1. איזה בעיות סטוריטלינג לא יודעת לפתור?
יש הרבה באזז סביב סטוריטלינג, טכניקה מופלאה של סיפור סיפורים, שעושים בה שימוש לתקשר מסרים, להעביר רעיונות ולייצר חיבור רגשי לקהלי מטרה, לצרכי מכירות, ניהול, שיווק, גיוס כסף ממשקיעים ועוד.
וכשיש באזז – יש גם פוטנציאל גבוה לאכזבה ולתסכול. לכן, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להסביר במה סטוריטלינג לא טוב (וגם על הדרך, במה הוא כן).
א. רעידות אדמה
נניח שאתם מורים לגיאולוגיה, ואתם רוצים להסביר לקהל למה יש יותר רעידות אדמה בטוקיו מאשר בפאריז – סטוריטלינג, זה לא הכלי המתאים.
אתם צריכים להגדיר מונחים, להסביר תופעות וכו'. זה יצא לכם קצת ילדותי אם תנסו להפוך את תנועות המאגמה לגיבור הסיפור שלכם, וזה לא שאנשים לא ניסו את זה בעבר.
ב. סטוריטלינג!
גם את מיומנות הסטוריטלינג - לא מלמדים בסטוריטלינג.
נכון, משתמשים בדוגמאות ובסיפורים – המון דוגמאות, אבל כדי להבין את השיטה, צריך להבין מונחים בסיסיים. צריך מתודולוגיה.
אם אתם לומדים סטוריטלינג, ואתם מסיימים את ההרצאה וחושבים לעצמכם: "וואו, היה ממש מעניין, אבל עדיין אין לי מושג איך אני כותב סיפור על עצמי, על המוצר שלי או על המיזם שלי", זה סימן שלמדתם המון דוגמאות, אבל לא למדתם שיטה.
ג. מניפולציות...
סטוריטלינג זה גם ברוב רובם של המקרים, לא טכניקה טובה אם אין לך משהו מיוחד להגיד על המוצר / השירות / המיזם שלך.
מי שכן חושב כך, רואה בסטוריטלינג מהלך מניפולטיבי: טכניקה "לעבוד" על אנשים כדי לגרום להם לחשוב שהמוצר / שירות הקיים והמשעמם שלכם הוא טוב יותר ממה שהוא באמת, ולשלם מחיר יקר יותר ממה שראוי, ושכדאי להם לקנות אותו עכשיו כי אז תקבלו בונוסים ועמלות.
ועכשיו בואו נדבר על מה כן.
2. באיזה מקרים סטוריטלינג עובד?
אם אתם רוצים לספר את סיפור בריאת העולם, אתם יכולים להציג את התפיסה המדעית עם תיאוריות כמו המפץ הגדול ואבולוציה, אבל ... זה נשמע טיפשי ומשעמם. למה היה המפץ? מי גרם לו? מה זה אומרת, מה אנחנו פה במקרה? אין פה יד מכוונת? ומה זה אומר אבולוציה? מה, אנחנו במקור היינו קופים? ולמה הפכנו לבני אדם? סתם, בגלל מוטציות גנטיות?
לעומת זאת, תחשבו על הסיפור התנכ"י: הופפפפה!!! יש בורא לעולם, יש סדר, יש סיבה לכל דבר. יש לנו שליחות בעולם הזה, יש חוקים, יש כללים. יש לנו גיבור, הוא קיבל החלטה, התמודד עם האתגרים וביצע אותם. אח"כ, היצורים שהוא יצר, התנהגו לא יפה, והוא העניש אותם.
אתם יכולים לחפש בספרי המדע ללא הרף, אבל כנראה שלא תמצאו שם משפט שירגש את הציבור כמו "השומר אחי אנוכי?", "גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי" או "ישועת השם כהרף עין".
***
תחשבו על סיפור דוד וגוליית.
העובדות הן שגוליית היה ג'נטלמן שעמד במילה שלו. הוא התייצב לדו-קרב, שמטרתו היתה למנוע מלחמה כוללת בין הפלישתים לבין בני ישראל עם עשרות אלפי הרוגים ופצועים.
מולו התקדם דוד בן ישי, אבל הוא הפר את ההבטחה להתייצב לדו-קרב, עמד מרחוק, והשליך אבן על גוליית חסר הישע.
העובדות מלמדות אותנו שדוד לא נהג כנדרש על פי כללי דו הקרב, ובעצם שיקר.
בשום שלב של "הדו-קרב" גוליית לא איים ולא יכול היה לאיים על חייו של דוד.
דוד עמד ממרחק בטוח, ועשה מה שהוא עשה כנראה מאות פעמים לפני כן – השליך אבן על מטרה. המטרות הרגילות שלו היו זאבים במרוצם, שמנסים לטרוף את הצאן של המשפחה שלו, ואילו כאן, המטרה הייתה ענקית ונייחת.
לא רק שדוד הפר את מילתו, הוא בכלל היה החזק בסיטואציה.
זה כאילו שני חיילים נפגשים לדו קרב, ואחד מגיע עם חרב והשני עם רובה צלפים. זה לא קרב הוגן.
ודוד, בדוגמא הזאת, הוא הצלף.
