השנה אז שנת 1997.
אני אז מתמחה במשרד עורכי דין, עולה על מונית לבית המשפט.
נהג המונית מסתכל עלי "עורך דין, אה?"
אני עונה "מתמחה"
"אז תשמע. אני וחבר קנינו שטח אדמה, אבל חתמנו על מסמך שאומר שכל המיסים חלים על הקונים. עכשיו אומר המוכר שאנחנו צריכים לשלם מס שבח. מה עושים?"
"כמה עלה לכם השטח?"
"300 אלף דולר"
אני לוקח נשימה ארוכה ושואל "אני מבין שהנסיעה הזאת בחינם."
הנהג מביט בי מזועזע "מה חינם?!?! למה חינם?"
"אתה רוצה ייעוץ משפטי בחינם, לא?"
"אבל לך זה לא עולה כלום! לי יש ביטוח, דלק, תחזוקת רכב..."
"יש אנשים שמתפרנסים מלמכור ידע ושירותים. זה שהם לא מפעילים מכונה או מוכרים מוצר זה עדיין לא אומר שהם לא צריכים להרוויח"
"וואלק אתה באמת אובר-חוכם, כולה שאלתי שאלה קטנה"
"הנסיעה הזו שווה 30 שקל. עצה של עורך דין שווה קצת יותר כסף"
"אתה בכלל לא עורך דין"
"והנה, אני בכלל לא מייעץ"
---
מעניין אם מי שהמציא את הביטוי "שלח לחמך על פני המים" נדרש לייעץ כל שבוע, בחינם 20 שעות.