1. מבחן התנהגות קצרצר תנו לעצמכם 20 נקודות על כל תשובה חיובית. מה הציון שלכם? במחקר משנת 2009, גילה פוג שיש 3 דרכים עיקריות כדי לייצר שינוי התנהגותי: 3. איך מעצבים התנהגות? 4. בונוס: מטריצה למתקדמים 5. בונוס 2: התנהגות = מוטיבציה + יכולת + טריגר 6. בונוס 3: איך אפשר לעשות שימוש בטכניקה הזאת כדי לייצר מוצרים שישנו התנהגות? --- לצפייה בהרצאת TEDx
יש פה סדרת שאלות שמעצבי התנהגות אוהבים לשאול (תכף תבינו מדוע):
רוב הסיכויים, שלפחות על חלק מהתשובות הללו, התשובה שלכם היתה חיובית, אם כי, אני מקווה שלא הצטיינתם במבחן הזה...
ולמען האמת, זה קצת מביך ואולי קצת מעצבן. הרי, אנשים יודעים למשל, שכדאי לא לעשן, לאכול בריא, לעשות ספורט, לקרוא ספרים, לבלות זמן עם חברים, לעשות נטוורקינג, לעשות מדיטציה, להכין רשימות הכרת תודה, לנתח איזה 3 דברים למדתי השבוע ולא להתעסק עם הסלולרי בזמן הנהיגה, אבל הידע הזה לא מונע מהם לעשות דברים רעים ולהימנע מלעשות דברים טובים.
במילים אחרות – ידע לא משנה התנהגות.
אוקי, אז מה כן?
2. מה זה "מעצב התנהגותי"?
תכירו בבקשה את בי.ג'יי פוג (BJ FOGG) סופר ומעצב התנהגותי, שייסד את מעבדת עיצוב ההתנהגות בסטנפורד.
בין היתר, הוא שימש כעוזר הוראה של פרופ' זימברדו, שאותו אתם בוודאי מכירים מניסוי האסירים שערך בסטנפורד עם סטודנטים בכלא מדומה, שטען לכאורה שאנשים נורמליים יכולים להפוך להיות מפלצות בתנאים מסוימים (בדיעבד, התגלו הרבה מאוד ליקויים במחקר ומסקנותיו מוטלות בספק). ב-2007, פוג לימד קורס בסטנפורד עם דייב מקלור, מי שאח"כ ייסד את קרן ההשקעות 500STARTUPS - קרן הון הסיכון עם הכי הרבה אקזיטים בעולם בשנת 2019. נושא מרכזי שעסקו בו היתה פלטפורמה חדשה בשם פייסבוק, שניתן לעשות בה שימוש כדי להשפיע על אנשים (הקליקו כאן כדי לצפות במצגת).
הרגלים קטנים זה אומר לעשות שינויים קלים, שאינם דורשים מאמץ, ועם הזמן מתעצמים, מתגברים והופכים לחלק מהאדם שאתה – וכך משנים אותך. תחשבו למשל על מישהו שהתחיל לכתוב על שלושה דברים שהוא למד מדי שבוע, ואז, כדי לוודא שהוא אכן לומד, התחיל לקרוא לפחות ספר אחד מדי שבוע, ואז התחיל לקרוא מחקרים ומאמרים מקצועיים, מאזין להרצאות בזמן הנהיגה ועוד אח"כ ישב וטרח לכתוב סיכום בבלוג שלו. זהו כנראה הרגל "שלא מפריע" לידע שלו לגדול ולהתפתח.
הרגלים קטנים, כמו למשל, לעשות 2 כפיפות מרפקים בכל פעם שאתה יוצא מן השירותים, זה אומר שאתה לא צריך מוטיבציה כמו שאתה צריך עם משימות גדולות.
הרגלים קטנים מפתחים לך מודעות טובה יותר למה הופך אותך למאושר יותר, ומפתחים לך גם הרגלים מנטליים טובים יותר: כמו להביט על טעויות כעל למידה, לא להיות שיפוטי עם עצמך ולהבין מה באמת חשוב לך ומה באמת מניע אותך.
המודל של פוג מדבר על:
א. רגע העוגן – אירוע או רוטינה שמזכירה לך לבצע את ההתנהגות הקטנה החדשה
ב. התנהגות קטנה חדשה – גרסה פשוטה של הרגל שאתה רוצה לאמץ
ג. חגיגה מיידית – פרגון עצמי
(אגב, יש דמיון רב למודל של צ'רלס דוהיג מהספר "כוחו של הרגל")
למשל, נניח שאתם רוצים לקרוא יותר, אבל ... החיים מפריעים, נכון?
מה עושים?
א. אתם מניחים ספר שאתם ממש רוצים לקרוא ליד המיטה, כמו למשל "למה כדאי להיות לטובת הכריש?"
ב. אתם קוראים רק שורה או פסקה אחת מהספר, זה הכל!
ג. עשיתם את זה? עכשיו אתם חוגגים "איזה תותחים! אש אנחנו!"
אחרי כמה ימים ושבועות, הפסקה תהפוך לעמוד, העמוד יהפוך לכמה עמודים, ואז לפרק וכו'.
הרגל חדש נוצר.
כמה שנים מאוחר יותר, פוג יצר את המטריצה הזאת, שמחולקת ל-5 טורים ו-3 שורות.
הטורים, שמופיעים בצבעים (מירוק עד שחור), מתייחסים לביצוע פעולות: חדשות, מוכרות, הגברת או הקטנת תדירות / עצימות של פעולות, והפסקת פעולות.
השורות, שזכו כל אחת לאיור, מתייחסות למשך הפעילות: חד פעמית, קצובה (למשל, עד 21 יום) ומתמשכת.
קיבלתם טלפון שמזמין אתכם לתרום לנושא חברתי שקרוב לליבכם. הטריגר הוא שיחת הטלפון מארגון שמבקש את התרומה; המוטיבציה קיימת – הנושא חשוב לכם, אבל... אתם באמצע נהיגה, ואין לכם יכולת לשלוף את כרטיס האשראי ולתת מספר לחיוב או לשלוח כסף בצורה אלקטרונית.
התוצאה: אין תרומה.
כלומר, לא מספיק שמישהו רוצה משהו, הוא גם צריך להיות בעל יכולת לבצע אותו וגם שיהיה טריגר, משהו שהופך את הפעולה למרכז תשומת הלב שלו.
מצד שני, לפעמים אנחנו רוצים משהו (לרוץ מרתון, לקנות פנטהאוז מול סנטרל פארק, לרדת 20 קילו תוך 24 שעות) -שאין לנו יכולת לבצע.
ולפעמים יש לנו גם מוטיבציה וגם יכולת, אבל אנחנו פשוט לא זוכרים לעשות – אין לנו טריגר. (בגלל זה למשל, מומלץ להניח את הספר ליד המיטה מצד אחד, ולהחביא את הממתקים במדף גבוה בתוך קופסא שפתיחתה דורשת שתי ידיים).
פוג השתמש בגרף הבא, כדי להמחיש. 
חומרים נוספים
איך משנים התנהגויות והרגלים של אנשים אחרים – ואת שלנו?
