מהי האמת הכי מכאיבה?

1.למה דברים טובים קורים רק כשאתה מיואש לגמרי?

יצא לכם לשמוע פעם את הביטוי "תשועת השם כהרף עין"? בפשט, פירוש המשפט הוא שהבורא הוא כל יכול, ולכן הוא יכול לפתור כל בעיה שתהיה לנו במהירות הבזק. 
אבל חבר טוב, הרב יונתן בלאיש, עדכן אותי בפרשנות נוספת: רק כאשר אנחנו מאבדים תקווה, רק כאשר אנחנו מיואשים ובאפיסת כוחות, רק אז בורא עולם נחלץ לעזרתנו.
זה הזכיר לי משהו שקראתי בספר של פמה צ'ודרון, על ביטוי
בטיבטית – YE TANG CHE. פירושו בתרגום חופשי הוא "מותש לגמרי". הטיבטים מאמינים כי רק כשאדם מותש ומיואש לגמרי הוא חוזר למה שהם קוראים נקודת ההתחלה.
במילים אחרות, עד שהוא לא מוותר על הרצונות שלו, הוא לא יכול לרצות את מה שבאמת נכון לו, את מה שבאמת טוב בשבילו. ורק כשהוא מוותר על רצונותיו, היקום מתערב לטובתו.

בקיצור, לא משנה אם אתה יהודי או טיבטי, כנראה שיהיה לך טוב יותר אם תתחיל להיות קשוב לבורא עולם או ליקום (לבחירתך).

2. מה יותר כואב אמת או שקר?

יש שקרים שאתה יכול להרשות לעצמך, ויש שקרים שפשוט יקרים מדי.
איך יודעים שמשהו יקר מדי? כשיש איתו "בעיות". 
ג'פרי ואן דייק, יועץ עסקי, אמר לי פעם "אין לנו בחיים בעיות שצריך לפתור, יש רק אמת שאנחנו צריכים לגלות". 
וככל שאנחנו מתקרבים לגילוי האמת, כך לא נוח לנו: יש את החבר חסר הטקט שאומר לנו "בו'אנה, השמנת", המינוס שיש לנו בבנק שמזכיר לנו שאנחנו לא מרסנים את יצר הבזבוז כמו שנדמה לנו, ההיא ששמה אותנו 
ב-hide בפייסבוק, לקוח שלא התלהב מהרעיון שלנו או כשאנחנו מתקשרים אל מישהו, אין תשובה – אנחנו שולחים הודעה והוא לא מחזיר צלצול. מה קורה אז? 
אנחנו מבינים שמה שאנחנו חושבים פשוט לא נכון. 
באותו הרגע, אנחנו מרגישים שיש בעיה שצריך לפתור, או אולי שיש מישהו ש"אשם" במצב. 
אבל כנראה שיש רק אמת: חשבנו משהו, וחשבנו לא נכון. 
ועכשיו, כשאנחנו יודעים את האמת, אנחנו חושבים אחרת.

3. מהי האמת הכי מכאיבה?

אולי לגלות שאנחנו לא טובים מספיק.
למעשה, זה כל כך מכאיב, שזה פחד משמעותי עבור רבים מאתנו. וזה נכון לא רק בקריירה: כמעט כל אמא שפגשתי, בעיקר אמא של פעם ראשונה, מרגישה שהיא לא מספיק טובה. רובן מתקשות להודות בזה, אפילו בעיני עצמן – מה שמאוד מקדם מכירות של כל מי שמוכר מוצרים ושירותים לאימהות. וזה לא רק אימהות.
למעשה, כמעט כל בנאדם שתפגשו – מנהלים, ספורטאים, אמנים - חושש שהוא הרבה פחות טוב מאחרים, לפחות בתחום אחד שחשוב לו להצליח בו.
האמת היא הרבה פחות קשוחה ממה שנדמה לנו: לא משנה באיזה תחום מדובר, גם לאחרים אין הרבה יותר מושג מכם לגבי מה הם עושים. אבל בדיוק כמוכם, הם לא מודים בזה – ובכדי להשתיק את הביקורת הפנימית, הם עסוקים בלהיראות נפלא.
איזה מזל שיש אינסטגרם.

4. ***בונוס*** 
פגשתי השבוע סטרטאפיסט, והוא שאל אותי מה חסר במוצר שלו. עניתי "ממשק הפעלה של מקרר". 
"מה? מה זאת אומרת?" הוא תהה.
"אתה מכיר מישהו שלא יודע להפעיל מקרר?"
"כולם יודעים להפעיל מקרר. פשוט פותחים את הדלת ומוציאים מה שרוצים, לא?"
"בדיוק," חייכתי.
אבל אחר כך חשבתי על זה, שגם במקרר יש משהו אחד שצריך לחשוב עליו. הכפתור הזה שמכוון את הקור של המקרר בין 1 ל-7. ואני אף פעם לא יודע מה יותר קר, ה-1 או ה-7. ואז תמיד הכפתור על 3 או 4. 
וזו תזכורת לגבי האמת שלי: שלפעמים אני גרוע. בחיי. 
תראו, אני אפילו לא יודע איך להפעיל את המקרר. נכון שאני לפעמים כן חכם, כי יש דברים שאני כן עושה ממש טוב. וכמובן, יש דברים שאני ממש בינוני בהם. אבל לפעמים אני יכול להיות גרוע להחריד.

אז מה האמת? האמת היא שהחלטתי שלא אכפת לי. לפעמים אני טוב, לפעמים בינוני, ולפעמים גרוע.
מה שחשוב הוא להרגיש כמה שיותר טוב, בלי קשר לנסיבות. 
ונראה לי שכדי להרגיש טוב, צריך להיות בקרבת חבר טוב.
חבר טוב הוא כזה שמקבל אותך כמו שאתה, עם כל המגרעות שלך. 
חבר טוב יכול להזכיר לנו שכאשר אנחנו לא מחלקים לעצמנו ציונים, אנחנו חופשיים.
ואם נפסיק להתעסק באם אנחנו טובים מספיק או לא, בחלוקת הציונים, אולי נוכל להיות החבר הכי טוב של עצמנו?