1. העבודה היא חיינו?
ניסיתי לקנות מים מינרליים במכולת בלוקסמבורג מול המלון, אבל היא היתה סגורה. וגם ביום למחרת. ביום שלישי, ניסיתי והיא היתה פתוחה.
״למה לא הייתם פתוחים אתמול?״ חקרתי.
״ביום שני החנות סגורה, כי אני עסוקה.״ הסבירה המוכרת.
״עסוקה? כל היום? במה?״ תהיתי.
״בלחיות. היא ענתה בחיוך, ״אנחנו לא חיים בשביל לעבוד, אנחנו עובדים בשביל לחיות, נכון?״
חייכתי בנימוס.
לא רציתי לשבור את ליבה ולספר לה שאני לא חכם כמוה.
2. ההבדל בין צריך וחייב
מישהו שלא היה מרוצה ממני השבוע, העיר לי שלא דאגתי שמשהו יקרה. ״אני מכיר אותך,״ הוא אמר לי, ״כשאתה רוצה משהו באמת, אתה דואג שהוא יקרה. אם זה לא קרה, זה בגלל שלא ממש רצית.״
והוא צדק.
אבל חשבתי על זה, וזה נכון לכולנו.
אנחנו מדברים במונחים של צריך, וחיים במונחים של חייב.
אנחנו צריכים לאכול יותר בריא, לעבוד יותר מסודר, לעשות יותר כושר, לקרוא ספרים, לעשות את הטלפון ללקוח, לשלוח את המסמך לבוס ועוד.
ולמה זה לא קורה?
כי אנחנו לא באמת חייבים.
מה חייב לקרות? הילדים חייבים לאכול, הכלב צריך לצאת לסיבוב, חייבים להגיע לטיסה בזמן - וראו זה פלא, זה קורה!
כשלהיות בכושר, לאכול בריא, לקרוא ספר או להתקשר ללקוח יהיה משהו שאנחנו חייבים לעשות - זה יקרה.
3. לצפות או לא?
בטיסה בחזרה, ישבה לידי מישהי שהיתה נורא לחוצה. היא כבר נורא רצתה להגיע. אבל למרות שהיא היתה מאוד לחוצה, ואני הייתי מאוד רגוע, שנינו הגענו ביחד.
אחד הדברים הכי מרגיזים הוא כשהעולם לא מתנהל לפי לוח הזמנים והציפיות שלנו, נכון?
דברים לא קורים כמו שנוח לנו. אנשים לא מתנהגים כמו שאנחנו רוצים.
והאמת, רוב הזמן גם אנחנו לא מתנהגים בהתאם לציפיות שלנו מעצמנו.
אז יש שתי אפשרויות:
האפשרות הפופולרית, היא להתאכזב, ולהגיד שאנשים אחרים טפשים, רעי לב, חסרי אחריות והעולם הוא גלגל והקארמה תחזור אליהם בגדול.
(ואם כך אנחנו מדברים על אנשים אחרים, איך אנחנו מדברים אל עצמנו?)
האפשרות השניה היא ... לא לצפות לשינוי בהתנהגות, אלא לראות בזה שיעור. עוד אמת שלמדנו. אם מישהו עשה משהו, זה מה שהוא מבין, כרגע או בכלל. ואנחנו יכולים להבין אותו ולקבל אותו, או לבחור להוציא אותו מהחיים שלנו.