1. מה הקשר בין WEWORK לחבית דגים? 20 שנה לאחר מכן, אחרי עשור של ריבית אפסית, חוקי ני"ע שמקשים על הנפקות בבורסה, הובילו משקיעים להזרים כספים לסטרטאפים, שוב, בשווי של למעלה ממיליארד דולר. לפני 6 שנים, זה היה חריג, אז קראו להם "יוניקורן" – חד קרן, בגלל שזה יצור שקיים רק באגדות. אבל כיום, עם קרוב ל-400 סטרטאפים ששווים מעל מיליארד דולר (כמה עשרות ששווים למעלה מ-10 מיליארד דולר – להלן "דקה-קורן", כלומר, 10 יוניקורן), חברות כמו וי-וורק ואובר הפכו מיצור מיתולוגי למציאות נחשקת. איך זה יכול להיות שאנשי פיננסיים מקצועיים, משקיעים מיליארדים, ולא ממש בודקים את הפרטים? זה מזכיר סיפור ישן על שני יהודים באיזה כפר לפני 100 שנה, אחד מוכר לשני חבית דגים ב-2 דולר (נניח שזה המטבע, לצורך הסיפור). היהודי השני חושב על זה בלילה, ואומר, אם הוא קנה את זה בחזרה, סימן שזה שווה לפחות 10 דולר. (הם לא באמת מעבירים כסף אחד לשני, אלא רק מבטיחים לשלם). הרי אם החבית שווה 10 דולר, מה הבעיה למכור אותה ב-10, ולשלם 4 דולר? ככה הם "קונים ומוכרים" את החבית אחד לשני, עד שמגיעים למיליון דולר. עובר שכן ושואל מה הם עושים. "הרגע עשינו עסקה של מיליון דולר" הם אומרים, מרוצים מעצמם. השכן המום "על חבית דגים?" "כן" "תפתחו, תפתחו, בואו נראה איזה דגים שווים מיליון דולר" הם פותחים את החבית, ואז בוקעת צחנה של דגים מתים, שצפים להם במים. השכן צוחק. והם מביטים עליו בזעם ואומרים "מה אתה צוחק, אידיוט, זו אשמתך, עשינו עסקים כל כך טובים עד שהגעת!". תופעת היוניקורן, שלא פעם מיוצגת על ידי מנכ"ל כריזמטי שמצית את דמיון ההמונים, מזכירה במידה מסוימת תופעות של תנועות המוניות. תנועת המונים מוצלחת היא זו שמשכנעת שהגורם לתסכול הוא חיצוני – אדם אחר, גוף אחר, דת, שיטה או תפיסה. המנהיג הזה מחליט הכל עבור היחיד, וזה מעניק ליחיד תחושה של כוח בלתי ניתן לעצירה, עכשיו, כשהוא ממלא את שליחותו עבור המנהיג. חשוב שאותו יחיד, לא יהיה מודע לקשיים, לאתגרים ולמשוכות שבדרך – ולכן עדיף שיהיה צעיר ולא מנוסה. ---
לא רבים זוכרים, אבל העבודה הראשונה המשמעותית שלי היתה בתור כתב שוק ההון בגלובס, בסוף שנות ה-90. סיקרתי אז את תחומי התקשורת, המדיה והאינטרנט, וראיתי, כמו רבים, את בועת האינטרנט מתנפחת, כאשר חברות אינטרנט, בדרך כלל ללא הכנסות, קיבלו שווי בלתי סביר. בהתחלה זה היה מוזר, אח"כ זה הפך להיות מרגש וכעבור שנתיים, זה היה טראומטי, כאשר חברות שהיו שוות מיליארדים, התפוגגו להן, לפתע פתאום.
עד שהיזמים התחילו להאמין לסיפורים של עצמם, וחשבו שאף אחד לא יכול לערער עליהם.
למחרת, היהודי הראשון חושב לעצמו... למה הוא היה מוכן לשלם 2 דולר? אולי זה שווה יותר? וקונה מהיהודי השני בחזרה את חבית הדגים ב-4 דולר.
2. איך מייצרים תנועה המונית?
אחד האנשים שמעניינים להזכיר בהקשר זה, הוא אריק הופר. הוא התעוור בגיל 7 מסיבות שאינן ידועות, אבל בגיל 15, ראייתו חזרה אליו, והוא החל לקרוא ככל שיכל – כי חשש שיתעוור שוב ולא יוכל לעשות זאת.
הופר, תומך נלהב של מדינת ישראל ושל העם היהודי, עבד כסוור, עובד נמל בניו יורק, פורק וטוען משאות, בזמן ההליכה היומית שלו, הוא חשב מחשבות, ועם הזמן, הפך אותן לספרים. ספרו הראשון, THE TRUE BELIEVER ("המאמין האמיתי"), נחשב ליצירת מופת.
הספר עוסק ביצירתן של תנועות המוניות.
לתפיסתו, המטרה של תנועה המונית, היא לגרום ליחידים להקריב את עצמם.
מתי זה מתאפשר? בדרך כלל כשמבנים חברתיים או מסורתיים מתרסקים.
היחידים נותרים מבולבלים ומתוסכלים, ללא יכולת להגשים את חלומותיהם או אפילו שאיפות נורמליות, ומאבדים את האמונה ביכולתם להצליח.
העבר הופך למקודש ומפואר, ההווה נוראי ובלתי נסבל. הצעד הבא – לשכנע ששינוי קיצוני חייב לקרות, ורק השינוי הזה יוביל לעולם אוטופי, מלא אפשרויות נפלאות, שאותו יוביל המנהיג המושלם.
ואיך אפשר לזהות גילוי שכרון כוח?
לא צריך להרחיק עד סיפורים על מסיבות פרועות, קופסת קורנפלקס מלאה במריחואנה ושמפניה במטוס פרטי על חשבון החברה:
פרופ' סקוט גאלוויי, בדק כמה פעמים מוזכרים שמות המנכ"לים והמייסדים של חברות יוניקורן בתשקיפים שהוגשו לרשות ני"ע האמריקאית. מה הוא גילה?
א. סלאק (SLACK) – סטיוארט, 18 פעם.
ב. ליפט – ג'ון ולוגאן, 27, 28 פעם, בהתאמה.
ג. אובר – דנה, 29 פעם.
ד. זום – אריק, 38 פעם.
ה. וי-וורק – אדם, 169 פעם.
שימו לב, לשימוש בשם הפרטי במסמך רשמי שמוגש לרשות ניירות הערך.
המנהיג המקודש, ששווה מיליארדים במזומן ובמניות, ומוביל אותנו לאוטופיה טכנולוגית, מוזכר בשמו הפרטי, כי הוא אחד מאתנו. מזכיר לכם עוד מישהו?
3. מה וורן באפט היה אומר על זה?
אחד המשקיעים שחוכמתו עמדה במבחן הזמן, הוא וורן באפט, שנחשב לאחד המשקיעים הטובים בעולם. אז ליקטתי כמה מפניני החוכמה שלו, להנאתכם, כאשר לפני כל ציטוט, כתבתי הערה קצרה, שמדגישה במה הציטוט עוסק (אישית, אני מאוד מאמין בציטוט מס' 18. אבל מה כבר אפשר לצפות ממישהו שלומד 3 דברים בשבוע?).
רוצים עוד תובנות, רעיונות וכלים? הקליקו כאן
רוצים לוודא שאתם מצטרפים לאלפי בכירים, בעלי עסקים ויזמים שלא מפספסים את התוכן הנפלא של "3 דברים שלמדתי השבוע"? הרשמו לרשימת הדיוור, כאן