1. מאיפה מתחילים לעשות שינוי?
הרבה אנשים שרוצים לעשות שינוי ולהיכנס ל ZONE שלהם, מתקשים לעשות את הצעד הראשון. איפה מתחילים?
יש מי אומר "תחפש לך מודל לחיקוי", תנתח מה עושים אנשים מצליחים ועוד.
אבל יש עם ההמלצות האלה אתגר אחד או שניים:
א. הרעיונות הללו לא טובים בתור צעד ראשון, כי הם מורכבים ליישום. מי המודל לחיקוי שלי? ומאיפה אני יודע שהוא באמת מתאים לי? מה אם המודל התחיל במקום אחר, בזמן אחר, ויש לו מגדר, דת וגזע אחר?
ב. רוב האנשים שהצליחו, לא יודעים מדוע הם הצליחו.
זה לא אומר שאין להם הסבר, זה פשוט אומר שההסבר שלהם לא נכון.
אם תנהלו שיחות אישיות עם אנשים שבנו חברות של מיליארדי דולרים, הם לרוב לא יודעים מה גרם להם להצליח. הם כמובן ימלמלו כל מיני דברים כמו "התמדה ונחישות" או "צוות של אנשים טובים", אבל הצלחה היא דבר מורכב מדי.
אם אתם נחושים למצוא זריחה ואתם כל הזמן הולכים מערבה, שיהיה לכם בהצלחה. כלומר, התמדה לבדה – חשובה ככל שתהיה - לא מספיקה.
אבל הכי חשוב להיזהר, מאנשים שהצליחו, שבטוחים שהם יודעים את הסוד.
מדוע?
ג. לרוב, אנשים שהגיעו להישג כלכלי אדיר, משנים את ההתנהגות שלהם לאחר ההצלחה.
ג'ף בזוס לא עשה כושר, התייעץ עם סטייליסטית, עבד עם תזונאית ועשה מדיטציה על בסיס יומי לפני שהפך להיות מיליארדר.
עכשיו, יש לו כסף לעשות מה שהוא רוצה.
כמובן, כדי לגלות איך הוא חשב, נהג ופעל, ממה הוא פחד, איך נראה סדר היום שלו ואיך הוא הצליח להתניע את המיזם שלו – לפני שהוא הצליח – מצריך עבודה לא מועטה.
אילון מאסק מדבר הרבה על הצלחה, אבל הוא מסתיר את תרומתם של חבריו ואת ההיקף העצום של סובסידיות, מענקים וחוזים ממשלתיים שהחברות בבעלותו קיבלו.
ביל גייטס בן 65 קורא הרבה ספרים, אבל ביל גייטס בן 25 לא קרא הרבה ספרים.
כלומר, הוא לא הצליח בגלל ספרים.
ביל גייטס בן 65 משתדל להיות צנוע, אבל ביל גייטס בן 25 נהג בפורשה 911. רגע, איך יש ליזם צעיר שנשר מהאוניברסיטה כסף לפורשה?
כי הוא בן לאחת המשפחות העשירות בבוסטון.
זה אומר שהוא מימיו לא היה צריך לחשוש מטעות. זה אומר שהוא התקבל להרווארד בלי בעיה וגם לא חשש לנשור מהרווארד – כי הוא תמיד יכול היה לחזור.
לביל גייטס בן ה-13 הייתה גישה למחשב בבית הספר שבו למד. לכמה ילדים בעולם אז, הייתה גישה למחשב?
ביל גייטס (מיקרוסופט), לארי אליסון (אורקל) וסטיב ג'ובס (אפל), אנשים שהובילו את מהפכת המיחשוב בעולם, נולדו בתוך פרק זמן של 18 חודש.
כלומר, גם התזמון שבו נולדת חשוב.
ד.לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
אגב, איפה רוב היזמים המצליחים נולדים?
בארה"ב.
האם אין אנשים מוכשרים בסוריה, מדגסקר או לאוס? סטטיסטית, כנראה שיש, אבל אין להם תנאים כדי להצליח.
