מה הקשר בין פרפרים לסטרטאפים?

(קרדיט לתמונה - Steve Wall)

מה הקשר בין פרפרים לסטרטאפים?

על הקשר בין יזמות וניהול עסקים לביולוגיה.

 

1. מה אם אין "שיווי משקל"?

דיברנו בעבר על כך שמונחים מעולם הספורט והמלחמה נכנסו לשפה העסקית, וגרמו לנו לראות מציאות מסוימת, ולפספס הזדמנויות.

תהליך דומה קרה גם עם עולם הפיזיקה: מכיוון שעולם הכלכלה חיפש זמן רב את ההכרה והכבוד להם זכה עולם הפיזיקה של אמצע המאה ה-20, חלק מהמושגים מעולם הפיזיקה השתרשו בעולם הכלכלה, ויש מי שיטען - גם גרמו לתפישות מוטעות באשר למהותו.

אולי אחת הטענות המעוררות מחלוקת היא של מכון סנטה פה, היכן שמדענים ממספר דיסיפלינות לומדים מערכות מורכבות (זה אומר מערכות אקולוגיות, מערכות פוליטיות, מערכת עצבים מרכזית, מבנים חברתיים וגם מערכות כלכלה ושוקי מניות).

מכון סנטה פה העלה טענה כי הקונספט של "נקודת איזון" או "שיווי משקל" (Equilibrium) שכל כך מושרש בתפישה שלנו את הכלכלה ושוק המניות אינו לגמרי נכון.

הכיצד?

ראשית, הם טוענים ששוק ההון, למשל, הוא מערכת מורכבת, כלומר מערכת שבה "הסוכנים" הפעילים צוברים ידע מתוך ניסיון בעבודה מול סוכנים אחרים במערכת, ומשנים את התנהגותם בהתאם.

שנית, אם מערכת מורכבת אכן משנה את התנהגותה באופן בלתי פוסק, הרי שבלתי אפשרי שמערכת כזו תגיע ל"נקודת איזון". טענה זו שומטת את הקרקע מתחת לתיאוריות נקודת האיזון, שמניחות שהיחיד הוא הגיוני, בעל ציפיות זהות ומעוניין למקסם את רווחיו.

 

2. מה אפשר ללמוד מהפרפרים?

מכון סנטה פה מעוניין להראות שעולם הכלכלה הוא "ניוטוני" מדי, נוקשה מדי, ואילו המציאות מורכבת יותר, "רכה" יותר. הכיוון הוא, בין היתר, לעולם הביולוגיה.

הביטו למשל על אותו זן פרפרים בשם "מונרך" (דנאית מלכותית, בעברית), שגופם מכיל חומר רעיל, אשר מאופיין בהדפס ייחודי - כדי להזהיר טורפים.

תחשבו על ההדפס הזה כמו על "סיפור מותג".

עם השנים למדו הטורפים הפוטנציאליים לזהות את ההדפס הזה ולהיזהר לבל יטרפו פרפרים כגון אלו על מנת להימנע מהרעלה. ברבות השנים התפתח זן דומה של פרפרים שההדפס על כנפיו דומה להפליא (הם "העתיקו" את סיפור המותג), ואולם גופם של פרפרים אלו לא הכיל חומר רעיל.

"הרעיון" האבולוציוני היה, ככל הנראה, לחסוך באנרגיה הדרושה לייצור הרעל, ובאותה העת להראות כאילו הפרפר רעיל, וכיוון שכך ליהנות מכל היתרונות מבלי "לשלם את המחיר הביולוגי" על כך.

במצב דברים זה גדל משמעותית מספר הפרפרים החקיינים. במקרה זה, בגלל שישנם טורפים ש"טועים" ואוכלים את הפרפרים החקיינים, נוצרת תפישה כאילו כל הפרפרים הם "שרלטנים", ואז "ההגנה" לא עובדת.

ושוב, לאחר תקופה שבה אוכלוסיית החקיינים והפרפרים ה"אמיתיים" סובלת ממתקפה קשה, מגלים הטורפים שוב את קיום הרעל של הפרפרים האמיתיים. ואז המעגל חוזר חלילה, ו"ההגנה" שבה ועובדת.

השרדות, כנראה, הוא הפתרון של הטבע: לפרפרים אין בית משפט והגנה על זכויות יוצרים.

 

3. מה הקשר בין פרפרים לסטרטאפים?

ולמה זה מעניין? תנסו למשל להחליף את המלה פרפרים במלה חברות סטארט אפ.

