מי האויב הכי גדול של נשים? לטארה מור יש תשובה

תחשבו רגע, כמה נשים מוכשרות אתם מכירים, שמרגישות שהן הרבה פחות טובות ממה שהן באמת? נשים שיש להם פוטנציאל עצום, אבל הן חסרות בטחון? נשים יוצאות מן הכלל, שבכל זאת מהססות, לא רוצות לצאת מהקווים, חוששות לפרוץ גבולות?
זה בדיוק סוג הנשים שמעסיקות את טארה מור, (TARA MOHR) בספרה PLAYING BIG .

מי האויב הכי גדול של נשים?
זה לא "את."
זהו אותו הקול הפנימי שמהדהד לך בראש ואומר "לא, את עדיין לא מוכנה מספיק, לא טובה מספיק, לא מוכשרת מספיק, לא מנוסה מספיק, לא _________ (השלימי את החסר) מספיק".
נעים להכיר, זוהי המבקרת הפנימית שלך, והיא עולה לך ביוקר.

(שימו לב: רוב הסיכויים שזה רלוונטי גם לגברים, אבל טארה מור כתבה את ספרה לנשים).

איך מזהים את המבקרת הפנימית?

מור מציעה כמה כללי אצבע:

א. גסות רוח, רשעות, נוקשות

אם הקולות בראש מדברים אליך כמו שבחיים לא היית מעזה לדבר אל אדם שאת אוהבת, זה סימן שזה קולה של המבקרת הפנימית.

ב. בינארי, שחור ולבן

אם הקולות בראש מדברים אליך בצורה אבסולוטית, קיצונית: החלומות שלך קלים להשגה או בלתי אפשריים; את מהממת או מזעזעת; את חכמה או טיפשה.

ג. המבקרת הפנימית בסה"כ "דואגת" לך

הקולות בראש לא רוצים לפגוע בך, אלא להגן עליך (לכאורה). אם תהיי כמו שאת / תעשי את זה עכשיו / לא תבדקי עוד אופציה / לא תקבלי אישור מעוד אנשים זה יפגע במוניטין שלך ואת תכשלי.

ד. את עדיין לא מוכנה

אם מרגישה שאת צריכה עוד זמן, עוד תואר, עוד ניסיון – כנראה שהמבקרת הפנימית שלך מנהלת אותך.

ה. את פשוט "לא טובה" בדברים טכניים / מתמטיקה / משא ומתן / ניהול משברים

הספק הפנימי שמכרסם בך, ורשימת מלאי של דברים שאת "לא טובה" בהם ו"לא נועדת" לעשות הוא עוד סימן למבקרת הפנימית בפעולה.

ו. את לא יפה מספיק

ביקורת עצמית על המראה החיצוני, הגיל, המשקל היא עוד סימן. רוב הגברים המצליחים הם לא בדיוק דוגמני על, אז למה בדיוק שזה יהיה תנאי חיוני להצלחה של אישה?

ז. תקליט שבור

אם הביקורת בראש חוזרת שוב ושוב, זה עוד סימן שזה לא מחשבות אמיתיות אלא קולה של המבקרת הפנימית.

ח. לא רציונלי, אבל עקבי

הקול שמהדהד בראש אולי לא הגיוני, קיצוני ושלילי, אבל בגלל שהוא עקבי, זה גורם לך לעצור ולחשוב "אולי זה באמת נכון".

ט. שני אגרופים

האגרוף הראשון של הביקורת כשאת נכנסת לחדר, הוא המחשבה שאת לא טובה מספיק.
האגרוף השני של הביקורת הוא כשהקולות אומרים לך "אז מה אם את לא טובה מספיק, כולם מעמידים פנים ומשחקים אותה "קול", למה את לא מסוגלת?"

י. מודל (שלילי) לחיקוי

יש מישהו בחיים שלך שגער, עלב, העיר לך וכנראה צילק אותך רגשית. המבקרת הפנימית אוהבת לקחת טרמפ על זה, כמו ציטוט של בר סמכא, שמוכיח שהיא צודקת.

איך מתמודדים עם המבקרת הפנימית?

אם זה נשמע מוכר, אתן בטח תוהות לעצמכן: סבבה, המבקרת הפנימית שלי חיה, קיימת, ואפילו בועטת. אז איך גורמים לה לסתום את הפה?

הנה כמה דרכים שמור מציעה:

א. להבחין ולהדביק תווית

בכל פעם שאת מזהה ביקורת, תגידי "אה, אני שומעת את קולה של המבקרת הפנימית עכשיו". זה הבסיס לכל שאר הטיפים.

ב. תפרידי את עצמך מהמבקרת

במקום להגיד "אני בלחץ היסטרי עכשיו", אמרי "המבקרת הפנימית שלי בלחץ היסטרי".
המבקרת הפנימית היא לא את, אלא חלק ממך. היא עובדת אצלך, ולא להיפך.

ג. תני לה שם

המבקרת הפנימית היא דמות. תני לה שם, תמונה, פנים. לא פחות חשוב, היא דמות מגוחכת שמדברת שטויות שפוגעות בך, אז הדמות שלה צריכה לשקף את זה.

ד. תביני את המבקרת

תשאלי את המבקרת הפנימית "ממה את מנסה להגן עלי עכשיו?" תפרשי את כוונותיה לטובה, אפילו שהמסקנות שהיא הגיעה אליהן, אינן נכונות. "אני מבינה שאת אוהבת אותי ודואגת לי, אבל לא להעלות רעיונות כי את חוששת שהם לא טובים מספיק, זו הדרך לבינוניות – ואני רוצה להצליח, גם אם יש בורות בדרך. בסדר?"

ה. הומור

מה מגוחך או מצחיק בסיטואציה? תגחכי אותה. 

ו. תני למבקרת חופש

תדמייני את המבקרת יוצאת לחופשה. תפרגני לה באיזה משהו מגניב באפריקה, איפה שאין קליטה בסלולרי והיא לא יכולה להציק לך.

ז. שימי את כל הביקורת בקערה

המבקרת הפנימית סיימה? תאספי את כל המילים שלה בדמיונך, ותשימי אותן בקערה. את הקערה, תחזירי לארון במטבח, ותחזרי למשרד / חדר העבודה שלך.

ח. דמייני את הקול

איפה הקול נשמע? בתוך הגוף שלך? בתוך הראש שלך? מסביב לו? דמייני את הקול של המבקרת הפנימית, ואז תראי אותו מתפוגג ונחלש.

ט. תורידי את הווליום

בכל פעם שהמבקרת הפנימית מדברת, תלחצי על כפתור הMUTE או שתורידי לה את הווליום.

בהצלחה!

---
אפשר לשמוע את המסרים של מור בקולה, כאן בהרצאה שהעבירה לפני מספר שנים.