מה הופך דברים ליותר קלים?

שלושה דברים שלמדתי השבוע / מה הופך דברים ליותר קלים? / 22 בדצמבר, 2018

 

1. למה מילים חשובות?

לפני כמה שבועות, דיברתי על ההבדל בין הורה שאומר "אני חייב להכין ארוחת ערב לילדים" ולבין הורה שאומר "אני זוכה להכין ארוחת ערב לילדי". לכאורה, סמנטיקה. אבל בפועל, מילה אחת, יכולה לעשות את כל ההבדל.
השבוע ניהלתי על כך שיחה מרתקת עם חבר מעולם הפרסום, על תרגיל "אורוולי", על שם ג'ורג' אורוול, שכתב את הספר הנפלא 1984.
תחשבו על זה, אם השם הרשמי של מחבלים, במקום מחבל או טרוריסט (שאומר "זורע פחד"), היה "לוזר", האם זה היה משפיע על כמות הפיגועים או לא? כשהיו עורכים משא ומתן, היו מחליפים "1,000 לוזרים" בתמורה לגופת חייל, איך זה היה מרגיש לצד השני?
תחשבו שאם משתמש בסמים קשים היה מוגדר כ"אפס", כמה צעירים היו ממהרים להשתמש בסמים קשים ולהפוך להיות "אפסים"? 
אם הכינוי הרשמי של גבר שמכה את אשתו יהיה "סמרטוט" בצורה רשמית, האם יותר או פחות גברים ימהרו להרים יד?
אם השם הרשמי של פוליטיקאי שסרח היה "הפושע" או "הגנב". זאת אומרת, שהיו חייבים, נניח בכל פעם שמזכירים את שמו של אריה דרעי, לומר הפושע אריה דרעי בכל אירוע רשמי, בכל אזכור תקשורתי. אם בתעודת הזהות ובמסמכים רשמיים אחרים של המדינה, הכינוי המשפיל היה מופיע לצד שמו של האדם, איך זה היה משפיע?

אחד הדברים הכי משמעותיים בחיים של אדם, הוא הדמות שהוא רוצה לשקף לעולם.
בהרצאות שלי, אני לפעמים מבקש מהנוכחים לפתוח את הסמרטפון ולהפעיל את האינסטגרם שלהם. ואז אני מבקש מהם לתת את הטלפון לאדם שהם לא מכירים, ושהוא יביט באינסטגרם שלהם, ויתאר בקול איזה אדם הם.
כמובן, שהתיאור רחוק – רחוק מאוד-  מהמציאות.

הדמות שמשתקפת באינסטגרם נקראת ASPIRATIONAL SELF. האדם שאנחנו רוצים להיות. אלו החלקים היפים בחיים שלנו שאנחנו מציגים לאחרים, זה לא באמת אנחנו.
וכך, אנחנו מבלים לפחות חצי מהזמן שבו אנחנו ערים, בניסיון להעמיד פנים שאנחנו משהו אחר: קונים את המותגים הנכונים, צובעים את השיער, משקרים לגבי הגיל, הגובה והמשקל שלנו, נועלים עקבים, לובשים חזיות פושאפ, משתילים סיליקון, עושים בוטוקס, מתאפרים, קונים מותגים, רוכשים מוצרים ושירותים בכסף שאין לנו, מחייכים למצלמה, עושים NAME DROPPING, מספרים סיפורים, משדרגים את קורות החיים שלנו, עושים פוטושופ ופילטרים, מתחנפים ומעמידים פנים (כמובן, לא אתם, אני מדבר על האנשים האחרים).

נכון, בספר 1984, הממשלה "הרעה" עשתה שימוש בשפה כדי לשלוט, אבל אפשר כמובן לעשות בשפה שימוש במובן חיובי. אז אם מה שאחרים חושבים על אדם כל כך חשוב לו, למה שלא נעשה בזה שימוש כדי לצמצם תופעות כמו אלימות וטרור, סמים קשים ופשע?

