1. מה מיקרוסופט גילו על שיחות ועידה לפני שנים רבות? 3. פגישה או שיחת ועידה בוידאו: תלוי במי מדובר, נכון? 4. אבל מדוע זום? ולכן, היינו צריכים שאסור יהיה לטוס, כדי שוידאו-קונפרנס יתפוס.
לפני למעלה מ-20 שנה, זכור לי שמיקרוסופט בחנה את האפשרות להיכנס לעולם שיחות הוידאו, אבל בסקר שהיא ערכה בקרב אלפי משתמשים, הסתבר כי רובם (82%), מעדיפים ללבוש "תחתונים או פחות מכך" בזמן שהם מקיימים שיחות ועידה. כלומר, הסיכוי לגרום לאנשים הללו להתלבש או להתאפר רק כדי לנהל שיחה שעד אז התקיימה בטלפון, לא היה ממש סביר. אנשים לא אוהבים להתלבש כדי לדבר בטלפון, והם לרוב נראים לא טוב בוידאו - והם יודעים את זה.
2. איך אנשי טכנולוגיה מוכרים מוצר?
אבל היה משהו יותר עמוק, וזה העובדה שמי שהוביל את עולם הוידאו-קונפרנס, היו אנשי טכנולוגיה, שמאמינים בעובדות, ולא אנשי שיווק, שמבינים שהלקוחות הם לא רובוטים (לפחות, בינתיים). ואיך אנשי טכנולוגיה מוכרים טכנולוגיה? באמצעות עובדות.
למה שנעשה שימוש בוידאו-קונפרנס? כי זה חוסך המון זמן וכסף!
וזה נכון. לא רק במקרה של טיסות, אלא גם במקרה של פגישה בצד השני של העיר. למה לבזבז 3 שעות על פגישה (זמן הפגישה + הנסיעות), כשאפשר פשוט להפעיל את הסקייפ?
שיחות ועידה בוידאו הן דרך יעילה מאוד לתקשר. נכון, זה לא אידיאלי, זה לא טבעי, קשה לקרוא שפת גוף, זה נראה כאילו יש שם חבורת אנשים שמדברים ומביטים הצידה (לאימג' של האדם שמדבר איתם, ולא למצלמה...), תאורה לא טובה, זוויות, בלאגן מאחורה ועוד. לא מושלם, אבל עובד.
ובמונחים של יעילות זמן וכסף, אין שום דבר שמתקרב לזה.
הכי זול שיש.
וזו בדיוק הבעיה. 
תחשבו על הברכות הדיגיטליות שאתם מקבלים לכבוד פסח או ראש השנה.
למה אתם לא מעריכים אותן? כי מי ששלח, שלח לכולם. הוא לא טרח והתעכב עליכם באופן מיוחד, לא הקדיש זמן ומחשבה, לא שינה שום דבר. כלומר, בגלל שהמשלוח הזה הוא יעיל, הוא בעצם מעליב. אתם לא בנאדם עם רגשות, צרכים ומחשבות, אלא לרשומה ברשימת תפוצה בוואטסאפ של מישהו, שרוצה למכור לכם משהו מתישהו.
הסיבה שגם ב-2020, אנשים מתעקשים להדפיס הזמנה לחתונה על נייר מהודר ולשלוח לנו את ההזמנה בדואר או להגיע אלינו כדי למסור לנו את ההזמנה, היא בדיוק שחוסר היעילות של הפעולה, מצביעה על כמה הם מעריכים את הקשר איתנו. (עוד על ההבדל בין יעילות לבין אפקטיביות, כאן).
עכשיו, בואו נחזור לנושא: פגישות - דיגיטליות או פיזיות:
אם אילון מאסק היה מזמין אתכם לפגישה פיזית או לשיחת זום, לבחירתכם, מה הייתם מעדיפים?
אם וורן באפט היה מזמין אתכם לארוחת צהריים או שיחת ועידה בסקייפ, באיזו אופציה הייתם בוחרים?
כלומר, המשמעות הרגשית שהעניקו אנשי הטכנולוגיה לוידאו-קונפרס, היא זו: אם אני אומר לך שאני מעדיף לקיים את הפגישה בשיחת ועידה בוידאו, אני בעצם אומר לך "אתה לא מספיק חשוב לי כדי שאבזבז עליך פגישה".
הרי אם זה היה נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, הזמרת ביונסה או הכדורגלן ליאו מסי, הייתם עולים על מטוס מבלי להסס.
וזה לא בדיוק מסר שעוזר לבנות מערכות יחסים, נכון?
אבל... למה דווקא זום?
למה לא גוגל הנגאאוט, מיקרוסופט טימס או סקייפ, או שלל אפליקציות אחרות שזמינות חינם?
כאן שוב, אפשר להתייחס לפיצ'רים של המוצר (ובהחלט, ZOOM הוא בהחלט מוצר פחות גרוע מרוב האחרים), אבל, אפשר גם לזכור שכל מה שהיה חקוק בתודעה שלנו לפני הקורונה כאפליקציית שיחות וידאו, עדיין נתפס כמו תחליף זול (ומעליב) לפגישה.
זום הגיעה "טאבולה ראסה", ללא "מטען רגשי שלילי" קודם עבור רובנו, ולכן הייתה בעמדה טובה יותר כדי לתפוס את המקום בראש של "פגישה בעידן הקורונה" - ולא תחליף טכנולוגי זול למגע אנושי, ונסקה לשווי של 116 מיליארד דולר נכון לכתיבת שורות אלו.
למה הוידאו קונפרנס לא ממש הצליח עד לקורונה?