המקום שהכי קל בעולם להיות בו מיליונר, הוא שבדיה.
מה?!
הרי בשבדיה יש מיסוי כבד מאוד!
נכון, אבל הכסף הזה מיועד, בין היתר, לתת הזדמנות שווה לכולם ללמוד משהו שהם אוהבים.
אז אין הרבה מיליארדרים בשבדיה, אבל יש (יחסית) הרבה מאוד מיליונרים שהגיעו מבית רגיל, קיבלו גישה לידע ומיומנויות, והקימו עסק שהצליח.
יש גם הרבה אנשים מאושרים, שעוסקים במה שהם אוהבים – כי הם לא היו צריכים לחיות במחשבה של "אין טעם ללמוד קולנוע או ספרות, כי אין בזה פרנסה ולא אוכל להחזיר את ההשקעה שכר הלימוד".
אבל משום מה, בשבדיה, בישראל או בארה"ב, כמעט אף אחד מהיזמים לא נותן קרדיט להורים שלו שילדו אותו בדיוק בזמן הנכון ובמדינה הנכונה, כדי ליהנות ממהפכה עסקית ולנצל את היכולות שלו.
הבעיה עם המלצות אוטוביוגרפיות, היא שהם מאוד מיפות את המציאות, מתעלמות מהסביבה ומאוד מדגישות את הפסיכולוגיה של היזם עצמו – כאילו שהעולם מסביב לא מהותי.
אבל בפועל, החיים הם לא באמת כאלה.
2. אז איפה כן להתחיל?
משהו שפשוט וקל להתחיל איתו, ומעניק המון מוטיבציה, הוא לקחת מודל שלילי לחיקוי, וללמוד ממנו מה לא לעשות. זה נכון, כדי לעשות שינוי שמוביל ל ZONE שלנו, צריך לעשות משהו, אבל לפעמים "לעשות משהו", פירושו להפסיק לעשות משהו.
במקום לאתר מידע על אנשים סופר מצליחים, אפשר להסתכל סביבנו, ולאתר את האנשים ש"הצליחו" להיכשל בכל מה שחשוב לנו. למשל, אנשים עם עודף משקל או כאלה שמתקשים לסגור את החודש או כאלו שנמצאים שעובדים במקום עבודה שהם שונאים למשל.
אם אנחנו רוצים להיות מורים מופלאים, בעלי גוף חטוב או פעילים חברתיים – ולא רק יזמים ואנשי עסקים, מה אנחנו יכולים ללמוד (לא) לעשות מהמודלים שלנו לחיקוי? מה הם עושים בעקביות?
א. אוכל
מה הם אוכלים? מתי? כמה? איך הם משתמשים בגוף שלהם?
הרבה אנשים עם עודף משקל (בהנחה שאתם חושבים שזה דבר רע – יש גם מי שאוהב את זה), הם אנשים שבאופן לא מפתיע, אוכלים הרבה, אוכלים אוכל משמין, כמעט ולא עושים פעילות גופנית, וגם כשהם לא אוכלים, הם מדברים, צוחקים, מצלמים ומפנטזים על אוכל.
כלומר, אם אנחנו רוצים לא להיות כמו המודל השלילי הזה, אנחנו צריכים לאכול פחות, לאכול אוכל בריא, לעשות פעילות גופנית ולא להפוך אוכל ואכילה לנושא לשיחה ולבדיחות.
ב. טלוויזיה
באיזה תוכניות הם צופים בטלוויזיה? כמה שעות?
אולי המודל לחיקוי השלילי שלכם, בוהה שעות רבות בטלוויזיה. לפעמים הוא מקלל את הטלוויזיה, אבל בדרך כלל, כנראה הוא במצב זומבי כזה. אם התוכניות הפופולאריות עליו הן חדשות וסדרות ריאליטי, אנחנו עכשיו יודעים מה לעשות: פחות חדשות, פחות ריאליטי, פחות שעות צפייה.
