מה כבר הטבע יכול ללמד אותנו? שלושה דברים שלמדתי השבוע מה משותף לכריך שהכנתם לילד ונשאר בתיק שלו כמה ימים (בקטריות...), לעשבים שוטים שצמחו לכם בגינה ולג'וקים שפתאום צצים לכם בבית? א. אסטרטגיה "סוג 1" ---
גרטה ת'ונברג, נערה שבדית, גרמה ללא מעט אנשים מבוגרים לחוש שלא בנוח, וללא מעט אנשים לצאת לרחובות ולהפגין במספרים מדהימים ולפעמים גם בצורה יצירתית.
הנאום שלה, נפתח כך:
"זה לא בסדר. לא הייתי צריכה להיות כאן. הייתי צריכה להיות בבית הספר בצד השני של האוקינוס אך אתם באים אלינו, הצעירים ולוקחים מאיתנו את התקווה. כיצד אתם מעזים? גנבתם את החלומות שלי, את הילדות עם המילים הריקות שלכם.
אנשים סובלים, אנשים מתים, מערכות אקולוגיות שלמות קורסות ואנחנו בתחילתה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם יכולים לדבר זה על כסף וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית נצחית? כיצד אתם מעזים?"
... "אך לא משנה כמה עצובה וכועסת אהיה, אינני רוצה להאמין שאתם מבינים באמת את המצב ועדיין נכשלים לפעול, כי אז אתם תהיו מרושעים, ובזה אני מסרבת להאמין."
מה הפתרונות לבעיית האקלים? תכף נגיע לזה. אבל קודם כל, בואו נבין את האסטרטגיות של הטבע.
שניהם מגעילים? יכול להיות. אבל העניין שלנו פה זה לא האסתטיקה. אלא סוגי אסטרטגיה.
כל אלה (הבטריות, עשבים שוטים וג'וקים) שייכים למה שמומחי ביולוגיה מכנים "סוג 1".
סוג 1 הם יצורים אופורטוניסטיים, שמנצלים משאבים קיימים מהר ככל שניתן, הופכים להיות "בוגרים" מוקדם ככל שאפשר, ומתרבים כמה שיותר, כמו חרקים שמטילים אלפי ביצים.
האסטרטגיה: להצמיח את האוכלוסייה שלך, למקסם צריכה של משאבים, ואז לעבור למיקום הבא – שבו יש משאבים חדשים. זה כמובן לא דבר רע בפני עצמו, בעיקר אם מדובר ביום שאחרי אירוע דרמטי כמו שריפה, רעידת אדמה, מגפה וכו'. צמחים מסוג 1, מנצלים משברים כדי למלא חללים ריקים במקום גזע עץ שקרס או לצמוח מהר ולהפריח את האדמה החרוכה אחרי שריפה.
אבל זה טוב רק לתקופת "הסטרטאפ" של מעגל החיים: כאשר הסביבה שוקקת חיים וצמחים, שמש, מים ושאר משאבים צריכים להתחלק בין עוד גורמים, ואז אסטרטגיה של סוג 2 לוקחת פיקוד.
ב. אסטרטגיה סוג 2
מערכת סוג 2 כוללת שתילי עצים ושיחי פרי רב שנתיים. מאחר והם פה לטווח הארוך, הם לא מבזבזים את רוב האנרגיה שלהם על יצירת מיליוני זרעים, אלא מייצרים מספר מצומצם של זרעים, ומתעלים את מרבית האנרגיה שלהם ליצירת שורשים עמוקים וגזעים חזקים, שיבטיחו השרדות בחורף. באביב, ה"חשיבה" שלהם לטווח הארוך תשתלם והם ינתרו מתוך השורשים שלהם, ויזכו בנתח משמעותי של אור השמש – ויעקפו את צמחים מסוג 1 במאבק על משאבים.
ג. אסטרטגיה סוג 3
מערכת סוג 3, כמו למשל המערכת האקולוגית של עצי REDWOOD הפופולרית בקליפורניה, מורכבת מזנים שאינם צריכים לרדוף אחר אור השמש. השתילים שלהם מסוגלים לחיות בצל ההורים (לא כמטאפורה, אלא ממש כך, בפועל). יש להם פחות צאצאים והם גדולים יותר, ואלו זוכים לחיים ארוכים ומורכבים יותר.
אבל אולי מעניין יותר מהכל: הם חיים בסינרגיה עם הסביבה שלהם, ולשם הם מכוונים חלק לא מבוטל מהאנרגיה שלהם.
שימו לב שבדרך כלל, אנחנו כציבור מצפים מחברות גדולות להתנהג על פי אסטרטגיה 3, למשל, חלקנו מצפים מחברות מזון להיות אחראיות גם על ההשמנה של הציבור, בזמן שעסקים קטנים, סוחרים ויזמי סטרטאפ יכולים לנקוט באסטרטגיה מסוג 1 ולרוב לא להיענש על כך.
ג'נין בניוס, היא אחת המומחיות המובילות בעולם לביומימיקה, ואף כתבה מספר ספרים בנושא (biomimicry: innovation inspired by nature למשל). היא לומדת מהטבע איך אפשר לייצר מוצרים, שירותים וחיים טובים יותר לבני אדם.
(אתם מוזמנים לראות הרצאה נפלאה שלה בעמוד 3 דברים שלמדתי השבוע).
מהן 10 הדיברות שלה? איך אנחנו צריכים לחיות כדי שגם צאצאנו יוכלו לחיות פה?
