1. איזו שאלה שכחנו לשאול במסגרת האיחולים לשנה החדשה? שנה חדשה זה אומר יעדים חדשים, חלומות ואיחולים. 2. מה פירוש הביטוי 自相矛盾 בסינית? אחת הבעיות של אנשים שמציבים יעדים, היא שהם לא מבחינים שהם רוצים גם וגם. והעניין הוא, שיש דברים שאי אפשר לקבל אותם "גם וגם". למה לא? הלוחם הביט על החנית "הכי טובה בעולם" ועל המגן "הכי טוב בעולם" ושאל את הרוכל: 自相矛盾 זה צירוף של סימנים שפירושם חנית, מגן, כיוון, שלי/עצמי/אני. בכל בפעם שסיני רוצה להגיד סתירה, הוא משתמש בצירוף הסימנית חנית-מגן. ואם אומרים חנית-מגן-כיוון-עצמי, זה אומר שיש סתירה פנימית. לפני שנים, בתחילת ה"זוגיות" של גייטס ובאפט, גייטס ובאפט היו נוכחים במפגש של 20 אנשים מצליחים ממגוון תחומים. בין הנוכחים - שרובם ככולם היו אנשים סופר-הישגיים - היה גם אבא של ביל גייטס ( וויליאם גייטס סניור), עו"ד ומשפטן מצליח שצבר הון של כ-100 מיליון דולר, והתנשא לגובה של כמעט 2 מטרים. בזמן הקינוח, התפתחה שיחה על הצלחה, ואז אבא של ביל גייטס, שהלך לעולמו השבוע בגיל 94 (אלצהיימר), הציע שכל אחד ייקח פיסת נייר, ויכתוב מהו הדבר האחד, שמסביר את ההצלחה שלו.
אנחנו יושבים עם עצמנו, בפעם המי יודע כמה, שולפים את המחברת, וכותבים לעצמנו רשימת יעדים לשנה החדשה.
אבל לפני שאנחנו עושים את זה, יש לי שאלה: למה שזה יקרה?
כי אנחנו רוצים?
כי מגיע לנו?
כי כתבנו את זה על דף?
כי היקום יחלץ לעזרתנו?
כי אנחנו מתפללים על זה לבורא עולם?
והתשובה היא...
אולי כן, אבל כנראה שלא.
יש שאלה אחת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, לצד כל יעד שאנחנו כותבים לעצמנו.
וזה לא משנה אם אנחנו רוצים קידום בעבודה, ירידה במשקל, גידול בהכנסות בעסק או זוגיות מדהימה.
כשאנחנו הולכים לסופרמרקט, ולוקחים מוצר מהמדף, ברור לנו שאח"כ נתבקש לשלם עליו, נכון?
כמו בסופרמרקט, כך בחיים.
והשאלה שאנחנו שוכחים לשאול היא זאת: מהו המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על היעד הנחשק?
קריירה?
אם אנחנו רוצים קידום בתפקיד בארגון, אנחנו צריכים לשלם על זה בעבודה לפי נהלים מטופשים, בחנופה ויחסי תן וקח, ולשחק את המשחק התאגידי, בין היתר.
הצלחה עסקית?
אם אנחנו רוצים גידול בהכנסות, אנחנו צריכים לשלם בחדשנות מוצרית, יצירתיות בקמפיינים, עבודת נטוורקינג או בניית ערוצי הפצה חדשים. זה אומר גם לילות בלי שינה, חריקות בשיניים, עבודה קשה וסיכון של כסף ומוניטין.
אהבה?
אם אנחנו רוצים זוגיות מדהימה, כנראה שהיא לא תפגוש אותנו אם נשב על הידיים ונמתין. אנחנו צריכים לשלם על זה במחיר של השקעת זמן, רגשות, תשומת לב בדאגה לאדם אחר, להתעניין באחרים, לפנות, ליזום ולתקשר. כל זה, כשאנחנו חשופים בכל רגע לאפשרות של דחייה, התעלמות, ופגיעה רגשית, כי אין כל בטחון שהאדם האחר יעריך את הנתינה שלנו, את העניין שלנו בו או בכלל ירגיש מה שאנחנו מרגישים, למשל.
גוף חטוב?
אנחנו רוצים גוף מדהים, אבל אנחנו צריכים לשלם על זה בויתור על אוכל טעים שאנחנו אוהבים ובשעות של זיעה וכאב באימונים.
אז אפשר להרגיש חופשי לכתוב רשימת חלומות ויעדים, רק לא לשכוח לשאול את עצמנו: מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם?