2. טוב, לך זה קל

אחד הדברים ששמתי לב אצל חלק מהאנשים שמגיעים לדבר איתי אחרי ההרצאות או סדנאות, הוא שהם כמעט תמיד בטוחים שלי הכל בא בקלות. "טוב, לך זה קל" הם אומרים לי לא פעם.
למה?
כי הרבה יותר נוח לחשוב שמישהו אחר הצליח, כי הוא התחיל מתנאים טובים יותר.
לפעמים, כשאני מחליט לשתף אותם בחלקיק מהדברים שעברתי, הם נדהמים.
לא נשמע להם הגיוני שמנהל המגמה בבית הספר שבו למדתי, החליט להתקשר לאמא שלי ולספר לה שאני אידיוט, חבל על הזמן שאני מבזבז בבית הספר וכדאי שתשלח אותי לבי"ס מקצועי כדי שאלמד מקצוע, אחרת כלום לא יצא ממני.
שחלק מהאנשים ששמעו שהתקבלתי ללימודי משפטים היו המומים, כי הם היו בטוחים שאני טיפש, ועוד יותר נדהמו כשסיימתי לימודים בהצטיינות.
שבשלב די מאוחר בחיים (גיל 35) הייתי מובטל שנה שלמה, ו-20 מקומות שונים לא רצו אותי ולא חשבו שאני יכול לתרום להם.
כל דבר שהשגתי, היה בעבודה קשה, בחריצות, במאבק עיקש בעלייה.
לא יודע אם לצערי או לשמחתי, אבל שום דבר לא הגיע אלי בקלות.
ואני עדיין, עובד קשה כדי להשיג, ואני עדיין לא מסופק, לא מרוצה.
ובגלל זה גם כשמירן פחמן, שערך איתי פודקסט השבוע (לשמיעת הקלטת השיחה עם מירן פחמן >> https://www.punkt-adv.com/single-post/eliav ), הזמין אותי להסביר למה אני יותר טוב ממה שמהמבקרים שלי חושבים, היה לי קשה: כי אני לא מרגיש שאני מספיק טוב עדיין. עדיין לא מרוצה מההישגים שלי.

לפני שבועיים, ישבתי בניו יורק בארוחת ערב עם כמה חברים, ואחד מהם, סמנכ"ל בכיר בחברת WEATHER CHANNEL, ערוץ תוכן מזג האוויר הגדול ביותר בארה"ב וחברה בת של IBM, סיפר להם איך הוא הכיר אותי: כשעזרתי לו לבנות פורמט לגיוס לקוחות בעלות נמוכה ב-91% מהיעד. "בחיים לא ראיתי כאלו ביצועים," הוא מצהיר, ומסתכל עלי.
ואני אומר "תודה, תודה, ועכשיו, תזמין אוכל, כולנו רעבים".
תהיה בשקט, ותן להצלחה לעשות את הרעש.
ואם אין מספיק רעש, תמשיך לעבוד: סימן שעדיין לא הגעת.
 

3. מה הופך דברים ליותר קלים?

אבל מה באמת יכול להפוך דברים לקלים יותר? הנה כמה דברים שאפשר ליישם.

א. פרספקטיבה

אחד הדברים הראשונים שטוני רובינס שואל, הוא במה אתה מתמקד: במה שיש או במה שאין? במה שיש לך כרגע או במה שאתה רוצה להשיג? במי שאתה היום או במי שאתה רוצה להיות?
האם אתה שולט בגורלך או קורבן של הנסיבות?
אתה מספר לעצמך שאתה אדם טוב שחי בעולם מרושע, עם בעיות כלכלה, בטחון ושחיתות או שאתה אדם שמתגבר על כל הנסיבות?
מי צריך להשתנות כדי שדברים ישתנו: אתה או העולם?

כמה שנתמקד במה שיש (הכרת תודה), במי שאנחנו רוצים להיות (חזון), ונבין שהאחריות שלנו היא לקבל את העולם כמו שהוא (קבלה), ולשנות את עצמנו לפני הכל (שיפור עצמי) – נצליח יותר. 
 
ב. אנשים

מי האנשים סביבך? האם הם האנשים שאתה רוצה להיות כמוהם, או האנשים שאתה ממש לא רוצה לדמות להם?
כמו שאומר ג'ים רוהן, אם תבלה את רוב זמנך סביב אנשים שאתה מעריך ומכבד, יש סיכוי לא רע שתהפוך להיות כמוהם יום אחד.
אנשים שראיתי בהם מודל לחיקוי לפני 10-15 שנה, הם חברים שלי כיום, ומתקשרים אלי לקבל עצות.