ג. כסף
באיזה מילים הם משתמשים? איך הם מדברים על עצמם, על קולגות ועמיתים, על הממשלה ועל כסף?
אחד המאפיינים החשובים אצל מודל שלילי לחיקוי הם המילים שהם בוחרים לתאר את העולם: אין להם מושג איפה הפנסיה שלהם, הם ממתינים שמחירי הדירות ירדו כדי שהם יוכלו לקנות בית במחיר שפוי, הם לא אשמים שלא מקדמים אותם כי הם ישרים ואומרים את האמת, למשל; ככה המצב ואין מה לעשות, אחרים חלאות או ברי מזל, הממשלה מושחתת, העשירים נעשים עשירים יותר והעניים נעשים עניים יותר, וכסף הוא הסיבה לרוע בעולם.
כלומר, אדם שמתאר את עצמו כקורבן, חושב שכל מי שהצליח הוא נוכל, שלאף אחד בממשלה לא אכפת, שהעשירים חושבים רק על עצמם ושכסף זה דבר רע – כנראה לעולם לא יהפוך להיות יזם, מנהל או עשיר (או שיגיע לשם בדרך לא הגונה).
3. רשימת NOT TO DO מייצרת וואקום
לא צריכים לעצור כאן, אלא אפשר לגעת גם בעוד אספקטים וצדדים של החיים ככל שרלוונטי: מערכות יחסים, תפיסות רוחניות, לימודים, קריאת ספרים, תחביבים, גלישה באינטרנט וכו'.
איפה האנשים שהם "מודל שלילי לחיקוי" מסתובבים?
מה הם עושים?
עם מי?
איזה סיפור הם מספרים לעצמם על הדרך שבה העולם עובד?
האם לאנשים שאומרים לכם "נשים, נשים, שק של נחשים" יש מערכות יחסים עמוקות עם נשים? בדיחות בצד, כמה גברים הטרוסקסואליים אתם מכירים שאין להם מערכות יחסים כאלה עם נשים, והם בכל זאת מאושרים?
האם לאנשים שמציעים לכם "תחיה את היום" או "לחיות כאילו מחר תמותו" יש חסכונות או ילדים? כי מי שחי כאילו מחר הוא מת, לא צריך לדאוג לעתיד וילדים זו אמונה מוחלטת בעתיד. אגב, מה הם יעשו אם מחר הם לא ימותו, כפי שקורה ברוב המקרים? ממה הם מתכוונים להתקיים?
חפשו לכם את המודלים השליליים לחיקוי, ותראו איפה הם מוציאים אנרגיה ואיך – ותבינו בדיוק איך לא להיות כמוהם.
בקיצור, הרבה יותר קל להתחיל עם רשימת "NOT TO DO" מאשר עם רשימת "TO DO".
וכשתפסיקו לעשות את הדברים שהם עושים, יווצר לכם וואקום, לא מעט זמן פנוי שבו תוכלו לעשות את הדברים שאנשים אחרים, שכנראה מצליחים יותר, עושים.
רשימת ה NOT TO DO תייצר לכם וואקום שיאפשר לכם למצוא, להבין ולבנות את ה ZONE שלכם.
4. בונוס: מי הם האנשים שהם בוחרים להיות בחברתם?
לרוב, אנשים מסתובבים עם אנשים שנוח להם במחיצתם, כלומר, אנשים שדומים להם – בתפיסת העולם, במראה החיצוני, ברמת ההכנסה, תחומי עיסוק וכו'. וזה מזכיר את הטיפ האלמותי של ג'ים רוהן, שאמר "אתה הממוצע של 5 האנשים שאתה מבלה עמם את מרבית זמנך".
אז אם אתם לא רוצים להיות הממוצע של המודלים השליליים שלכם לחיקוי, תדאגו לצמצם ככל שניתן את הזמן שאתם נמצאים במחיצתם.
מודלים שליליים: גישה הפוכה כדי להתחיל לעשות שינוי ולהיכנס ל ZONE שלנו
