1. בחנו את עצמכם: האם יש לכם עין טובה להשקעות? תחשבו שאתם מנהלי השקעות, וצריכים להחליט אם להשקיע בחברות הבאות: *** 2. אז, יש לכם את זה או לא? התשובות הן: אז אם צדקתם, מצוין – ואם טעיתם, זה בסדר: טעויות הן חלק בלתי נפרד מהעניין. 3. איך יכול להיות שכל כך הרבה מהגאונים, בעצם טועים רוב הזמן? יש עוד הרבה "גאונים", שטועים רוב הזמן. רוב ההצלחות, נבנות על בסיס "כשלונות" – לא מפוארים, אלא קטנים וחביבים, כאלה שאפשר להתאושש מהם כלכלית ותדמיתית, לנקות את האבק מהבגדים, ולנסות שוב. בין השנים 2004 ל-2014, הושקעו כמעט 500 מיליארד דולר ב21 אלף סטרטאפים, על ידי קרנות הון סיכון בארה"ב. מתוכן 100 חברות, פחות מ-0.5%, היו אחראיות להחזר של 500 מיליארד דולר למשקיעים. אבל זו בדיוק שורש הבעיה. העניין הוא לא להימנע מטעות, אלא להביט עליה כהזדמנות למידה. תפיסת הlean startup, שאפשר כנראה ליישם בעוד תחומים בחיים, ממליצה להיכשל הרבה, להיכשל מהר, להיכשל בזול. הדרך הכי טובה ללמוד, היא לנסות, לטעות, להבין ואז לנסות שוב. ואם כמעט אף אחד לא מצליח בניסיון הראשון שלו, ואם אם וורן באפט, יכול להיות בינוני בכ-98% מההשקעות שלו, ועדיין להיחשב בצדק לאחד מהמשקיעים הגדולים בכל הזמנים, למה אנחנו כועסים על עצמנו בכל פעם שאנחנו מפספסים או טועים?
האם הייתם משקיעים בחברה שההצלחה שלה תלויה בעיקר במוצר אחד? היית מסכנים את הפנסיות של היקירים שלכם?
לא עדיף למצוא מישהו שמצליח בלפחות 80% מהחלטות ההשקעה שלו?
כתבתם לכם את התשובות? כן או לא יספיקו.
אם כתבתם, אתם מוכנים להתקדם ולבדוק אם צדקתם בכל אחד מהמקרים.
***
אז אני מניח שאתם יודעים לקרוא בין השורות, ומבינים את העניין פה. לא מדובר ב"לוזרים".
רוב האנשים עכשיו שואלים את עצמם משהו כמו: איך זה יכול להיות שכל כך הרבה אנשים חכמים, עם כל כך הרבה כסף, טועים כל הזמן?
איך אתם הייתם מרגישים עם 98% מההחלטות שלכם היו מתגלות כבינוניות או גרועות?
ואם הייתם במקומם, איך הייתם יכולים להימנע מהטעויות שלהם?
יכול להיות שאנחנו מצפים מעצמנו ליותר מדי?
רוצים לוודא שאתם מצטרפים לאלפי בכירים, בעלי עסקים ויזמים שלא מפספסים את התוכן הנפלא של "3 דברים שלמדתי השבוע"? הרשמו לרשימת הדיוור, כאן