מה ויקטור פראנקל לימד אותנו על ... סטוריטלינג? / 3 דברים שלמדתי השבוע

1. מה הסיפור של ויקטור פראנקל מלמד אותנו על סטוריטלינג?

אתם בוודאי שמעתם על ויקטור אמיל פראנקל.
היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר). אנחנו יודעים שהוא שהה במחנה הריכוז אושוויץ, ואת חוויותיו שם תעד בספרו "האדם מחפש משמעות", (שפורסם לראשונה ב־1946, ונמכר בלמעלה מתשעה מיליון עותקים).
בספר תיאר פראנקל את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים.

איך שומרים על שפיות באושוויץ?
פראנקל הסביר, כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעיתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז".
כדי להמחיש את המתח בין שאיפה להגשמה חיובית, סיפר כי מה שהחזיק אותו בחיים במחנה הריכוז ועזר לו להתגבר אף על מחלת הטיפוס, היה הרצון העז לשחזר ולפרסם כתב יד של ספרו "הרופא והנפש: מבוא ללוגותרפיה" שאבד באושוויץ.
הוא הסביר כי בני האדם הם חופשיים בבסיסם, ועל אף שהנאצים יכלו לשלוט בגופו, הם לא יכלו לשלוט בנפשו, ושאת החופש של הנפש שלו לא יכלו לשלול ממנו.

סיפור מצוין.

וכמו כל סיפור מצוין, כדי שהוא יעבוד ויתאים לנרטיב שהמוח האנושי אוהב, צריך לוותר על קצת עובדות.

2. על איזה עובדות ויתר פראנקל בסיפור שלו?

א. פראנקל לא היה "רק" באושוויץ.

עפ"י ויקיפדיה, ב־25 בספטמבר 1942 פראנקל, רעייתו והוריו הועברו למחנה הריכוז טרזין. ב־19 באוקטובר 1944 פראנקל ורעייתו הועברו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. ב־25 באוקטובר באותה שנה הועבר למחנה הריכוז קאופרינג, ושם עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. במרץ 1945 פראנקל הועבר למחנה נוסף המסונף למחנה הריכוז דכאו, ושם עבד כרופא עד 27 באפריל 1945, עת שוחרר המחנה.

כמובן, לא היינו רוצים להיות באף אחד מהמקומות הנוראיים האלה, אבל פראנקל היה בהם, ולכן הם אמורים להיות חלק מהסיפור שלו. 
אז למה הם לא חלק מהסיפור שלו? כי, עם היד על הלב, כמה אנשים כבר יכולים לזכור את כל הרשימה? ולכן הסיפור הוא על אושוויץ - המקום הנורא מכולם, למרות שלפי ויקיפדיה, פראנקל שהה באושוויץ רק 6 ימים מתוך שתיים וחצי השנים של מחנות השמדה וריכוז.

ב. התובנות על משמעות החיים לא התחילו באושוויץ

עוד פרטים ש"נשמטו" מהסיפור הפופולארי של פראנקל, הוא שכבר בגיל 16, הרבה לפני עליית הנאציזם, הוא ערך הרצאות על "משמעות החיים". הנושא סיקרן אותו מגיל מאוד מוקדם, בתקופה שהיו מעט מאוד ספרים בנושא, ובוודאי שלא היו סרטוני יו טיוב או פודקסטים בספוטיפיי.

ג. פראנקל היה כוכב עוד בתור נער

רגע, איזה נער מעביר הרצאות על משמעות החיים ולמה שמישהו יקשיב להן?
אהה.
פראנקל היה בן טיפוחים של אלפרד אדלר ולאחר מכן, של זיגמונד פרויד, ולכן זכה להמון תשומת לב, עניין ורוח גבית.
זה כאילו שאתה שחקן כדורגל צעיר, וגם רונאלדו וגם מסי חושבים שאתה הדבר הגדול הבא.
אם שני המוחות המובילים בעולם הפסיכואנליזה מתעניינים בו, הוא בטח תותח, לא?
ולמה זה לא בסיפור? כי זה לא מתאים לנרטיב.

3. איזו גרסה של הסיפור אתם מעדיפים?

א. אופציה א': איך נראה הסיפור עם כל העובדות?

יש לנו אדם שמגיל צעיר התעניין במשמעות החיים.
הוא לכד את תשומת ליבו של ד"ר אלפרד אלדר, האחד הפסיכולוגים המובילים בעולם, שטיפח אותו. לאחר ריב ביניהם, הוא סולק מהחוג של אדלר והפך לבן טיפוחיו של ד"ר זיגמונד פרויד, שקידם אותו וסייע לו.
לאחר עליית הנאצים, הוא נכלא, ועבד ב-4 מחנות השמדה וריכוז שונים, בתפקידו האחרון בדכאו, שימש כרופא. במהלך תקופה זו, הוא החליט להפוך את התיאוריות שלו על משמעות החיים לספר.

תרצו לקרוא את הספר שלו?

ב. אופציה ב': סטוריטלינג עובד כשיש נרטיב, ולכן, אנחנו "מנקים" את הפרטים:

יש לנו אדם שהפך תקופה מחרידה מלאה בקשיים ובעיות, לסמל להתעלות אנושית. אדם שהיה במחנה הריכוז הנוראי ביותר בהיסטוריה של העולם, כזה שאי אפשר לצאת ממנו חי – ושרד אותו. מדוע? בגלל שהוא הבין את משמעות החיים.

תרצו לקרוא את הספר שלו?

הסיפור המלא של פראנקל, שכולל את העניין המוקדם שלו במשמעות החיים - שגרר אחריו גם ריב עם אדלר, וסילוק מהחוג הפילוסופי שלו, התגבשו בו שנים רבות לפני שמצא את עצמו בארבעה מחנות ריכוז והשמדה וחווה את הטרגדיה המשפחתית הנוראית שלו, הוא סיפור מורכב מדי.

לרובנו, רוב הזמן, אין כוח לחשוב. בגלל זה, רובנו חושבים עכשיו "כן, מה שכתבת על פראנקל נכון, אבל...(תירוץ כלשהו שמצדיק את המצב)". 
זו הסיבה, בין היתר, שאנחנו יודעים מי כבש את השער המכריע בין אנגליה לדנמרק בשבוע שעבר, אבל לא יודעים כמה עמלות אנחנו משלמים על קרן הפנסיה שלנו, ובאיזה חברה היא מנוהלת.
וזו גם הסיבה שפייק ניוז עובד, ושאנחנו כל כך מתחברים לסיפורים. 
וזו עוד סיבה מדוע ויקטור פראנקל כל כך מפורסם ובולט: לא רק מפני שהוא איש חכם, עתיר חוויות, שמלמד משהו מרתק - כי יש לא מעט אנשים כאלה בעולם, אלא גם כי הוא סיפר את הסיפור כמו שצריך.