יצא לי לקרוא בימים האחרונים כל מיני אנשים שכותבים דברים על כך שמשבר הקורונה הוא "תקשורתי", ושהמצב לא גרוע כמו שהוא מוצג בתקשורת. אתמול, ביום אחד, פוטרו בישראל למעלה מ-50 אלף עובדים. לכאורה, מבטיחים לחצי מהם, כרבע מיליון העצמאים הקטנים (מחזור עסקים שנתי של 300,000 שקל – 25,000 שקל בחודש), פיצוי חד פעמי של 6,000 שקל. ודחייה של חודש בתשלומי מיסים, ארנונה, מים וחשמל. ומה לגבי הלוואה בערבות ממשלתית? 3. משבר אמון 4. *בונוס* הגל השני של המשבר למה שיהיה גל שני? מה אם תהיה התפרצות מחודשת של הנגיף בסין? מה יקרה אם תהיה מוטציה? אם יהיה משבר כלכלי בארה"ב? אז הם אומרים.
1. הגל הראשון
יכול להיות בהחלט שהתקשורת יצרה או העצימה את המשבר, אבל זה לא העניין. העניין הוא שכרגע, יש משבר.
בשנה הקרובה, וירוס הקורונה אולי לא יהרוג את כולנו, אבל הוא יעשה את חלקנו הרבה יותר עניים.
אם אתם מסוג האנשים שאוהב לחשוב, הנה קצת עובדות:
כ־200 אלף עובדים פוטרו או יצאו לחופשה ללא תשלום בימים האחרונים כתוצאה ממשבר הקורונה, לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי.
במילים אחרות, כמעט 5% מכוח העבודה במשק איבדו בן לילה את הכנסתם החודשית - במשבר שהחל לפני פחות משבועיים.
מה יהיה אחרי פסח?
ומה יהיה על מי שאיבדו את מקומות עבודתם?
כיצד יצליח המשק להשתקם?
הנזק למשק נאמד כבר היום ב-45 מיליארד שקל.
עלות דמי האבטלה שישולמו לעובדים שיפוטרו או יוצאו לחופשות ללא תשלום עשויה להגיע לכ-4 מיליארד שקל בחודש. אבל אנחנו עוד עלולים לגלות שמדובר במספרים אופטימיים.
על פי "גלובס", הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג העריכה כי הנזק הישיר למשק כתוצאה מסגר חלקי שיימשך חמישה שבועות יגיע ל-25 מיליארד שקל. עליו יש להוסיף את הפגיעה בתוצר, כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי - המוערכת בכ-20 מיליארד שקלים נוספים. בשילוב שני הסכומים צפוי התוצר של המשק לאבד 3% בגלל משבר הקורונה, כך שצמיחת המשק ב-2020 תהיה אפסית.
כלומר,אם ב1 במאי, מודיעים שהכל בסדר ואפשר לחזור לעסקים כרגיל, ייקח לפחות 6 חודשים למשק לחזור לפסים רגילים. במילים אחרות, לא משנה מה אתם מדמיינים – 2020 היא שנה אבודה כלכלית, ורוב הסיכויים שגם חצי משנת 2021.
תביאו את זה בחשבון.
2. סיפורן של שתי כלכלות
המשבר הזה יגלה לנו שבישראל יש שתי מדינות, כשזה מגיע לכלכלה: לא מדינת תל אביב ומדינת שאר ישראל, אלא סקטור פרטי וממשלתי.
זוכרים שאמא אמרה לכם למצוא עבודה בטוחה, ואתם צחקתם עליה ואמרתם שהיא לא מבינה, ויש עולם חדש של נוודים דיגיטליים והייטק?
אולי אתם עדיין חושבים כך, אבל בעוד 3 חודשים, כנראה שכבר לא תחשבו.
עלות שכרם החודשית של 400 אלף עובדי המגזר הציבורי מוערכת בכ-10 מיליארד שקל. רובם לא מרוויחים שכר גבוה, אבל יש להם בטחון תעסוקתי. ולא רק זה שמצבם לא הורע, הם אמורים להתחיל בקרוב מו"מ על תוספות השכר שיקבלו במסגרת הסכם המסגרת החדש. המקרה הגרוע, מבחינתם, היא שלא תהיה תוספת שכר ושהם יאבדו כמה ימי חופש.
אבל אם אתם בסקטור הפרטי, המצב שונה בתכלית: חוץ ממאות אלפי עובדים שכירים שחלקם כבר חטפו וחלקם הולכים לחטוף, ישנם כמעט חצי מיליון העצמאים בישראל. אין להם רשתות ביטחון. לא דמי אבטלה ולא לחל"ת.
אבל הממשלה תעזור להם, לא?
המממ, לא. לא באמת.
אבל תסמכו על פקידי האוצר שיכניסו זבוב למרק.