כאשר יש "זן" מסוים של חברות מצליחות, נניח בתחומי הבלוקצ'יין או האינטלגנציה המלאכותית, מיד קמות ברחבי העולם עשרות רבות של חברות שנראות ונשמעות אותו הדבר. אבל בדיעבד מסתבר שהן לא.

אין להן את ה"רעל" הזה שמאפיין את הפרפר האורגינלי. אין להן את אותו מרכיב "סודי" שמהווה את הבסיס להצלחה של המודל לחיקוי .

ואז באים הטורפים, או באנלוגיה לעולם הטכנולוגיה והפיננסים - "הבועה פוקעת". המניות צונחות ואוכלוסיית הסטארט אפים, כך נראה, עומדת בפני הכחדה. אז, כאשר "היזמים" כבר מיואשים, הטורפים מגלים שיש מקורי ויש חיקוי, והדברים חוזרים למצבם "הטבעי".
 

 

4. ***בונוס*** למה חשוב לצעוק חזק, אבל לא חזק מדי?

במסגרת תהליך ההאכלה של גוזלים, הציפור האם או הציפור האב מאכילים ראשית את הגוזל שצווח הכי חזק (ועל פי ההיגיון "הציפורי", הוא הרי הגוזל הרעב ביותר). ההורים מיד מתעופפים לחפש מזון (למשל תולעת) נוסף, ואז כמובן, מי שצווח חלש יותר - נוטל את הסיכון שיאכל מאוחר יותר ואולי בכלל לא. מדוע אם כן הגוזלים לא צווחים חזק יותר? מכיוון שהם צריכים לאזן את הצורך שלהם לשכנע את ההורים להאכיל אותם עם החשש שטורפים ישמעו אותם.

וזה די מזכיר יזמים שעושים "הייפ" לחברה או רעיון כדי למשוך משקיעים ("אוכל"), אבל צריכים להיזהר ש"טורף" עסקי, למשל גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט וכו', לא יחליט שהרעיון הזה מעניין אותו ו"יתקוף" את התחום עם מיזם משלו.

 

5. ***בונוס2*** למה כל העצים ביער הם בערך באותו הגובה?

שאלתם את עצמכם מדוע עצים אינם גדלים עד אינסוף? עצים ביער זקוקים לכמה שיותר גובה על מנת לקבל אור שמש, שהוא מקור האנרגיה. בו בזמן העצים זקוקים למים, וככל שהעץ גבוה יותר, כך גם "מחיר" הובלת המים לצמרת העץ עולה. כמובן שהעץ צריך להיות במצב טוב יחסית לעמיתיו, שכן אם יהיה נמוך יותר, לא יוכל לקבל מספיק אור שמש, אבל אם יהיה גבוה מדי - "מחיר" הובלת המים יעלה על התועלת שהוא מפיק מהם.

זאת אומרת, העצים ביער מגיעים ל"נקודת איזון" שבה הגובה הוא אופטימלי. באנלוגיה לעולם הכלכלה, ייתכן שאפשר לומר שהעצים מנהלים קרטל "גובה" שבו העצים ביער צומחים לגובה דומה ביותר.

 

6. ***בונוס3*** לא בדיוק שותפים ולא בדיוק מתחרים

בטבע יש מקרים של בעלי חיים שמתקבצים בחבורות למרות שאין ביניהם קרבה גנטית. למשל, בלהקות דגים ישנה תחלופה בין הדגים שנמצאים בתוך החבורה לאלו שנמצאים במעטפת החיצונית. ככל שהדג קרוב למעטפת, הוא מגדיל את סיכוייו להיטרף אבל גם למצוא מזון. הדגים השבעים, מסתבר, עושים משמרות עם הדגים הרעבים, ובסך הכל במסגרת "שיתוף הפעולה האסטרטגי" הסיכוי להיטרף פוחת.

לא כל מי שפונה לאותו השוק כמוך הוא אויב שצריך "לחסל". לפעמים הקיום שלו דווקא חיוני לקיום שלך.

 

מילות סיכום:

בעולם העסקים והכלכלה, יש נטייה לחשוב על דרך אחת נכונה: יש ויכוחים אינסופיים על "מה זה אסטרטגיה?" ומהי הדרך הנכונה לנהל עסק. אבל מה אם אין "דרך אחת נכונה"? יכול להיות שיש הרבה סוגי יישויות ומצבים, והדרך הנכונה בעצם תלויה בסיטואציה?

זהו אולי, אחד הרמזים שאנחנו מקבלים מעולם הביולוגיה.

***

פורסם במקור ב-19 נובמבר, 2001, בדהמרקר.