מוסטפה קאמל אטאטורק, הנשיא הראשון של טורקיה, רצה להפוך את המדינה שלו למודרנית. אחד הדברים שהוא רצה לעודד, הוא הסרת הרעלות בקרב נשים. כמובן, אי אפשר להורות על הסרת הרעלה של נשים מוסלמיות, מבלי לעורר התנגדות קשה ומחאות מקרב הציבור המסורתי.
אז מה הוא עשה?
באקט יצירתי, הוא פרסם הוראה שחייבה פרוצות לעטות רעלה.
ומשום מה, תוך זמן קצר, נשים מוסלמיות בטורקיה, איבדו את העניין ברעלה.
היסטוריון שטען זאת, והואשם בעלבון של נשים מוסלמיות, זוכה בבית משפט.
במאה ה-18, פרדריק הגדול, שליט פרוסיה, התמודד עם אתגר. לאנשים לא היה אוכל. הפתרון ההגיוני, היה לגדל ולאכול תפוחי אדמה, אבל הציבור זלזל בתפוחי אדמה.
אחרי הכל, אפילו כלבים לא אכלו אותם.
מה עשה פרדריק?
הורה לגדל תפוחי אדמה בשטח הארמון המלכותי, ורק בני אצולה ומלוכה יכלו לאכול תפוחי אדמה. מהר מאוד, אנשים החלו לגדל תפוחי אדמה בסתר, ולאכול אותם "כמו מלכים".
אם משהו הוא אסור, הוא כנראה רע. מוזמנים לקרוא את המאמר של אריאל פלג בנושא, בדהמרקר
בעלי חנות נקניקיות CRIF DOGS, חלמו תמיד להקים בר צמוד לחנות שלהם במנהטן. אבל איך אפשר לייצר בידול תחרותי לבר, כשיש 60 ברים בטווח הליכה?
הם בנו בר נסתר, ללא אתר אינטרנט, ללא נוכחות דיגיטלית, ללא דלת כניסה ושלט מסורתי.
איך נכנסים אליו? דרך תא טלפון שצמוד לקיר. מחייגים את הספרה 1, ממתינים למענה ואחרי שמתאמים עם נציג השירות, הקיר מתגלה בתור דלת סתרים שנפתחת ואנחנו נכנסים ל... בר, עם 45 מושבים, אלכוהול ואוכל מטוגן.
כשאנחנו רוצים לשלם וללכת, הברמן ניגש אלינו עם החשבון וכרטיס ביקור – עם טלפון להזמנה, ואומר לנו PLEASE DON'T TELL ANYONE, OK?
וזה גם שם הבר – PLEASE DON'T TELL.
הבר הפך להצלחה אדירה, זכה לעשרות חיקויים ברחבי העולם, וכיום יש לו כבר נוכחות דיגיטלית משלו. אבל בבקשה, אל תספרו עליו לאיש, בסדר?
---
רוצים לקרוא עוד על ניגוד משתמע? הקליקו כאן
ניגוד משתמע: איך גרמו לנשים מוסלמיות בטורקיה להסיר את הרעלה שלהן?