ג. באיזו סביבה אתה נמצא?

אחת התובנות שאהבתי אצל דן אריאלי, היתה שחסכון היא ויתור על משהו נראה (רכישה של מסך טלוויזיה חדש) לטובה משהו בלתי נראה (למשל, כסף בחשבון הפנסיה שלנו).
לפני 2,000 שנה, החסכון של אנשים היה ברכוש ויז'ואלי: בתים, כבשים ופרות.
אבל עם המצאת הכסף, החסכון הפך ברובו להיות לבלתי נראה.
מה שנראה כלפי חוץ הוא רק הבזבוזים שלנו, ההוצאות.

אם אתה נמצא בסביבה של חסכנים או למדנים, כנראה שתהיה חסכן או למדן. אם תהיה בסביבת בזבזנים, כנראה שתהיה בזבזן. בגלל זה, מסביר אריאלי, מחקר גילה ששכנים שגרים ליד אנשים שזכו בלוטו, מסתבכים לרוב בפשיטות רגל.  

אם בסביבה שלך, יש סוכריות, עוגיות וממתקים בקערות פתוחות בכל מקום, אתה תהיה שמנמן. ואם כדי לאכול מתוק, אתה צריך לפתוח דלת של ארון, ואז לפתוח צנצנת זכוכית עם שתי הידיים, כנראה שתאכל הרבה פחות מתוקים, כך גילו בחברת גוגל.

תדאג להיות בסביבה שמקשה עליך לעשות דברים רעים (לאכול ממתקים, לבזבז כסף, לרכל, לקנא, להעביר ביקורת) ומעודדת אותך לעשות דברים טובים (לחסוך, ללמוד, לפרגן).

ד. מערכת חשיבה והרגלים

כוח רצון לא שורד לאורך זמן, ולכן אנחנו צריכים מערכת חשיבה שונה, הרגלים חזקים. כמה זמן לוקח לקבל הרגל. יש כאלה שאומרים 21 יום, ויש כאלה שאומרים 66 ימים בממוצע, ויש כאלה שאומרים 8 חודשים.
ג'יימס קליר, בלוגר וסופר שמתמחה בשיפור עצמי, מסביר שעצם ההתעסקות בימים, מדגישה את הנחת העבודה שלנו: שאנחנו רוצים לעשות כמה שפחות, וכנראה שאנחנו מתכוונים להפסיק.
כמו שמישהו שהפסיק לעשן, סופר את הימים. אם אתה לא מתכוון לחזור לעשן, למה אתה סופר את הימים?
מערכת חשיבה והרגלים צריכה להיות בנויה עם חשיבה של תמיד. וזה אומר שהיא צריכה גם "מה אם". מה אם לא תוכלו לעשות ספורט היום? מה אם שכחתם את הסלט בבית? מה אם אין לכם זמן לקרוא השבוע?
שיבושים הם חלק מהחיים.
תכינו לכם תכנית גיבוי.

ה. התמדה

אם שיבושים הם חלק מהחיים, זה אומר שאסור לתת להם לעצור אתכם.
פשוט, אל תפסיק.
בחרת כיוון? תתמיד. תתקדם. תתגבר. אי אפשר ישר, תעקוף מימין, תעקוף משמאל.  
יהיו בורות, יהיו תקלות, יהיו עיכובים.
אם הבטחת לעצמך ולאחרים שתכתוב טור על 3 דברים שלמדת השבוע, תעשה את זה גם אם אתה עסוק, טרוד, עמוס, או אם לא בא לך. מילה זו מילה.
החיים הם לרוב לא זינוק לינארי קדימה, שבו הכל עובד, הכל נפלא, הכל תותים.
ככה זה בכל סרט, ככה זה בכל משחק מחשב וככה זה בחיים. כשלון הוא חלק בלתי נפרד מכל הצלחה.
אז כמו שאומרים, אם אתה מועד, תהפוך את המעידה לחלק מהריקוד.

#שלושה_דברים_שלמדתי_בשבוע_האחרון