לא כל העובדים הטובים נוצרו שווים. תפעוליות, זה לרוב מה שאנחנו מצפים מהעובדים שלנו. שיעבדו כל הזמן. אנחנו רוצים לראות מהם תוצרת. אנחנו מודדים אותם לפי יחידות הספק, לפי זמן. הם צריכים להצדיק את הריטיינר, צריכים להראות שהם בעבודה, צריכים לייצר תפוקה קבועה, עקבית, אינקרמנטלית, ליניארית, צפויה. אבל יש עוד סוג של עובדים, שהעבודה שלהם היא קונספטואלית. אלו עובדים שלא מתפקדים כמו שאר העובדים. הם יוצרים ערך בצורה לא עקבית, לא צפויה - אבל סופר משמעותית. אם הייתם צריכים למדוד אותם במונחים של זמן, כנראה שהייתם מגלים שהם מועילים לכם בין 10 ל-20 ימים בשנה. אבל כשהם מועילים, לפעמים מדובר בגלי צונאמי של ערך. הם לא מתאימים לתבנית "הממוצעת" של העובד, ואי אפשר שיהיו יותר מדי מהם באותו העסק. אבל במקומות שבהם תמצאו אותם, במקומות שבהם נותנים להם לבוא לידי ביטוי, אם מדי פעם תראו בחברות שונות ניתורים "לא מוסברים" בתוצאות, כאילו יש קוסם בארגון, שף מסתורי, שמצליח לחבר מהרכיבים הקיימים יוזמות חדשות, להציף ערך, לייצר תובנות שגורמות לאנשים לחשוב ולפעול אחרת – תדעו שחוץ מהרבה מנהלים ואנשי מקצוע מצוינים, יש שם גם כמה יוצרים קונספטואליים. זו תזכורת שיש יותר מסוג אחד של עובד טוב שתורם לארגון, יותר ממודל אחד.
בחלוקה גסה, בכל ארגון, יש שני סוגי עובדים, עובדים תפעוליים ועובדים קונספטואליים. פול גרהאם מ Y COMBINATOR מבחין בין מנהלים (Managers) ויוצרים (MAKERS). אנחנו מדברים פה על עובדים טובים, מוערכים, חכמים, שנותנים מעצמם – ויש שני סוגים עיקריים שלהם.
הטובים מביניהם, הם אלו החרוצים, אנשים שעובדים קשה, מומחים בתחומם - הם מנהלים ואנשי מקצוע.
בלעדיהם, העסק לא מתקתק. המוצרים לא היו מיוצרים כמו שצריך, השירות לא היה ברמה גבוהה, ההבטחה לחוויית הלקוח לא הייתה מתממשת.
לא פשוט להכיל אותם בארגון, במיוחד לא כשההנהלה חושבת במונחים של "עובד ממוצע". הם לא מצטיינים בימים עמוסים בפגישות. הם לא באים לידי ביטוי שמצפים מהם להגיע ב-9 וללכת הביתה ב-6.
לפעמים אתם רואים שהם בכלל קוראים מאמר באתר לא קשור כמו AMERICAN SCIENTIFIC או ביוגרפיה של רוקפלר, ותוהים לעצמכם מה לעזאזל הם עושים שם ולמה הם עושים את זה על חשבון זמן החברה. קשה לזהות אותם, כי הם לא "נראים" יצירתיים - הם לא מתלבשים כמו אנשי קריאייטיב, הם לא בהכרח עם נזם באף, הם לא מדברים בסטייל מסויים. למעשה, אם אתם לא חדי אבחנה, אתם עלולים לחשוב שהם עובדים גרועים, לא יציבים, עצלנים ולפעמים גם טפשים. כשהם יועצים, ואתם לא יודעים איך למדוד אותם, הם לפעמים נותנים לכם הרגשה שהם לא מצדיקים את הריטיינר.
הם מתרגשים כשהם שומעים הרצאות ביוטיוב ופודקסטים, ויש להם מחברת רעיונות מלא בקשקושים, שרבוטים ומשפטים שכנראה רק הם מבינים.
למעשה, הם לרוב לא עושים את העבודה הכי טובה שלהם במשרד.
אבל כשנותנים להם לעבוד, להתבטא וליצור בדרך שלהם, הם מבריקים וגורמים לכם להרגיש שגבהתם ב-5 סנטימטר לפחות.
אם הייתם מודדים אותם במונחים של ערך, אלו אנשים שכשהם לידכם, אתם פשוט טובים יותר ואין לכם מושג מדוע.
הארגון שלכם אפקטיבי יותר. יש זרימה של רעיונות, הצעות, כיוונים – והם מתממשים ויוצאים לפועל הרבה יותר מאשר בדרך כלל. הם מעוררים נכסים רדומים, מייצרים ערך חדש כמעט משום מקום, בונים קונספטים והוגים רעיונות ש"מקפיצים" את הערך של המיזם.
ויש שם מנהל שמבין שהם שונים, ונותן להם להיות מה שהם, כדי לקבל מהם את מה שהם נועדו לתת.
וחשוב שיהיה לכם גם איזה יוצר קונספטואלי אחד או שניים בצוות.
חוסר המשמעת שלהם אולי ירגיז קצת את מחלקת משאבי אנוש - אתם הרי יכולים לדמיין איזה עובדים נוראיים היו אילון מאסק או סטיב ג'ובס בתור שכירים?
תנו להם זמן, תחבקו אותם, תחברו אותם אליכם ותראו שבעלי המניות מתאהבים בהם.
יש שני סוגי עובדים טובים: איזה אתם?