(1) הם חושבים ש 6,000 שקל יספיקו להציל מישהו
(2) הם כבר עסוקים במחשבות של איך לקבל את זה בחזרה, במקום להתכונן לגל השני
הקרן הלוואות לעצמאים בערבות מדינה, שהושקה לפני שבוע, קיבלה עד כה 153 פניות להלוואות.
למה קרן שיכולה להעניק הלוואות של מיליארדים לא עסוקה מעל הראש? אולי כי עדיין אנחנו לא מבינים את חומרת המצב.
אולי כי לא יודעים איך לפנות,
ואולי כי, כמו במענק של ה6,000 שקל, אנחנו יודעים שיש "אותיות קטנות".
אנחנו חיים בישראל, לא בשבדיה.
חבילת סיוע של 10 מיליארד שקל, אם זה היה מענק (וזה לא) זה בערך 1100 שקל לכל אזרח ישראלי.
נו, באמת, זה מה שיציל אותנו?
וכאן הממשלה היא זו שרק לוקחת, אבל אם אתם לא שייכים למיעוט פריבילגי, היא לא אוהבת לתת בחזרה.
מדברים על משבר בריאותי ועל משבר כלכלי, אבל בקרוב נרגיש עוד משהו "נשבר" בתוכנו: זה משבר אמון.
אנחנו רואים חברות אופוטוניסטיות שמפטרות עובדים "בגלל המצב". אנחנו רואים שמחירי הגז והנפט קורסים ב-50% ויותר, אבל שמחיר החשמל והדלק שאנחנו משלמים לא בדיוק צנח.
הסופרמרקטים "לא מנצלים את המצב" כדי להעלות מחירים, הם "פשוט" הפסיקו את המבצעים.
לאחרונה יצא לי לשמוע כמה בכירים בגופים משמעותיים במשק, שפיטרו בימים האחרונים עובדים, משתמשים בשיחות פרטיות במונח "ניקיון".
כן, כן, אותם מנהלים שקראו לעובדים שלהם "משפחה" ו"הנכס הכי חשוב שלנו" כשסיכמו שנת 2019 מצוינת רק לפני כמה חודשים, בעצם רומזים שהאנשים שהם מפטרים עכשיו הם "לכלוך".
אם לעסק אין אפשרות לשלם לעובדים – כמובן שמחובתו לפטר ולצמצם בהוצאות. אבל תסכימו איתי שיש הבדל בין להגיד "אני מצטער שאני נאלץ לוותר על עובדים מוכשרים" לבין "זו הזדמנות מצוינת לעשות ניקיון", לא?
במידה ואי הודאות הכלכלית תמשך, אנחנו צפויים לראות עוד "לכלוך", כלומר, בני אדם עם משפחות, כמוני וכמוכם, מצטרפים לרשימת הלא מועסקים והמתקשים לשרוד בכלכלה המדשדשת, שבה אין משרות חדשות ויש מעט מדי עבודה, וזה לא משנה אם אתה מוגדר כבעל עסק, פרילנסר, עצמאי או שכיר.
משבר האמון הזה יועצם על ידי תרבות (או חוסר התרבות) של השיח הציבורי שהתפתח בישראל, בעיקר במדיה החברתית: מחנאות, שנאה, גסות רוב, גזענות, רשעות, זלזול, ושמחה לאיד.
אז יכול להיות שאתם חוככים ידיים בהנאה כי "מגיע" לבעלי המלונות שהם חטפו, אחרי שנים של מחירים גבוהים, אבל מי שמשלם את המחיר זה לא הם, אלא העובדים שהם שולחים הביתה. אם ב-2019, שנה שסיכמה רצף של 11 שנות שגשוג כלכלי, ראינו שיאים של גזענות, שנאה ואלימות מילולית, מה אתם חושבים שיקרה כשאנשים יאבדו את העבודה, את העסק ואת הבית?
באותו הזמן, יהיו כאלה שזה לא יזיז להם, כמובן.
ומה יעשו טייקונים, בעלי חובות?
"תספורת", שזו מילה מכובסת לחדלות פירעון.
אחריות ציבורית? הצחקתם אותם. חלק ניכר מעשירי ישראל משלמים מעט מאוד מיסים, אם בכלל.
הם למדו את זה מהמודלים לחיקוי בארה"ב, שם למשל ג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם, כמעט ולא משלם מיסים.
ומדינת ישראל, כרגע לפחות, ללא ממשלה אמיתית ובלי תקציב, עדיין לא מבינה את גודל המשבר ולא מגיבה כראוי. חייבים לפעול מיד כדי לוודא שהמשק לא יכנס לסחרור.
הממשל האמריקאי מכין חבילת חילוץ של 1.2 טריליון דולר, וגם זה לא בטוח שיספיק. בארה"ב חיים כ-330 מיליון אזרחים.