א. תשמשו בזבל כחומר גלם ומשאב
ב. תייצרו גיוון ותשתפו פעולה בצורה מלאה, כדי לנצל את מרחב המחייה
ג. אספו והשתמשו באנרגיה בצורה יעילה
ד. תבצעו אופטימיזציה של משאבים, לא מקסימיזציה.
ה. תשתמשו בחומרים בצורה מדודה ושקולה
ו. אל תזהמו את הקן שלכם
ז. אל תכלו משאבים עד תום.
ח. תישארו באיזון עם הביוספרה (כל החיים בכדור הארץ).
ט. תעשו שימוש במידע
י. תקנו מוצרים מקומיים
הנקודה האחרונה מעניינת במיוחד, בגלל שבטבע אין גלובליזציה. עץ בהמבורג, גרמניה לא בדיוק יכול לייבא משאבים משזנן, סין. אז מה אפשר לעשות עם הצריכה (המופרזת?) ועם הזיהום העצום שנוצר יחד עם ההתפתחות הכלכלית?
התפיסה הפופולארית בעולם, מדברת על כך שהדרך להתמודד עם התחממות גלובלית, היא לצמצם את הצריכה שלנו.
כלומר, לצמצם ייצור של פחמן דו-חמצני. מכיוון שלצמצום צריכה יש אפקט כלכלי ומכיוון שמשך חיים של פחמן דו-חמצני הוא בערך 100 שנה, זה אומר שנדרש לכמה דורות, לפני שהשינויים יתחילו להיות מורגשים.
כמה זה יעלה בצמיחה כלכלית עד שנייצב את המצב?
צמד הכלכלנים לויט ודבנר, שהתפרסמו בעקבות סדרת ספרי פריקונומיקס שלהם, מעריכים שמדובר בכ-1.2 טריליון דולר למשך כ-70 שנה – כדי שכדור הארץ יהיה ראוי למחייה עבור ... הנינים שלנו.
כלכלן התנהגותי, אולי היה חושב שזה מוזר בכלל לדבר על הוצאה עצומה כזאת עבור מישהו שאתה לא מכיר (הנינים שלך, שכנראה טרם נולדו), כשרוב האנשים אוכלים, שותים או מעשנים דברים שמזיקים להם עצמם.
אבל לויט ודבנר, בספרם SuperFreakonomics הסבירו שיש להם פתרונות יעילים וטובים יותר מאשר הפחתת פליטה של גזי חממה.
מה הם מציעים? במקום לדבר רק על צמצום ההתחממות הגלובלית, עלינו לעסוק גם בהתקררות גלובלית.
א. פִּינַטוּבּוֹ הוא הר געש פעיל על האי לוזון שבפיליפינים. עד לשנת 1991 היה פינטובו רדום, אלא שאז, הוא התפרץ ושיחרר גפרית דו חמצנית (Sulfur dioxide) לסטרטוספירה, היכן שנמצא גם גז האוזון. התפרצות זו גרמה להאטה בהתחממות כדור הארץ, טוענים השניים, ומסבירים שאם נפזר גפרית דו חמצנית בסטרטוספרה, בעיקר ליד הקטבים, זה ימנע מקרני השמש לחמם את הקרחונים, ויסייע לקרר את כדור הארץ.
איך אפשר לעשות את זה?
למשל, להמציא ארובות שמשחררות את הגפרית מהמפעלים המזהמים בסין, בגובה 17 קילומטר, במקום גובה של 300 מטר, למשל. או כלי טיס שישחרר גפרית דו חמצנית מעל הקטבים בגובה של 8-10 קילומטר.
ב. מה היה קורה כשעננים מסתירים לכם את השמש בחורף? כן, נהיה לכם קר. אז תחשבו מה היה קורה לאוקיאנוסים, אם היינו דואגים להסתיר אותם מהשמש יותר ויותר באמצעות עננים?
ג. דמיינו רחפן (או צפלין), שמחובר אליו מחזירור (Reflector), כמו שמשתמשים בו בצילומי אופנה, כדי להאיר באור טבעי את הדוגמנים. עכשיו דמיינו 100,000 רחפנים כאלה, משייטים להם בגובה רב, מעל האוקיאנוס, עם אותם רפלקטורים, מסיטים את אור השמש מכדור הארץ. מה יקרה לטמפרטורה של המים מתחת?
אלו הם כמה מהרעיונות של הכלכלנים היצירתיים (היו להם עוד), שהזמינו גלי ביקורת זועמים. הצמד מיהר להסביר שהם אכן חושבים שכדור הארץ מתחמם, ושכדאי מאוד לנהוג בצורה אחראית כלפי הדורות הבאים, אבל כדאי לחשוב על עוד פתרונות, פרקטיים יותר מאשר לבקש ממדינות ארה"ב ואירופה לצרוך פחות וממדינות כמו סין והודו לזהם פחות.
האם הם צודקים? האם הם מגזימים? האם דווקא הגישה המסורתית יותר לפתרונות, כמו שמציגה השבדית בת ה-16, היא הנכונה?
גרטה מדברת על נושאים כאובים וחשובים, וסייעה במעשיה לגרום לבני נוער להראות שאכפת להם. מספיק שהיא הופכת את הנושא למרכז תשומת הלב. אנחנו לא באמת צריכים לצפות מנערה לספק לנו גם את הפתרונות.
רוצים עוד תובנות, רעיונות וכלים? הקליקו כאן
מה זה ביומימיקה ומהן 3 האסטרטגיות של הטבע?