אז אם אלו העובדות, איך זה יכול להיות, שבכל פעם שאנחנו שומעים את הסיפור הזה, אנחנו לטובת דוד ונגד גוליית? מה גורם לנו להיות לטובת הלוחם החזק והלא הגון, ונגד מי שבא להילחם בצורה הגונה? ולמה לעזאזל אנחנו חושבים שדוד היה האנדרדוג?
העניין הוא לא לזלזל במדע, כמובן, אלא להמחיש לנו שרוב האנשים, רוב הזמן, מגיבים הרבה יותר טוב למשהו שמתאים לאיך שהם מרגישים – לא לעובדות.
ואם אתם חושבים שאתם בעד דוד כי הוא היה מבני ישראל (כמוכם), אז שתדעו:
א. גם פלשתינים, סינים, גרמנים, סעודים, שבדים וברזילאים ששומעים את סיפור דוד וגוליית, הם לטובת דוד. גם בן לאדן הרגיש שהוא דוד. וגם ג'ף בזוס כנראה חושב שהוא דוד שנלחם נגד גוליית (וולמארט).
ב. אם האינטרס שלכם (או הצד שלכם) הוא זה שקובע את ההעדפות שלכם (ואז זה אומר שזה גם כך אצל אחרים), אז למה אתם כל כך מאמינים ב"עובדות" וב"בסוף הטובים ינצחו"?
(תבדקו את זה: אם יש לכם חברים שאוהדים את הפועל תל אביב בכדורגל בישראל, באנגליה הם כנראה אוהדי מנצ'סטר יונייטד או ליברפול. למה? כי כל הקבוצות הללו משחקות עם מדים בצבע אדום.)
3. למה טריקים לא ממש עובדים לנו?
נתחיל בהתחלה: המטרה של סטוריטלינג היא לשנות תפיסה או אמונה בקרב קהל יעד. אנחנו רוצים שיביטו עלינו בתור מועמד טוב יותר לתפקיד; שיחשקו במוצר שלנו; שיאמינו שהשירות שהם הולכים לקבל מאתנו הוא מצוין; שמשקיעים יביטו על המיזם שלנו ושירצו להשקיע בו.
סטוריטלינג אפילו יכול לעזור לכם לדרבן את העובדים שלכם לעבוד בצורה טובה יותר (קבלו דוגמא כאן).
עכשיו, אם הדבר הראשון שקפץ לכם לראש הוא "איך אני עושה לאנשים טריק כדי לעבוד עליהם ולגרום להם לחשוב ...", צריך להיות ברור לכם שהדבר הראשון שקופץ להם לראש הוא "הוא בטח רוצה לעבוד עלי כדי שאחשוב ש...".
המוח האנושי עסוק ברוב זמנו במשימה החשובה ביותר שלו נועד הגוף האנושי, וזו הישרדות. הביולוג ריצ'רד דוקינס, קורא לגוף האדם "מכונת הישרדות", כי המטרה שלו היא לוודא שהוא יחיה מספיק זמן כדי להעביר את הגנים הלאה (צאצאים), כדי שהגנים ישרדו וימשיכו לדורות הבאים. רוב תפקודי המוח האנושי לא עוסקים באושר או בהצלחה, אלא בהישרדות.
אז מה הפלא שבכל שנה, כשיש יותר ויותר תחרות ומידע זמין, הטריקים של פעם כבר פחות ופחות עובדים?
4. בונוס: מה יוצא לכם מזה?
כן, אני יודע שאתם בלחץ.
קוראים לכם מנהלים ומצפים מכם לייצר תוצאות, אבל נותנים לכם תקציב מוגבל.
לא נותנים לכם קרדיט, מנסים להתאים אתכם לתהליכים קיימים ולא מבינים את היתרונות ואת היכולות המיוחדות שלכם.
אתם רוצים וודאות, ואתם לא רוצים להיכשל. אתם כל כך רוצים להצליח.
זה מובן, וזה בדיוק לב העניין.
להיות "נרקומן של לידים" זה לא הפתרון: לידים הולכים ונעשים פחות איכותיים ויותר יקרים מדי חודש. לעבוד בשיטת המספרים הגדולים זה לא חכם, אם במכירות בעידן שבו לידים הולכים ונעשים יקרים, ואם כיזם כשאין לך הרבה משקיעים זמינים ממילא. ולמצוא עבודה בשיטה סטטיסטית, זו כנראה לא הדרך האידיאלית להגיע לעבוד במקומות עבודה נחשקים, שתוכלו להצליח ולפרוח בהם.
סטוריטלינג זו מיומנות שתאפשר לכם לעצור רגע את המוח שלכם שפועל בקדחתנות, ולהבין:
א. בהווה: איך אוכל לתקשר את יתרונות המוצר / שירות / מיזם / מועמדות שלי טוב יותר, ולייצר תוצאות טובות יותר כאן ועכשיו?
ב. בעתיד: איך אוכל לשפר את המוצר / שירות / מיזם / היכולת המקצועית שלי, בפרמטרים שהלקוחות / משקיעים / מעסיקים יעריכו?
---
איפה אפשר ללמוד ברצינות על סטוריטלינג למנהלים, יזמים ובעלי עסקים?
הקליקו לפרטים >> סדנת סטוריטלינג מעשית של אליאב אללוף