סיבוכים מהמחלה, ב-23 לינואר, 2020. בן 67 היה במותו.
תכיר אותם לעומק, מה מיוחד בהם, מה הם אוהבים, מה חשוב להם.
הרבה אנשים מנהלים את החיים שלהם כצ'ק דחוי. הם דוחים את רוב ההנאות לעתיד.
הם עובדים קשה עכשיו, כדי שבעתיד, הם יוכלו להעניק למשפחה שלהם את כל הטוב שכסף יכול לקנות: את הבית היפה, את הטיולים מסביב לעולם, את הפנסיה ואת המכונית המפוארת שהם תמיד חלמו עליה. אבל זה בעתיד.
מה קורה בהווה?
מנכ"ל של חברה גדולה, סיפר לפרופ' דה פריס שלפני שנים רבות הוא הסביר לאשתו ולילדים ש"לכמה השנים הבאות, אקדיש את עצמי בעיקר לקריירה, כדי שיהיו לנו חיים טובים יותר בעתיד".
ומה קרה?
הוא אכן הצליח כלכלית, אבל השנים חלפו, הילדים גדלו ועזבו את הבית, והם לא מכירים את אביהם – הוא בסה"כ "הארנק" שמממן אותם – וגם לא מעוניינים להכיר אותו.
אשתו היא עכשיו גרושתו, והיא חיה עם מישהו אחר עכשיו.
"אני מבין שהייתי צריך לחיות את חיי בצורה אחרת לגמרי", הסביר המנכ"ל בייאוש.
מה אפשר לעשות אחרת?
דה פריס קורא לזה "אסטרטגיית החיים המלאים".
והבעיה היא לא רק להקדיש זמן.
מנכ"לים רבים חושבים שאם יצאו מוקדם יום אחד במהלך השבוע, זה יהפוך אותם להורים טובים יותר. וזה לא מספיק.
הקושי שלהם הוא בעיקר לזנוח את האישיות של מקום העבודה כשהם בבית.
בבית, אתה לא המנכ"ל – אלא "רק" בעל, אבא או אמא, חבר, בן או בת של ואח או אחות של.
מנכ"לים ומנכ"ליות מתקשים לעשות את הסוויצ' מסגנון הניהול הפיקודי להוויה מגיבה ומכילה רגשית. מה שעובד להם נפלא בקריירה, מייצר להם פיצוצים ומריבות בבית. במקום להגיד לכולם מה לעשות, אפשר וצריך להתעניין, לשאול, לעזור, או פשוט להיות שם – מבלי לנבוח פקודות ולחלק ציונים. וזה ממש לא קל לעשות.
תחשבו על השאלה הבאה: "אם היו לכם עוד 6 חודשים לחיות, האם הייתם מבלים אותם בעוד פרויקטים במשרד או עם הילדים ובני הזוג שלכם?"
כדברי המימרה המפורסמת "על ערש דווי, אף אחד לא אומר 'חבל שלא ביליתי יותר זמן במשרד'."
3. למה שמישהו יקנה מוצר שאינו טוב מספיק?
אם אתם לא מכירים את האיש, שהאמין בדבקות בדת המורמונית, זה בסדר, רוב האנשים לא הכירו אותו.
אבל מדובר כנראה באחד האנשים שהשפיעו הכי הרבה על תרבות הניהול ב-20 השנים האחרונות. ספרו הראשון "דילמת הממציא", הציג את קונספט של חדשנות משבשת, או במילותיו DISRUPTION.
זה קורה כאשר מוצר חדש נכנס לשוק, כשהוא לא טוב כמו המתחרים המובילים (למשל, מספק 80% מהתועלת), אבל הוא זול להחריד (זול ב-75% לעומת המתחרה המוביל).
מי שקונה אותו הם הלקוחות "הגרועים" – הקטנים, הקמצנים, אלו שלא אוהבים מוצרים מורכבים.
מה שמגן על חברה שמשתמשת בטקטיקה הזאת, היא שהחברה המובילה מנוהלת היטב, וחברה שמנוהלת היטב מתרכזת בלשרת את הלקוחות הטובים שלה (ובשמירה על רווחיות גבוהה) – והלקוחות הטובים רוצים את המוצר הטוב, המוכח, היקר. אבל עם הזמן, המוצר שמציעה "חדשנות משבשת" נעשה טוב יותר, וגם הלקוחות הטובים רוכשים אותו.