וזה אפילו לא 400 דולר לאדם.
וכמה זה חשוב?
לפי סקר שנערך ב-2019 על ידי הבנק המרכזי בארה"ב, ל-40% מהאמריקאים אין יכולת לממן הוצאה בלתי צפויה של 400 דולר.
רובם יצטרכו למכור משהו במקרה כזה, ו-ל12% אין מה למכור.
ומה קורה בכלכלה שיש עוד אנשים שמנסים למכור דברים כדי לשלם חובות או הוצאות לא צפויות? ומה יקרה כשהם יצטרכו להסתדר בלי הכנסה למשך 3 חודשים? וזה קורה בכלכלה הכי משמעותית בעולם.
כשהם יתעטשו, העולם יחטוף דלקת ריאות. או קורונה.
וזה עוד לפני הגל השני.
ולמה שלא יהיה, כי לא בא לנו? כי זה לא מתאים לנו בלו"ז?
שמחתם שיש צניחה של 25% בזיהום האוויר בסין? מלמלתם לעצמכם משהו כמו "איזה יופי, העולם מלמד אותנו להיות טבעונים ולהיות אחראים כלפי הסביבה"?
יפה לכם, זה אומר שגם צהלתם כי יש כנראה מיליוני אנשים רבים שאיבדו את מקום העבודה שלהם (ויכול להיות שלא אכפת לכם - זכותכם).
כשמחירי חומרי גלם יורדים, זה אומר דברים רעים מאוד על הכלכלה.
הגל השני, עלול להגיע אם המשבר ימשך יותר מ-3-4 חודשים.
זה אומר שאז יגמרו החסכונות ודמי האבטלה לרוב הציבור.
ואז תתחיל הבעיה האמיתית.
וכשאנשים בחוסר ודאות, חוסר אמון, וכאשר ל-10% מהציבור או יותר אין עבודה (ולדעתי זה אפילו יהיה יותר מכך), הכלכלה נראית, מרגישה ומתנהגת אחרת. רמז: רע מאוד.
יש כאלה שאומרים שזה מזכיר להם את 2008.
המשבר האמיתי הוא לא הנפילה במניות של פתאל, ולא שוק מניות שעולה ב-5% ונופל ב10% ביום שלמחרת.
רציתם שמחירי הנדל"ן יפלו? יכול להיות שאוטוטו זה יקרה.
ואז אולי תזכרו ש-70% מהציבור הם בעלים של בית אחד (לפחות), שמעניק להם בטחון. איך הם ירגישו כשהנכס המשמעותי ביותר שלהם, מאבד מערכו? ואתם זוכרים שהנכסים האלה גם משמשים את הבנקים, נכון?
המשבר האמיתי מכה בנו כשאנשים אמיתיים, חברים, שכנים – מבינים שאין להם כסף להתקיים.
לאנשים להם אין רשת בטחון ויש משכנתא שחונקת, ולא יהיה להם כסף לטפל בשיניים או לתקן תקלה ברכב, גם לא בדיוק יצאו לסיבוב בקניון, לחופשה או למסעדה ולא יקנו תכשיטים, קוסמטיקה ואופנה.
אולי אתם חושבים שזה לא נורא, וזה כנראה בגלל שאתם לא שייכים למאות אלפי האנשים שהסקטורים הנ"ל מפרנסים.
עכשיו, אולי, לחלקכם זה נשמע כמו משהו תיאורטי. אבל חלק ניכר מהאנשים שאתם מכירים לא יכולים לשרוד בלי כמה חודשים של משכורת.
ואם לא יקרה משהו דרמטי לטובה, הגל השני פירושו שלא רק 2020 אבודה כלכלית, אלא יכול להיות שגם2021, ואפילו 2022.
5. *בונוס2* חברים ומשפחה
בחודשים הקרובים, אתם הולכים לגלות משהו חשוב:
כמה המעסיקים, השותפים, הלקוחות, והמשקיעים שלכם מעריכים אתכם. האם אתם "נכס" ו"משפחה" או "לכלוך" שצריך לנקות.
כמה החברים שלכם, בני ובנות הזוג ובני המשפחה המורחבת שלכם דואגים לכם. טוב שכן קרוב מחבר רחוק.
חילונים ועובדים בסקטור הפרטי?
אתם הולכים לגלות מחדש את החשיבות של משפחה וקהילה, כמו גם לגלות שיש דברים יותר חשובים מאשר "מה יגידו עלי". פתאום נבין ששטויות כמו "חוסן מנטלי", זה לא כזה קשקוש. זאת אומר, אני מקווה בשבילכם – כי חלק גדול מאתנו לא יוכל לשרוד את האירוע הזה, את המשבר הזה, לבד.
3 דברים שלמדתי בימים האחרונים על משבר הקורונה