ולא לשכוח, בחיים, כמו בסופרמרקט, אם המחיר שאנחנו מוכנים לשלם הוא לא מה שהסופרמרקט מצפה לקבל, אנחנו נצטרך להחזיר את המוצר למדף.
נסביר, אבל לפני כן, סיפור עממי סיני, יעזור לנו להמחיש את הנקודה.
האגדה מספרת על כך שבשוק בעיר גדולה בסין, היה רוכל שתמיד היה מגזים בתיאור המוצרים. הכל מדהים, הכל נפלא, הכל מהמם. כל דבר שהוא היה מוכר היה "הכי טוב בעולם". יום אחד, הגיע לוחם שהתעניין בסחורה.
"אני זקוק לנשק," הוא פנה לרוכל.
"אהה, יש לי בשבילך את החנית, החנית הטובה ביותר בעולם", אמר לו הרוכל, "היא כל כך טובה, שאף מגן לא יכול לחסום אותה. אתה תהיה בלתי מנוצח".
הלוחם גירד בפדחתו, והביט על המוצרים האחרים.
"אני זקוק גם להגנה," הוא אמר בקול שקט.
"מצוין! יש לי בשבילך פה את המגן הכי טוב בעולם," הרוכל הגזים כרגיל, "המגן שאף נשק לעולם לא יכול לחדור דרכו. אם תעמוד מאחורי המגן הזה, אתה תהיה מוגן ובטוח".
תגיד, אם זו החנית הכי טובה בעולם, שחודרת כל מגן, וזה המגן הכי טוב בעולם, שאף חנית לא יכול לחדור דרכו, מה יקרה אם אזרוק את החנית על המגן? הרי אחד ההיגדים הללו על המוצר, בהכרח לא יהיה נכון.
אנשי השוק צחקו על הרוכל, והלוחם המשיך וחיפש דוכן אחר, בו אולי הוא ימצא סוחר הגון, שלא סותר את עצמו.
3. מה אכפת לנו מסיפור סיני על סתירה פנימית?
כי סתירה פנימית זה משהו שיש ביעדים ובחלומות של רוב האנשים.
אם אנחנו רוצים להיות מיליארדרים, אבל לעבוד רק 30 שעות בשבוע, אנחנו נגלה שאי אפשר. (אחרי שנהיה מיליארדרים, נוכל לעשות מה שבא לנו, כנראה). אי אפשר גם להיות איש משפחה למופת וגם יזם שעובד מסביב לשעון – וזה לא שאין כמה מיליוני אנשים שמנסים. אי אפשר לאכול ארוחות שחיתות ולהיות עם ריבועים בבטן (כן, כן, אני יודע שזו הפתעה מאכזבת לחלק מהאנשים).
חלק גדול מהאנשים שמטיפים לנו לעשות מדיטציה, לטייל בעולם, לשתות שייקים ירוקים וליהנות ממה שיש, הם כנראה אנשים שכבר צברו, ירשו או קיבלו נכסים או כסף שמעניק להם את הרוגע והם אינם, כמו רוב הציבור, נמצאים בחרדה קיומית. הם כנראה באמת מאמינים באורח החיים הזה, אבל הם שוכחים משהו "קטן": כשיש משכנתא, בוס לא נחמד שמעיר בעוקצנות בכל פעם שאתם מאחרים, לחץ של עבודה והוצאות בלתי נגמרות ו-2-3 ילדים שאתם צריכים לאסוף מהגן, או בשם השני של זה "המציאות של רוב האנשים", אי אפשר "גם וגם".
צריך לבחור.
צריך להיות מוכנים לשלם מחיר, והמחיר הזה כולל לוותר על חלק מהדברים, הקשרים, החוויות שהיינו רוצים שיהיו לנו.
4. בונוס: מהו סוד ההצלחה של וורן באפט וביל גייטס?
וורן באפט, ביל גייטס ואבא שלו כתבו את אותה המילה.
פוקוס. מיקוד.
אם אנחנו רוצים לוודא שאנחנו באמת רוצים להגשים את החלום ומוכנים לשלם את המחיר, ושאין שום סתירה פנימית, כדאי שנהיה ממוקדים במטרה אחת בלבד.
אז מה המטרה שלנו לשנה הקרובה?
---
"מהם 24 הדברים שאתם צריכים לעשות כדי שהשנה הבאה תהיה טובה באמת?"
מה מעכב את השנה הטובה - ואת החלומות שלנו?