סמסונג כבשה נתחי שוק משמעותיים מ-GE בשוק ה-CT, למשל, באמצעות מוצר פחות טוב, אבל זול משמעותית. בתי חולים פשוט קנו 3-4 מכשירים של סמסונג (שנתנו כיסוי של 95% מאפשרויות הצילום), ו-1 של GE, שנתן 100%.
האיש שהפך להיות פרופסור במשרה מלאה באוניברסיטת הרווארד רק 6 שנים לאחר שסיים את הדוקטורט שלו, הפך גם להיות המוזכר והמצוטט ביותר במאה ה-21 בנושאי אסטרטגיה של עסקים בקרב הקולגות שלו באקדמיה, פי כמה לעומת פרופ' מייקל פורטר.
למען האמת, הקונספט של ה"חדשנות המשבשת" כל כך הצליח, שהוא אומץ בחיבה על ידי מעוז החדשנות העולמי – סיליקון ואלי, שחיפש תיאוריה שמסבירה הצלחה של סטרטאפים קטנים נגד חברות ענק, והמילה DISRUPTION, בניגוד מוחלט לכוונת "המשורר", הפכה להיות מילה חדשה ודרך מגניבה להגיד "חדשנות".
כלומר, מוצרים ושירותים כמו האייפון של אפל, הרכב החשמלי של טסלה, אובר (Uber) וגט-טקסי (GETT), לא מתאימים למודל.
ולמה זה חשוב לכם?
כי בעשור האחרון, באופן טבעי, הוא הקדיש הרבה מחשבה למורשת שלו, ואף כתב ספר שנקרא HOW WILL YOU MEASURE YOUR LIFE ובו הוא מסביר שהוא טעה בבחירות בחייו "היית בטוח שמה שחשוב זה ההישג, ההצלחה, אבל מה שבאמת היה חשוב היא הדרך".
את הספר הוא מתחיל בשאלה: "מה היה עושה אותך מאושר יותר?"
הוא מסביר שרוב האנשים שהוא מכיר, מבקשים יותר הכרה מהסביבה שלהם או יותר כסף.
ואז מציין שהוא שם לב שרוב האנשים "המצליחים" שהוא מכיר, לא מאושרים. הוא תוהה לגבי הגישה המקובלת בארגונים למוטיבציה ש"עוד כסף שווה עוד מאמץ ועוד ביצועים".
אחת המסקנות שלו היא, שמשפחה היא גם עבודה, וצריך להתייחס אליה בהתאם.
"אושר אמיתי הוא למצוא מישהו שאתה רוצה לשמח, ושהאושר שלו היא משהו ששווה להקדיש את חייך אליו", אומר כריסטנסן.
ולא פחות מכך, שאנחנו חיים להבין מהי מטרת חיינו. רוב חיינו, בין אם אנחנו מבינים זאת ובין אם לא, אנחנו מנווטים את המסלול שלנו בין אסטרטגיות מכוונות לבין אלטרנטיבות בלתי צפויות שצצו לנו לפתע. להיות מרוצה מהקריירה שלך, כעצמאי וכשכיר, פירושו להרגיש שלעבודה שאתה עושה יש משמעות.
מעבר לרף מסוים, כסף, סטטוס ובטחון תעסוקתי, מסביר כריסטנסן, הם לא מה שגורם לנו להיות מאושרים בעבודה, אלא תוצר לוואי של הנאה מהעבודה שלנו.
רוצה להבין איך לפתור את האתגרים של החיים שלך? תתחיל בבדיקה של האם אתה באמת מבין איזה דברים מייצרים את התחושות ואת התוצאות שאתה רוצה.
רוב הסיכויים הם, שרוב הדברים שאתה חושב שיעשו אותך מצליח ומאושר – לא באמת יעשו זאת.
---
איפה אפשר ללמוד עוד על איך ניתן להיכנס ל ZONE שלנו? >> https://bit.ly/3oMwAop
מה קורה כשהחיים שלנו הם בעצם צ'ק דחוי?
