מה יכול להפוך דברים לקלים יותר?

א. פרספקטיבה

אחד הדברים הראשונים שטוני רובינס שואל, הוא במה אתה מתמקד: במה שיש או במה שאין? במה שיש לך כרגע או במה שאתה רוצה להשיג? במי שאתה היום או במי שאתה רוצה להיות?
האם אתה שולט בגורלך או קורבן של הנסיבות?
אתה מספר לעצמך שאתה אדם טוב שחי בעולם מרושע, עם בעיות כלכלה, בטחון ושחיתות או שאתה אדם שמתגבר על כל הנסיבות?
מי צריך להשתנות כדי שדברים ישתנו: אתה או העולם?
ג'יימס קליר מסביר שאם אנחנו רוצים לשנות את התוצאות, אנחנו צריכים להתמקד בשינוי הזהות שלנו, ולא רק בפעולות שאנחנו מבצעים. (עוד על כך, תוכלו לקרוא כאן "איך מייצרים שינוי מבלי להציב לעצמנו יעדים?").

כמה שנתמקד במה שיש (הכרת תודה), במי שאנחנו רוצים להיות (חזון), ונבין שהאחריות שלנו היא לקבל את העולם כמו שהוא (קבלה), ולשנות את עצמנו לפני הכל (שיפור עצמי) – נצליח יותר.

ב. אנשים

מי האנשים סביבך? האם הם האנשים שאתה רוצה להיות כמוהם, או האנשים שאתה ממש לא רוצה לדמות להם? האם הם שם מכוח האינרציה, או שאתה בחרת להיות בסביבתם? האם הם מרעילים לך את המים בתלונות, ציניות, ביקורת, אמירות "מציאותיות" או מעשירים אותם בשאלות, דוגמאות, מחמאות ומילות חיזוק?
כמו שאומר ג'ים רוהן, אם תבלה את רוב זמנך סביב אנשים שאתה מעריך ומכבד, יש סיכוי לא רע שתהפוך להיות כמוהם יום אחד.
אנשים שראיתי בהם מודל לחיקוי לפני 10-15 שנה, הם חברים שלי כיום, וכעת לא רק אני מתייעץ איתם, אלא גם הם מתייעצים עמי.

ג. באיזו סביבה אתה נמצא?

אחת התובנות שאהבתי אצל פרופ' דן אריאלי, היתה שחסכון הוא ויתור על משהו נראה (נניח, רכישה של מסך טלוויזיה חדש) לטובה משהו בלתי נראה (למשל, כסף בחשבון הפנסיה שלנו).
לפני 2,000 שנה, החסכון של אנשים היה ברכוש ויז'ואלי: בתים, כבשים ופרות.
אבל עם המצאת הכסף, החסכון הפך ברובו להיות לבלתי נראה.
מה שנראה כלפי חוץ הוא רק הבזבוזים שלנו, ההוצאות.

"מי שאוכל הרבה יהיה שמן, ומי שקורא הרבה יהיה חכם" אמר פעם שמעון פרס.
אם אתה נמצא בסביבה של חסכנים או למדנים, כנראה שתהיה חסכן או למדן. אם תהיה בסביבת בזבזנים, כנראה שתהיה בזבזן. בגלל זה, מסביר אריאלי, מחקר גילה ששכנים שגרים ליד אנשים שזכו בלוטו, מסתבכים בפשיטות רגל.
אם בסביבה שלך, יש סוכריות, עוגיות וממתקים בקערות פתוחות בכל מקום, אתה תהיה שמנמן. ואם כדי לאכול מתוק, אתה צריך לפתוח דלת של ארון, ואז לפתוח צנצנת זכוכית עם שתי הידיים, כנראה שתאכל הרבה פחות מתוקים, כך גילו בחברת גוגל.

תדאג להיות בסביבה שמקשה עליך לעשות דברים רעים (לאכול ממתקים, לבזבז כסף, לרכל, לקנא, להעביר ביקורת) ומעודדת אותך לעשות דברים טובים (לחסוך, ללמוד, לפרגן).

ד. מערכת חשיבה והרגלים

כוח רצון לא שורד לאורך זמן, ולכן אנחנו צריכים מערכת חשיבה שונה, הרגלים חזקים. כמה זמן לוקח לקבל הרגל. יש כאלה שאומרים 21 יום, ויש כאלה שאומרים 66 ימים בממוצע, ויש כאלה שאומרים 8 חודשים.
ג'יימס קליר, בלוגר וסופר שמתמחה בשיפור עצמי, מסביר שעצם ההתעסקות בימים, מדגישה את הנחת העבודה שלנו: שאנחנו רוצים לעשות כמה שפחות, וכנראה שאנחנו מתכוונים להפסיק.
כמו שמישהו שהפסיק לעשן, סופר את הימים. אם אתה לא מתכוון לחזור לעשן, למה אתה סופר את הימים?
מערכת חשיבה והרגלים צריכה להיות בנויה עם חשיבה של תמיד. וזה אומר שהיא צריכה גם "מה אם". מה אם לא תוכלו לעשות ספורט היום? מה אם שכחתם את הסלט בבית? מה אם אין לכם זמן לקרוא השבוע?
שיבושים הם חלק מהחיים. תכינו לכם תכנית גיבוי.

ה. התמדה

אם שיבושים הם חלק מהחיים, זה אומר שאסור לתת להם לעצור אתכם.
פשוט, אל תפסיק.
בחרת כיוון? תתמיד. תתקדם. תתגבר. אי אפשר ישר, תעקוף מימין, תעקוף משמאל.
יהיו בורות, יהיו תקלות, יהיו עיכובים.
החיים הם לרוב לא זינוק לינארי קדימה, שבו הכל עובד, הכל נפלא, הכל תותים.
ככה זה בכל סרט, ככה זה בכל משחק מחשב וככה זה בחיים. ג'ק מא, מייסד עליבאבא, מספר את סיפור חייו ממנו עולה כי כשלון הוא כנראה חלק בלתי נפרד מכל הצלחה.
אז כמו שאומרים, אם אתה מועד, תהפוך את המעידה לחלק מהריקוד.
---

הנושא מעניין אתכם? שווה לכם להציץ גם בפרטים על הספר "למה כדאי להיות לטובת הכריש?".

שתף את הפוסט: