לפני שנים, קראתי ספר של טום פיטרס שנקרא THRIVING ON CHAOS, שיצא לאור ב-1987. טום פיטרס, שאז היה בעת ההיא אחד הסופרים העסקיים הפופולריים, אמר אז משפט, בתרגום חופשי שלי: *תבחן מהר, תכשל מהר, תתאים את עצמך מהר – תבחן רעיונות עסקיים בקנה מידה קטן, ובצורה שתספק לך פידבק מהיר האם הרעיון יכול להפוך לעסק אמיתי או לא*. זה היה בערך 17 שנים לפני שאותה התפיסה, פחות או יותר, תהפוך לפילוסופיה שריגשה את סיליקון ואלי ועולם היזמות, בשם LEAN STARTUP. לטום פיטרס מסתבר, היה מוניטין מצוין, הוא היה הראשון עם הרעיון, והרעיון היה ממש טוב. אבל מי שהפכו את התפיסה לפופולרית, ואת עצמם לגורואים ליזמי טכנולוגיה, הם בלנק ורייס. שיעור מאלף לכל מי שמאמין שמה שחשוב להצלחה, זה להיות הראשון או שמה חשוב ביזמות, זה לחשוב על הרעיון קודם. תומאס אדיסון אמר פעם שחדשנות זה 1% השראה ו-99% זיעה. זיעה זה אומר יישום, ביצוע, לגרום לדברים לקרות. למרות שעברו המון שנים מאז, המצב עדיין לא השתנה. אתם תזהו אותו כשתשמעו אותו אומר "יש לי רעיון טוב, מכיר מישהו שיכול לעזור לי לגייס כסף? אבל תצטרך לחתום על הסכם סודיות קודם". היזם הטוב יודע שביצוע הוא לב העניין, וגם אם הוא מתחיל עם רעיון לא מי יודע מה, הוא לא דואג: רעיונות טובים באמת יש בשפע. אבל יש מעט אנשים שיודעים להפוך אותם למציאות. --- סקירה קצרה של קונספט ה LEAN STARTUP, כאן.
מי שהגה את הבסיס לתפיסת ה- LEAN STARTUP היה סטיב בלנק, שמלמד "מתודולוגיות לפיתוח לקוחות" באוניברסיטאות סטנפורד, ברקלי וקולומביה. ומי שבנה אותה כתפיסה כוללת לניהול סטרטאפים והפך אותה לאופנתית בקרב חברות טכנולוגיה היה איש הון סיכון אריק רייס, לשעבר מקליינר פרקינס, שגם היה תלמיד של בלנק.
אחד מסימני ההיכר של יזם גרוע - הוא חושב שהרעיון הוא זה שחשוב.
---
אגב, עוד לפני פיטרס ובלנק, היו יזמים שחשבו במונחים של להוציא גרסה ראשונית, לאסוף פידבק ואז לתקן ולהוציא גרסה נוספת.
(הקליקו כדי לראות דוגמה מתחום התעופה).
מה יותר חשוב כדי להצליח כיזם: להיות ראשון בשוק או להיות עם הרעיון הכי טוב?
