#שלושה_דברים_שלמדתי_בשבוע_האחרון
אדיסון היה מדען מפורסם, למעשה, הוא היה המדען הסלב הראשון.
אחד היתרונות שהיו לו, היו שהוא עסק בדברים שאנשים הבינו. בכל זאת, חשמל, נורה, דינמו, גרמופון – אנשים הבינו מה הוא עושה והעריצו את ההישגים שלו.
אבל למה שאיינשטיין יהפוך לסלב? כמה אנשים בעולם מבינים בכלל על מה הוא מדבר?
ואם איינשטיין ראוי להיות סלב, מדוע מדענים נחשבים אחרים, למשל, נילס בור, לא זכו לאותה תהילה?
מסתבר שאיינשטיין זכה לתהילה בטעות, כך טוען פרופ' אלברט בראבשי, בספרו THE FORMULA.
הוא היה על סיפון ספינה שהגיעה לנמל ניו יורק. בנמל 20,000 איש, המון אדם, המתינו עם דגלים ופרחים. כולם צוהלים ושמחים.
אבל הם לא חיכו לאיינשטיין.
הם חיכו לאדם שאיינשטיין ליווה.
איש חשוב, אדם רב פעלים, שכנראה בזכותו אתם פה, קוראים את שורות אלו. שמו ד"ר חיים ויצמן, מראש הארגון הציוני הבינלאומי, שהגיע לניו יורק, לקבל אות כבוד על פועלו מראש העיר.
העיתונאים שהיו קשורים לקהילה היהודית, הבינו את מהות ההתקהלות – אבל עיתונאים אחרים, כמו למשל של אלו של הניו יורק טיימס והניו יורק פוסט, חשבו שההמונים ממתינים לאיינשטיין.
ואם 20 אלף איש ממתינים לבואו של אדם, כנראה שהוא שווה סיקור עיתונאי נרחב, לא?
איינשטיין היה אחד המדענים המוצלחים והחשובים בעולם, אבל את התהילה לה הוא זכה בכך שהפך להיות שם נרדף לגאונות, ששגור בפי כל – את זה הוא כבר קיבל במקרה.
המזל, גם במקרה הזה, הלך עם מי שמצוין בתחומו.
פול גרהאם נולד בעייר קטנטנה בשם וויימות' בדרום וויילס, אבל גדל בפיטסבורג, פנסלבניה. הוא אהב מחשבים מגיל צעיר, ובבית הספר, הוא זכה לעבוד על מחשב מיינפריים של יבמ, והרגיש כאילו הוא גילה קסם.
הוא לימד את עצמו לתכנת, וכשהתבגר, החליט ללמוד באוניברסיטת קורנל.
ובגלל שהוא התעניין באינטליגנציה מלאכותית, הוא החליט להמשיך ללימודים מתקדמים בהרווארד. הוא שנא את הלימודים בהרווארד אבל בכל זאת סיים את הדוקטורט שלו, שהיו מקובעים מדי לטעמו, הוא החליט ללמוד את מה שמעניין אותו, ולא את מה שהוא אמור ללמוד. הוא נרשם ללימודי עיצוב באוניברסיטת רוד איילנד, ואז החליט שהוא גם רוצה ללמוד ציור באקדמיה לאמנות היפה בפירנצה, איטליה.
ב-1995, הוא שמע ברדיו על חברה בשם נטסקייפ, שנבנה על בסיס חזון שיום אחד, כולם יוכלו למכור את המוצרים שלהם באינטרנט. הוא התלהב, התקשר לחבר שלו רוברט מוריס (שגם כן ידע לתכנת), ויחד הם הקימו חברה בשם VIAVIEW שאפשרה לרכוש מוצרים ישירות משרת אינטרנט, במקום שיהיה צורך להוריד משהו למחשב.
חברת יאהו! התלהבה מהם, ורכשה מהם את החברה בתמורה לכ-50 מיליון דולר.
כמה שנים לאחר מכן, הוזמן גרהאם לספר על החוויות שלו בפני סטודנטים בהרווארד. הם כל כך התלהבו, שהם ביקשו ממנו להקים חברת ייעוץ שתלווה אותם בהקמת הסטרטאפים שלהם. הוא החליט להקים את Y COMBINATOR. נכון לסוף 2017, המיזם השקיע בכ-1,450 חברות סטרטאפ, ביניהן גם DROPBOX ו- Reddit, שסך שוויין המצרפי עומד על 80 מיליארד דולר.
מזל? כשרון? גם וגם?
שרליז ת'רון היתה נואשת. היא עמדה בתור בבנק עם צ'ק שהיתה חייבת לפדות, ופקידת הבנק פשוט סירבה לפדות לה את הצ'ק מסיבות טכניות. ת'רון ידעה שאין לה איפה לישון בלילה אם אין לה את הכסף של הצ'ק, והתחילה לצרוח על הפקידה בדרמטיות.
היא לא רק קיבלה את הכסף אחרי דקות ארוכות של צעקות – הבחור אחריה בתור, היה סוכן הכשרונות, ג'ון קרוסבי.
הוא חייך אליה, נתן לה את כרטיס הביקור שלו, והשאר היסטוריה. "שני ימים בLA", "מלכודת לפרקליט" וכמובן "מונסטר" שהעניק לה אוסקר והפך אותה לאדם האפריקאי הראשון שזוכה בפרס (היא נולדה בדרום אפריקה).
להריסון פורד לקח יותר זמן. במשך שנים הוא ניסה את מזלו, ללא הצלחה. הוא נאלץ לעבור כנגר, כדי לשלם את החשבונות. יום אחד הוא גילה שהלקוח שהזמין ממנו ארונות מטבח הוא לא אחר מהבמאי האגדי ג'ורג' לוקאס.
זה כמובן "לא הפריע" לו להגיע לאודישן של "מלחמת הכוכבים".
אופרה ווינפרי היתה הבחורה האפרו-אפריקאית היחידה שהשתתפה בתחרות שנועדה לבחור "מלכת מניעת שריפות" – כל השאר היו ג'ינג'יות, כמובן. היא הבינה שאין לה סיכוי לזכות, ולכן, על הבמה, ענתה בצורה כנה כשנשאלה "מה תעשי אם תזכי במיליון דולר?"
"אני אבזבז כמו טיפשה," השיבה ווינפרי בכנות, "אני לא יודעת על מה אבזבז, אבל אבזבז, אבזבז, אבזבז, טיפשה מבזבזת".
כששאלו אותה מה היא רוצה להיות, השיבה "אשת תקשורת".
כשהגיעה למשרדי הרדיו, בנשוויל טנסי, כדי לקבל את השעון שהגיעה לה בגין ההשתתפות בתחרות, קראו לה למשרדי ההנהלה והציעו לה עבודה בתור שדרנית.
ת'רון, ווינפרי, ופורד הם אנשים מוכשרים – אבל גם אנשים מוכשרים צריכים מזל.
איך זה שאלברט איינשטיין הפך לסלב?
