1. מה קורה כשמחבלים תופסים ישראלי?
הבריטי, מבקש פיש אנד צ'יפס וכוס בירה קרה.
מי מבקש "אגרוף לפרצוף" בתור משאלה לפני הוצאה להורג? / 3 דברים שלמדתי השבוע
שלושה תיירים, צרפתי, בריטי וישראלי, נתפסים בזמן טיולי בחו"ל, על ידי מחבלי דאע"ש.
רגע לפני שהם מוצאים להורג, מעניקים להם המחבלים הזדמנות לקבל משאלה אחרונה.
הצרפתי, מבקש ביף בורגיניון וכוס שאבלי משובח.
והישראלי? "תנו לי בבקשה אגרוף בפרצוף".
מגיעה השעה, וכל אחד מהם מקבל את מה שהוא ביקש.
הבריטי בולס את הדג והצ'יפס, ושוטף את הכל עם בירה צוננת.
הצרפתי מתענג על תבשיל הבשר, ולוגם לו מהיין הנפלא באיטיות.
וכמובן אחד המחבלים ניגש אל הישראלי, וחובט בפרצופו בעוצמה.
באורח פלא, הישראלי קורע את החבלים שקשרו את ידיו, מתנפל על המחבלים ומחסל אותם.
הצרפתי והבריטי מביטים בו, המומים.
הצרפתי שואל "אתה רוצה להגיד שכל הזמן הזה, יכולת להשתחרר מהכבלים ולחסל אותם?"
והישראלי אומר "כן, בוודאי".
הבריטי עדיין מבולבל "אם יכולת להשתחרר ולחסל אותם, למה לא עשית את זה לפני כן?"
והישראלי מסביר "כי אם הייתי משתחרר לפני שהם הרביצו לי, הייתם אומרים שאני התחלתי".
זה אולי מצחיק, אבל הבדיחה האמיתית, היא כמובן, על חשבוננו.
אותו ניסיון חסר הסיכוי - אך העיקש - של מדינת ישראל לבצע הסברה ולהאמין שעובדות מעניינות את דעת הקהל העולמית.
במקום כל הברברת, ו"הסיפור האנושי המרגש", זה מה שאנחנו צריכים לזכור מהפרשה של בני הזוג אוקנין בטורקיה:
- "שמעת שעצרו זוג נהגי אוטובוס ישראלים בזמן טיול בטורקיה?"
- "למה, מה הם עשו?"
- "הם היו ישראלים, וארדואן היה צריך משהו מישראל".
2. עבודה מרחוק זה טוב או רע?
תקופת הקורונה הביאה עימה הרבה מאוד שינויים לעולם העבודה, וכמובן, העניין הלא קטן הזה שבו אנחנו עובדים מרחוק.
ואז, כשאנחנו חוזרים לעבודה "כרגיל", אנחנו מגלים משהו משמעותי: שחלק מאתנו, בעיקר אלו שיש להם כוח מיקוח מול המעסיקים – יכולים להמשיך לעבוד בצורה גמישה. וזה אומר שהם לא בהכרח צריכים להצטרף אלינו לפקקים הזוועתיים בבוקר, וחוסכים לעצמם 3 שעות של זחילה בכבישים מדי יום. הם גם מבלים יותר זמן עם המשפחה שלהם – משהו מאוד משמעותי עבור הורים לתינוקות וילדים קטנים.
אז עבודה מרחוק, זה טוב, או לא?
מחקר שבחן יותר מ-61 אלף עובדי מיקרוסופט, מצא כי עבודה מרחוק מייצרת המון בעיות. בעיקר, פחות תקשורת בין עובדים, פחות העברת מידע, פחות חדשנות.
מסקנות מדאיגות, אם כי כמובן, צריך לקחת את המסקנות של המחקר עם קורטוב של מלח, שכן הוא נערך בין נובמבר 2019 ל-יוני 2020 – לא בדיוק תקופה "נורמלית" על פי שום קנה מידה.
3. מה קורה לעובדי פס הייצור, כשהם עובדים מרחוק?
במחקר שפורסם בשנה שעברה, בחברת הייעוץ מקינזי מעריכים כי, שבשנים הקרובות כ-20% מסך העובדים יעבדו מהבית או בפורמט היברידי כלשהו. כלומר, פי 4 עובדים יעבדו מהבית או בצורה גמישה, לעומת לפני תקופת הקורונה.
השאלה היא: האם המנהלים של החברות מוכנים לזה?
תפיסת הניהול המקובלת, "הארגון כמכונה משומנת", שאבה הרבה השראה מחברות שהפכו את פס הייצור לסמל ההצלחה – פורד, למשל. מה שחשוב זה המוצר – איכות מוצר, מחיר המוצר, עלות המוצר.
וכל הארגון צריך לשרת את המטרות הנעלות הללו.
אם הארגון הוא מכונה, אז אתם עובדים יקרים, חלקי חילוף שמבצעים פעולה ברורה ומוגדרת מראש, וקל מאוד להחליף אתכם.
זו הסיבה שאנחנו מתייחסים לעובדים כמו אל ברגים, במקום לזכור שחלקם הם "פלסטלינה".
מטאפורת המכונה, שזורה עמוק בתוך התת מודע של כל מנהל, והיא גם הסיבה שאנחנו עדיין מתעקשים לקרוא לאנשים "מנהלי מוצר", גם כשהם עובדים בחברות שמספקות שירותים.
ומה עושה מנהל מפעל, כשהוא צריך לנהל מחוץ למפעל? איך שולטים בעובדי פס ייצור שלא נמצאים מתחת למגף שלך? איך מודדים ונותנים פידבק למישהו שאתם לא רואים?
מה עושים כשיש עובדים חדשים, והם עובדים חודשים בארגון ועדיין לא פגשו את הבוס שלהם או את הקולגות שלהם? איך מכניסים אותם לעניינים? ואיך זה משפיע על גיוס עובדים?
איך מסבירים לאדם מארץ אחרת, שפה אחרת, תרבות אחרת, מהי התרבות הארגונית אצלנו, מה מקובל להגיד ולעשות, אם הוא לא יכול לפגוש אותנו מחוץ לתקשורת וידאו, הודעות טקסט ואימיילים?
איך מוודאים שעובדי הסניף שלנו באירופה, ארה"ב או אסיה, לא ירגישו כמו עובדים סוג ב' – במיוחד כשהם חשופים למיילים של "לא לשכוח, הערב יש מסיבה עם DJ בפנטהאוז בארלוזורוב!"
איך שומרים על גחלת יתרונות המשרד כמו נאמנות לעובדים, הפריה הדדית, מפגשים "מקריים" ותחושת צוות, כשאנשים נפגשים רק מדי פעם, ולא כל הזמן?
חלק מהבעיות הללו הן טריות, ממש יצאו מהתנור, במיוחד אם אתם לא מנהלים של חברות גלובלית ענקיות.
בתקופה שבה יש תחרות עצומה על עובדים, וחברות קטנות ובינוניות פתאום מוצאות את עצמן פזורות על פני הגלובוס – מזכירה לנו, שאין לנו כלים מתאימים לניהול המציאות החדשה הזאת.
---
מעוניינים לקרוא עוד? אתם מוזמנים להציץ בפרויקט "פלסטלינה בעולם של ברגים".